יום שני 23 נובמבר 2020  21:26
אולי יתגלה אגם
לאה צבי (דובז'ינסקי)

מעולם לא אהבתי לנתח שירים, לראותם מתבוססים בדמי רגישות מילותיהם רק אביא מעט משיריה, שרבים מהם לקוחים מעולמה וממקומה המוכר לנו של האישה הם כבר מדברים עבור עצמם... ומדברים היטב

▪  ▪  ▪
אני אוהבת לקרוא שירה בה אני חשה את הכותב, את מחבר המילים. נכון שמרגע שיצא השיר נוכל לפרשו כרצוננו ואין זה חשוב למה התכוון המשורר, אבל חשוב מה אנו מרגישים עם קריאת המילים. זהו החיבור עם יצירת ליבו של האמן. הרגשתנו ותחושתנו למקרא השיר הן הקובעות את טיבו עבורנו.

שירת נשים

לא כל שירה או יצירה נשית שייכת להגדרה זו. האמנות אינה מגדרית. כל יצירה היא אוניברסלית אלא אם מבטאת היא צד אחד מוגדר ומאופיין באנושות.

כתיבתה של לאה מבטאת מצוקה נשית. אני רואה בה משוררת נשים מובהקת. בכתיבתה היא מבטאת נשיות, נשיות המחוברת להפכפכות הלבנה... לעונות הסתיו...רכות, מצבי רוח, סבילות, הכרה במגבלות ובדידות הבאה מכוח עוצמתה של אשה.

כתיבתה אקספרסיבית וישירה ומבטאת ללא כחל ושרק מחשבות, כאבים ותובנות שמציירים עולם נשי כואב. הגבר, האחרים, הם המושא. האישה בתווך בעולם זר, מוזר, קר ולא תמיד מובן. אך היא יכולה לו.

אני מוצאת בשיריה נשמה גדולה ומרגשת. שיריה נוגעים בנשים, בה. חוויות רגשיות, תובנות, חלומות ותבוסות - מה שמוכר וידוע לנשים רבות בא לידי ביטוי בפראות הביטוי של לאה צבי.

רּותִי סְמַרְטּוטִי
עֵינַיִך זְגּוגֹות,
תֹוכֵך
ומֹחֵך קִרְעֵי בַדִים,
רּותִי סְמַרְטּוטִי
כֹה חַמֹות דִמְעֹותַיִך.

(קטע משיר, מתוך הספר - "אולי יתגלה אגם")

עצת הרופא - -
מלח
"מֶלַח אֵינוֹ טוב לבְּרִיאוֹת " טָעַן הרוֹפֵא,
הוּא טוֹב לבְּזִיקָה
עַל פְּצָעִים,
כַּךְ לא חָשִׁים אֶת
כְּאֵב הַנְשָׁמָה.

לאה צבי (דובז’ינסקי)

ויתור לפסיביות -

אִלּוּ
אִלּוּ הָיִיתִי,
אֵגֶל טַל,
הָיִיתִי מִתְגַּלְגֶּלֶת,
מִפֶּרַח לְפֶרַח,
מְרִיחָה, נוֹשֶׁמֶת
וּמַמְשִׁיכָה לַפֶּרַח הַבָּא.
אֲבָל אֲנִי....
רַק דִּמְעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת,
בֵּין עַיִן
לִשְׂפָתַיִם.

לאה צבי (דובז'ינסקי).

מעולם לא אהבתי לנתח שירים, לראותם מתבוססים בדמי רגישות מילותיהם. רק אביא מעט משיריה, שרבים מהם לקוחים מעולמה וממקומה המוכר לנו של האישה. הם כבר מדברים עבור עצמם... ומדברים היטב:

מלאכת יד -

תָּמִיד כָּשַלְתִּי ִּמְלֶאכֶת יָד,
אֶצְבָּעוֹת חַסְרוֹת תְּשּוקָה,
אֵין בָּן בְּעֵרָה, ֹ
לא בִּסְרִיגָה, לא בִּתְפִירָה, ּ
בִּזְהִירוּת לָמַדְתִּי מְלֶאכֶת תְּפִירַת שְפָתַיִם
לְהַדְּקָן הֵיטֵב, לְהַצְמִידָן לִכְדֵי חָרִיץ ּבִּלְתִּי נִרְאֶה,
לְסַיֵם בְּקֶשֶר שְתִיקָה.

קיפול -

מְקֻפֶּלֶת
שְכָבוֹת, ׁשְכָבוֹת
קִפּולִים מְתּוּחִים,
כְּמו בַּד מְגֹהָץ ׁ
שֶיִּהְיֶה מָתּוּחַ ׁ
שֶלא תִתְקַפְּלִי בַּקְּצָוֹות
מְעֻמְלֶנֶת לְמִשְעִי,
עֲשּוּיָה לְלא רְבָב
לְלא קֶמֶט,
תְפּוּסָה הֵיטֵב
בָּאֳרָכִיםׁשָוִים

קניות - לאה צבי מציירת זאת באופן מיוחד:

Black Friday
עַל נַעֲלֵי מַסְמֵר צועֶדֶת ּ
בְשַׁאנְז אֶלִיזֶה דֶה לָה שְמָאטֶ ס ּ
בְּכָל יָד שַקִיות עֲמּוסות לַעֲיֵפָה
הָעומְדות לְהַכְרִיעַ
מְלא כּבֶד מִשְקָלָן,
הָאַרְנָק רֵיק
הַבֶטֶן מְקַרְקֶרֶת
מְיֻּזַעַת, קְרובָה לִקְרִיסָה, ּ
כַּף רַגְלָה כִּמְעַט נָקְעָה ּ
כְּשֵם שֶנָקְעו חַיֶיהָ .

זוגיות - המקום החם והמחבק הזה

כְּמוׁשְנֵי זָרִים
עַל הַמִרְפֶסֶת,
מַבִּיט הּוא יָמִינָה
מַבִּיטָה הִיא שְמאלָה
מַה נותַר עוד בֵּינֵיהֶם
מִלְבַד הַשֶקֶט.

וגם "טיפ" למתמודד מעניקה לנו המשוררת לאה צבי
בציניות ובכאב -

מדריך למתמודד

כיצד מלטפים יגון?
מגישים לו דברי מתיקה
מכינים קערה
לתפוס הקאה..
משכיבים במיטה
מכסים בשמיכה
שוכבים בסמיכות
מביטים בתקרה

היגון מסתובב
את הגב מפנה
מה שנותר
לשאת תפילה
אם לא יועיל
בטח לא יזיק.
בהצלחה!

לאה צבי דוז’ינסקי הוציאה עד היום שלושה ספרים. שני ספרי שירה - "שירים" ו"אולי יתגלה אגם" וגם ספר חשוב לילדים: "לאן נעלם הצחוק של אבא"? התמודדות רגשית של ילד מול אב בקשיים -

לָמָּה, לָמָּה, אִמָּא? לָמָּה אֲנִי לֹא יָכֹל לְהַזְמִין חֲבֵרִים כְּמוֹ כֻּלָּם?
לָמָּה הָאָבוֹת שֶׁל כֻּלָּם צוֹחֲקִים וּמְשַׂחֲקִים עִם הַיְּלָדִים-וְאַבָּא שֶׁלִּי לֹא?
לָמָּה אַבָּא אַף פַּעַם לֹא מַגִּיעַ לִמְסִבּוֹת בְּגַן?"

ולסיום קטע מקסים מתוך הספר "אולי יתגלה אגם"

הַבֵּט ּבְּעֵינַי,
חֲצֵה הַרְרֵי חֹשֶך,
ובְרֶגַע אֶחָד קָסּום,
אּוּלַי יִתְּגַלֶה
אֲגַם.

(לאה צבי דובז’ינסקי).

תאריך:  24/10/2017   |   עודכן:  24/10/2017
ציפורה בראבי
מועדון הבלוגרים עוקבים: 12 לקבלת רשימות ציפורה בראבי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ידוע לכל ששינה טובה חשובה מאוד לבריאותנו ולשמירה על אורח חיים בריא. שליש מחיינו (לפחות) אנו מבלים במיטה וחשוב שנהנה וננצל כל רגע, שנרגיש נוח וטוב בפריט שמשמש אותנו רצוף, יום יום, כל החיים - המזרן. אז איך בוחרים מזרן? למה חשוב שנשים לב?
24/10/2017  |  קובי פודה  |   כתבות
תפקיד סגן או ממלא-מקום ראש עירייה הוא אחד התפקידים המאתגרים ביותר בסקטור הציבורי. תפקיד במהלכו אתה נחשף לנושאים רבים מזוויות שונות, מתמודד עם סוגיות מורכבות ולא אחת נדרש לקבל החלטות בעלות השפעה על מאות אלפי תושבים. כך מצהירים סגן ראש עיריית מודיעין אילן בן סעדון וממלא-מקום עיריית רמת גן משה רווח
24/10/2017  |  חובב לויטס  |   כתבות
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, מגלה כי הוא מנתב אישית את התביעות אל השופטים השונים. לדבריו, השיטה הקיימת היא שההקצאה אינה ממוחשבת, כדי להבטיח בין היתר את התמקצעות השופטים - וזאת בניגוד להקצאה האקראית הנהוגה בבית המשפט העליון. הוא דיבר (23.10.17) במפגש בלשכת עורכי הדין בתל אביב.
24/10/2017  |  איתמר לוין  |   כתבות
השופטת: שגית דרוקר, בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה
24/10/2017  |  איתמר לוין  |   כתבות
הפרק הזה נפתח באמירה שמחייבת התייחסות: "מאז מלחמת ששת הימים רווחה במערכת הביטחון הישראלית תפיסה, שעל פיה שטחי יו"ש מחולקים בצורה כמעט פלאית: האזורים שהנוכחות בהם חיונית להגנה על ישראל אינם מאוכלסים בפלשתינים רבים, ואילו השטחים המאוכלסים בפלשתינים רבים אינם חיוניים לביטחון ישראל". ראשית, אין כאן "פלא"! הפלשתינים לדורותיהם התיישבו בהתאם לחוקי ההתישבות ההיסטוריים, באזורים בהם מקורות המים היו נגישים יחסית וניתן היה לייצר שטחים לעיבוד חקלאי. שנית, הגדרת "ביטחון" נובעת מהגדרת האיום על הביטחון. שליטה על מקורות מים (אקויפר ההר) היא סוג של איום, לוחמת גרילה או טרור היא סוג של איום, ופלישת צבאות זרים זה סוג אחר של איום. עצמת האיום נמדדת מהיכולת להתמודד מולו ומתוך זה נגזרת החיוניות של השטח לביטחון. לדוגמה: "כשחורצים" את יו"ש במספר רב של דרכי גישה סלולות מגדילים את היכולות להתמודד מול איום פוטנציאלי ומקטינים את הסיכון הביטחוני. החלוקה השטחים "הפלאית" הזאת היא דיכוטומית ומתחילתה הייתה מונעת כבר על-ידי יגאל אלון מהרצון ליישב שטחים ביו"ש ביהודים ולכן היא פשטנית מדי לעניין הגדרת צרכי הביטחון. כי מרגע שמוקם ישוב יהודי ביו"ש נוצר צורך הגנתי ביטחוני. יגאל אלון איתר שטחים ריקים יחסית מפלשתינים כדי ליישב בהם יהודים וייצר לזה את הנימוק הביטחוני. שליטה בגב ההר, שליטה במקומות הגבוהים ביותר, שליטה בבקעה כדי למנוע פלישה של צבאות אויבים ממזרח לירדן. בעיקר לגבי הטענה המשלה שהאחיזה בבקעה מונעת פלישת צבאות זרים ממזרח, זאת טענה מופרכת! הישובים לא מסוגלים למנוע זאת! הם אפילו לא תצפית של התראה וצה"ל אינו סומך עליה כלל ועיקר, ומסתמך על אמצעים צבאיים משלו. חשוב להודות בכנות שהאחיזה הישובית בבקעה, מעבר להיותה חלוצית וחקלאית, היא פוליטית ונועדה לכבול את ידי הפוליטיקאים ולמנוע, בבוא יום, אם וכאשר, אפשרות של היסוס של ממשלה והמנעות (מחשש הסלמה) מלהקדים ולשלוח צבא לבקעה כאשר מסתמן איום צבאי ממזרח. כשקיימים ישובים יהודיים תחת סכנה החובה לשלוח צבא כדי להגן עליהם. כאן מתחילה ומסתיימת הסיבה האמיתית של האחיזה בבקעה.
23/10/2017  |  גד גזית  |   כתבות