יום חמישי 11 אוגוסט 2022  19:57
הנאשמת האמיתית אינה השופטת כהן
ברור לחלוטין מלשון התלונה שנשלחה על-ידי היועץ המשפטי של עיריית חיפה לנשיא בית משפט השלום, כי עוונה העיקרי של השופטת הילה כהן הוא לא קריעת "בקשות" לא פורמליות לקביעת מועד אחר לדיון אלא חוסר "יעילות" היה עליה לחרוץ במהירות וביעילות בתיקים רבים יותר ויש לשער כי כוונתו וכוונת המנגנון היתה גם כי תרשיע מהר וביעילות את הנאשמים
22/08/2005  |   משה גולדבלט   |   מאמרים   |   פרשת השופטת הילה כהן   |   תגובות

▪  ▪  ▪
לאחר עיון ועיון חוזר בפסק הדין ובגזר הדין של בית המשפט המיוחד בעניינה של השופטת הילה כהן אני עדיין מתקשה להבין את אווירת הלינץ העיתונאי האופפת את השופטת. בכל מה שקראתי לא מצאתי שהשופטת עיוותה דין, חרצה דין ללא משפט, נשאה פנים, התנהגה באופן מעליב ועוד עבירות חמורות שלעיתים ניתן ליחסן לשופטים. הרשעתה כולה התבססה על קריעת "בקשות" לא פורמליות לקביעת מועד אחר לדיון, בקשות שנענו ותוכנן הוכלל בפרוטוקול.

השאלה אם בדיון מסוג זה נכחו הצדדים או לא היא שולית יחסית. סביר שהשופטת הנכבדה לא רצתה לחשוף ברבים את איחוריה ועל אף אי התקינות של התנהלותה עדיין אני מכיר שופטים לא מעטים המאחרים באופן קבוע ואינם מוצאים בכך מחדל שיש להסתירו.

כמי שמוזמן דרך קבע לדיונים המתקיימים שעות לאחר מועדם הרשמי, הופתעתי לגלות מספר כה רב של נאשמים שבחרו לעזוב את אולם בית המשפט, לאחר שעה וחצי של המתנה לתור. ניתן לשער במידת ביטחון גדולה, וכך עולה מתיאור העובדות, שהם זכו לעידוד בצעדם זה מאנשי התביעה העירונית. נראה בבירור כי השופטת כהן נפלה למארב מתוכנן לגמרי מצד הגורמים המעוניינים בעירית חיפה, אשר החליטו להיפטר ממנה. מתוך הבנת מה של המציאות ברור שאותם גורמים סברו, כנראה בצדק, כי יקבלו גיבוי מתוך מערכת המשפט להתנכלותם לשופטת כהן.

יש לציין כי מקרים חמורים לא פחות מסתיימים בדרך כלל בהערות לא פורמליות, אשר בדרך כלל די בהן כדי לגרום לשופט לתקן את דרכיו. יש להעיר לכל שופט אשר אינו מתנהג כראוי ומאידך גם שופט, ככל אדם, זכאי לרוב להזדמנות נוספת ולא מצאתי דבר בתיאור התנהגותה של השופטת הילה כהן הפוסל אותה מקבלת הזדמנות נוספת כזו.

לעומת זאת מעניין לראות כי בצד הצימאון לדמה של השופטת, לא נמצא אחד שיעיר דבר מה על התנהלותו המזעזעת של בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה ויש לי תחושה וידיעה שלא רק בחיפה כך הם פני הדברים. בית הדין למשמעת מפיו של השופט חשין העיר הערות רבות קשות ומוצדקות לחלוטין על תחושת האדנות של העיריה כלפי בית המשפט לעניינים מקומיים, שהרי היא הנושאת בהוצאות העסקתו. ההערות הקשות מכולן היו על התערבות חסרת בושה ומעצורים של הפקידים בבית המשפט בעבודה השיפוטית, על התנהגות אדנותית ומזלזלת של אנשי התביעה בבית המשפט ועל יחס בסיסי לפיו העיריה רכשה שירותי שפיטה והיא זכאית לדאוג לכך שתקבל תמורה הולמת עבור כספה.

ברור גם לחלוטין מלשון התלונה שנשלחה על-ידי היועץ המשפטי של עיריית חיפה לנשיא בית משפט השלום, כי עוונה העיקרי של השופטת הוא חוסר "יעילות". היה עליה לחרוץ במהירות וביעילות בתיקים רבים יותר ויש לשער כי כוונתו וכוונת המנגנון היתה גם כי תרשיע מהר וביעילות את הנאשמים.

לא מכבר שמעתי מעמית המצוי בעובדות (ואני רוחש אמון רב לדבריו) כי עיריית חיפה מתייחסת לבית הדין כאל מערכת כלכלית "סגורה" מאחר והיא הנושאת בהוצאות הפעלתו. במילים אחרות, על בית הדין לכסות את הוצאות הפעלתו מתוך הקנסות המוטלים על נאשמים.

נמסר לי כי בנושאים אלו התקיימו ישיבות שוטפות משותפות בין אנשי העיריה לגורמים במערכת המשפט ובשנות גירעון אף הועלו דרישות ברורות לשופטים להעלות את שיעור הקנסות. ברור כי שופטת המבקשת לשפוט באמת ולשמוע מה בפי הנאשמים לומר אפילו בעבירות זוטרות יחסית פוגעת מאוד ביעילות "המכונה השיפוטית" ומה הפלא שהוצא עליה חוזה?

האשם העיקרי אינו השופטת הילה כהן, הנאשמים חייבים להיות אנשי עיריית חיפה ומנגנון התביעה בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה ובכל מקום אחר בו כך מתנהלים הדברים. יש לחקור עד תום את הערות השופט חשין ואת תפקוד בתי המשפט לעניינים מקומיים בכלל, ויש להסיק מסקנות מרחיקות לכת ביחס למוסד זה. ביחס לשופטת כהן אני שב וטוען שהיא ראויה להזדמנות נוספת ויש להעניקה לה.

תאריך:  22/08/2005   |   עודכן:  22/08/2005
עו"ד משה גולדבלט
משובי News1 ממשלת ישראל ה-36 / ציוני השרים והסגנים

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ההינתקות מעלה בקרב כולנו, התומכים בה והמתנגדים לה, תחושות לא קלות. המראות קשים, ולא פחות מכך - המילים קשות. האנלוגיות אינן קלות לעיכול: החל במדי השוטרים השחורים וכלה בגירוש יהודים מבתיהם ומבתי-הכנסת. יש המרחיקים לכת ואף אומרים מפורשות כי שרון משול להיטלר וצבא ההגנה לישראל משול לוורמכט.
22/08/2005  |  גאי כרמי  |   מאמרים
שאול מופז הכריז כי לבני הנוער, שהתבצרו על גגות בתי הכנסת והתעמתו עם השוטרים והחיילים, לא יימצא מקום בשורות צה"ל.
21/08/2005  |  עו"ד משה מכנס  |   מאמרים
חירות, שיוויון ואחווה אנושית מהווים תוצרים נדירים של הציוויליזציה האנושית. הם מנוגדים לחוקי הברירה הטבעית. ההיסטוריה מלאה בדמויות נערצות של אישים שפעלו לקידומם של ערכים אלו [ראו קישור מצורף].
21/08/2005  |  רונן סקלצקי  |   מאמרים
תחילה הפסקתי לקרוא כל רשימה שמתחת לכותרתה התנוססו השמות גדעון לוי ועמירה הס. אין לי מושג מה הם כותבים היום. הם מזדהים עם אויבינו המרים ודי לי בכך. אחר-כך חדלתי לקרוא את יואל מרקוס בגלל ההגיון המעוות שאימץ לעצמו והטיעונים המאזוכיסטים שהוא מארח דרך קבע ברשימותיו. הפסקתי לקרוא את עקיבא אלדר שקורא לאזרחים הנתונים בסכנה קיומית "אדוני הארץ" בעוד שהוא עצמו נוהג כאדון כל המעשים. לאחרונה הופיעה גם אורית שוחט הלונדונית למחצה וחזרה להכיש ארס אחרי שנות היעדרות ארוכות. גם שם אין מה לקרוא. גדעון סאמט, יוסי ורטר ועוזי בנזימן, ועימם עמוס שוקן, מחרים-מחזיקים אחרי כל הנ"ל והם ממחזרים לעייפה חומרים משעממים שאין שום טעם לשחת בהם שנייה אחת. על כולם עולה ח"כ יוסי שריד הסמוך על שולחן המדינה כל חייו והוא איננו נוטף ארס. הוא הארס עצמו. התגלמות הציניות, הרשע והזדון, בלשון עברית חדה, צחה ורעה עד למאוד.
21/08/2005  |  דודו אלהרר  |   מאמרים
לאחרונה מוצפים אתרי האינטרנט בכתבות מנוסחות היטב שנוגעות בנושא אחד מכיוונים שונים: איך השתלטו השמאלניים או תומכיהם על הנהגת המדינה, מוסדות השיפוט והאכיפה, התקשורת (או הכינוי הנפוץ התשקורת). אז ראוי לתקן טעות זו: הם לא השתלטו הם תמיד היו שם, זה אנחנו שהתעוררנו כמעט מאוחר מידי.
21/08/2005  |  יואב לוי  |   מאמרים