יום שישי 10 יולי 2020  14:46
למה חזרתי לקרוא רק עיתונות מודפסת
עריכה מהודקת [צילום: איתמר לוין]

הטוקבקים מוגשים לנו ככוס תרעלה צוננת אחרי כל כתבה באינטרנט, תהא רגישה וחשובה אשר תהא הם מייצרים כאן שיח אלים, מתלהם וגזעני חוזרים לקרוא עיתון, פשוט כי אין ברירה

▪  ▪  ▪
זהו, קיבלתי החלטה. והיא סופית. לא קורא יותר כתבות באינטרנט.

למה לא בעצם? כי עמוד חדשות טיפוסי באינטרנט מכיל 15% תוכן, 30% פרסומות והשאר פסולת טוקבקיסטית מרושעת ורעילה. עדת המגיבים הקולנית, חבורת הבריונים, העילגים, אותו קומץ שמשתלט על הנדל"ן האינטרנטי של אתרי החדשות, ומציף אותם בטונות של ניבולי פה, רוע וגזענות – כל אלה נמאסו עלי. לא רוצה להיתקל בדבר הזה, אפילו לא בטעות. כמו שחובבי גורמה לא ילקקו שאריות מהזבל, ככה מי שאוהב את המילה הכתובה – לא יחשוף עצמו לטוקבקים.

ברור אם כן למה כדאי לקרוא רק עיתונות מודפסת: כי עיתון מנייר מספק לכם בדרך כלל טקסט ערוך, מהודק, מרוסן, כפוף למגבלות נוקשות, מתוחם למגבלת תווים, שקול, כזה שמתיימר להיות מהימן – גם אם לא תמיד אוביקטיבי – ובעיקר זהיר. והכי חשוב: עורך העיתון לא יכניס כתבה שעיתונאי עבד עליה יום, יומיים, שבוע – ותחתיה, כמעט באותו מעמד, 200 טוקבקים, שנכתבו תוך, נניח, רבע דקה. הסלקציה הזאת טובה לי. קניית עיתון מעולם לא נראתה לי משתלמת יותר.

סודות אישיים

החרות שהאינטרנט העניק לכל אדיוט להפיץ רעל – הפכה לבלתי נסבלת. הרשת נהייתה הזירה המוצלחת ביותר לקידום תוכן פוגעני, הסתה, גזענות, ניגוח חברתי, השמצה של אדם אחר, חשיפה של סודות אישיים, בעוד הקרבן הרלוונטי לא יכול להגיב או להתגונן. אפילו מייסד הרשת החברתית המרושעת 'סיקרט', אותה סגר לאחרונה, אמר שטבעו ההרסני של האדם לא בנוי להפקרות הזאת. כל זה מבלי שהזכרנו את השיימינג, אלפי בני אדם שביישו את אריאל רוניס למוות.

יתרונות החופש הווירטואלי מנוצלים לרעה על-ידי גורמים בשולי החברה, שבאינטרנט הפכו לסוג של מלכים. המגיבים הטיפוסיים הללו הרי מבינים בהכל, ותמיד מוצאים סיבה טובה לנבל פה, לפגוע באחר, להסית ולהקניט. השיח שלהם הוא כולו נהמות קצרות ומתלהמות. מה הפלא? באתרי החדשות הגדולים בישראל הטוקבקים זוכים למעמד מקודש: על כל כתבה ניתן להגיב גם באמצעות חשבון הפייסבוק וגם במערכת התגובות של האתר. הגולשים גוללים את העמוד מטה, שותים כמעט מאונס את כוס התרעלה של הטוקבקיסטים. זאת, בשעה שבכל אתרי החדשות החשובים בעולם בכלל לא קיימת האופציה להגיב.

אז חזרתי לשלם על עיתון מודפס. אחרי שנים של קריאת טוקבקים אני עובר כעת חוויה מטהרת. טוב לי לדעת שאני נחשף רק לטקסטים שעברו עריכה, שהשקיעו בהם מחשבה, שזהות הכותב ידועה ומוכרת. כמה שקלים וחסכתם מעצמכם את האחת שיודעת ואת ההוא שמבין.

הכותב הינו עורך-דין ומגשר
תאריך:  01/06/2015   |   עודכן:  01/06/2015
אלירם אלגרבלי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שר האוצר החדש משה כחלון הצהיר כי אחת ממטרותיו העיקריות בכניסתו לתפקיד הינה הוזלת הדיור והפיכתו לדיור בר-השגה. לצורך כך ביקש ארגז כלים כאמרתו, ובו משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה, האגף לתכנון ממשרד הפנים ואחריות על רשות מינהל מקרקעי ישראל.
01/06/2015  |  שמעון זיו  |   מאמרים
אריה אבנרי אדם מאמין באמונה שלמה. אף כי מוצאו מבית יהודי-דתי, אמונתו אינה מסתמכת על יכולותיו של האל שבשמיים, על מעשי נסים, אלא על עובדות וערכי מוסר וצדק בעלי חשיבות ראשונה במעלה. הוא מאמין שאישי ציבור חייבים להיות נקיי-כפיים וטהורי-מידות. הוא משוכנע שחובה להעניש כל מי שחטא והחטיא, שמצווה גדולה לחשוף שחיתויות. הוא מאמין גדול בהכרח החיוני לטהר מוקדי הון-שלטון ולחסל את כל אלה הבוזזים את אוצרות המדינה, ומאמין באמונה שלמה שכולם חייבים להיות שווים בפני החוק ואין חסינות לאיש. ועל-פי האמונה המצפונית הזו, שדגלה המתנוסס הוא צדק חברתי, חי אריה אבנרי ומנהל באומץ לב יוצא-דופן וייחודי את מלחמותיו, מבלי לבקש לעצמו כל טובת הנאה או תמורה. אל כל ההבנות האלה ניתן להגיע כאשר קוראים את ספרו החדש של אבנרי "אומץ לב", המקיף את כל שנות מאבקו הציבורי לביעור השחיתות השלטונית.
01/06/2015  |  עמי דור-און  |   מאמרים
נשיא התאחדות הכדורגל הפלשתינית ג׳יבריל רג׳וב חזר בו מדרישתו להשעות את ישראל מהתאחדות הכדורגל העולמית פיפ״א.
01/06/2015  |  נחמה הכט  |   מאמרים
אין כל פלוגתא על כך שחוק לשון הרע נועד במהותו להגן על כבוד האדם. אלא שעכשיו - 50 שנה לאחר שנחקק - מבקשים, משום מה, בחלונות הגבוהים להפוך את החוק לקרדום לחפור בו, ולאיים בכך על חופש הביטוי של אמצעי התקשורת. העילה העכשווית להצרת צעדיה של המדיה היא מסע הביוש הפומבי שנערך באחת הרשתות החברתית לפקיד משרד הפנים, אריאל רוניס, ששלח עקב כך יד בנפשו.
01/06/2015  |  ראובן לייב  |   מאמרים
"נכון שרגולציה, מתערבת בפעילות המסחרית וכך מטבע הדברים מגבילה אותה. אבל צריך לזכור, שאנחנו נמצאים בצומת דרכים שבה אם לא נפעיל רגולציה נכונה עכשיו, אנחנו עלולים להיתקל בבכייה לדורות ועיוותים במשך עשורים רבים בעתיד". (הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דיויד גילה).
01/06/2015  |  דביר מור  |   מאמרים