יום שני 16 דצמבר 2019  13:42
מפקדת חסן סלאמה לאחר פיצוצה
האמת על מלחמת העצמאות: ממשבר להכרעה – פרק 53
פיצוץ מפקדת חסן סלאמה
הפעולה הראשונה ב"מבצע נחשון": פיצוץ מפקדת חסן סלאמה בין באר יעקב לרמלה; סבלי חומר הנפץ ברחו; הפעולה הפתיעה את הערבים והם נתקפו בהלם; הצטיין השוער האגדי של נבחרת ישראל בכדורגל, יעקב חודרוב; למחרת ברחו ערביי הסביבה מבתיהם

>
>
>
>

1.הסבלים ברחו

חסן סלאמה היה המפקד הבכיר בגזרה הרגישה לוד-רמלה שנכללה במדינה הערבית ושעלולה הייתה להיות בסיס יציאה להתקפה ערבית על המרכז היהודי בגוש-דן. כשהחריפה מלחמת הדרכים שלח מטה הפלמ"ח הוראה, מידין למפקד הגדוד הרביעי, יוסף טבנקין (ב-10 במארס), לפשוט על מפקדתו של סלאמה שהייתה ממוקמת בכפר יהודיה1. שם-הקוד של המבצע היה "צפנת".2 אחרי ימים אחדים דיווח הש"י שמפקדת חסן סלאמה עברה למיקום חדש: "עבד אל-ג'עבר אל-שומרי, המפקד העירקי של רמלה, וחסן סלאמה, תפסו מחנה בריטי נטוש, ליד באר יעקב, ובבניין בית-הספר לקצינים, בן ארבע קומות3, ובעוד מבנים חד-קומתיים אחדים, קבעו את מרכז המפקדה למחוז בבניין נמצאים למעלה ממאה איש (עירקים). החיים חיי מחנה עם סדר-יום קבוע לאימונים."4

באר יעקב הייתה בתחום האחריות של חטיבת "גבעתי", והמח"ט, שמעון אבידן, התנדב לפוצץ את בניין בית-הספר לקצינים. ההכנות נמשכו כל המחצית השנייה של חודש מארס. שירות-האוויר הביא תצלומי אוויר, הש"י אסף פרטים על סדר היום במפקדה, ויחידות סיור מ"גבעתי" למדו את דרכי הגישה אל היעד.

אבידן הטיל את פיצוץ המפקדה על שניאור פבריקנט (פלג)", שפלוגתו (מגדוד 52) לא צורפה למבצע "נחשון". יוסף טרמר, קצין פולני לשעבר, סייע לפלג בתכנון. פלג תכנן השתלטות על היעד בהפתעה, על-פי מסורת ה"הגנה", וטרמר תכנן את החיפוי במכונות-ירייה "בראונינג" ובמקלעי ברן. הלקחים מפשיטת הפלמ"ח על בית-החרושת ביאזור.5 חודש וחצי לפני-כן, עדיין לא הגיעו ל"גבעתי", וטרמר "גילה את אמריקה" למפקדי הפלוגות.

ב-4 באפריל, בשעה עשר בערב, יצאה הפלוגה של פלג מקיבוץ ו' של "השומר הצעיר"6 ליד ראשון-לציון. בן בראון פיקד על החבלנים. מחלקת טירונים – עולים שבאו ממחנה המעצר בקפריסין – נשאה ארבע מאות קילוגרם חומר-נפץ. בדרך הוצבו חסימות נגד תגבורת ערבית אפשרית. באחת -עשרה בלילה הגיע הכוח אל היעד. בחמישה לאחת אחר חצות נפרצה הגדר בפיצוץ של "בונגלור טורפדו". האש המסייעת הייתה יעילה, אבל הלוחמים הערבים שחנו בבניין כבר היו בכוננות, ופתחו באש מיד. מפקד החוליה הפורצת, יהודה טביב, נפצע. מחליפו תפס את הפיקוד. יחידות הפריצה, הכיבוש, הטיהור, החיפוי והחבלנים, עברו את הגדר שנפרצה והשתלטו על הקומה הראשונה של הבניין. החבלנים הכינו את הפיצוץ. אש המקלעים הבלתי יעילה, שנורתה עליהם מן הקומות העליונות, הפחידה את הסבלים הטירונים. בצעקות ובאיומים הזיזו אותם מפקדיהם קדימה. אבל במרחק שלושים מטרים מן היעד השליכו הטירונים את תרמילי חומר הנפץ וברחו. ואז העבירו החבלנים והפורצים את התרמילים אל היעד. ערבים אחדים ניסו לרדת מהקומות העליונות. מפקד-המחלקה, שלמה להט (צ'יץ'),7 אחד המחפים על החבלנים, סיפר אחר-כך שערבי התקרב אליו מאחור והניף את חרבו. להט שמע את צעקתו של יעקב חודורוב,8 "צ'יץ! שכב! אני יורה!" ואז השתטח על הרצפה וחודורוב ירה בערבי.9 מפקד הפורצים, נעם לאונר: "הערבים היו בהלם גמור. לא עלה על דעתם שאנו נרוץ לבניין. הם היו מבולבלים לגמרי ולא הבינו את הנעשה מתחת לרגליהם. ומה יכלו לעשות? מי שירד למטה הורגים אותו! מיד אחרי שטהרנו את האולם נכנסו בן בראון ויעקב מוקסי החבלנים".10

2. "הסתובבתי כמו 'פוץ'"

מפקד כיתת הפורצים מוטקה גיסין סיפר: "אני עמדתי מול חדר המדרגות המרכזי. זה לא היה התפקיד שלי במפורש, פשוט פה היו האנשים שלי ופה אני עמדתי. יענקל'ה חודרוב עמד פה כל הזמן על ידי. למעשה היה צריך לאבטח את החבלנים ועמד שני מטר מאחורי. פתאום יורד ערבי במדרגות ובגלל המנורה בחדר המדרגות, אני רואה את הצל שלו הולך לפניו. הוא מופיע עם רובה במותן ואני יורה בו פעם אחת, הסטן לא ירה. אני דורך ויורה פעם שניה והוא לא יורה. הערבי הזה, העירקי הזה, אני לא יודע מה הוא היה, הוא היה עם כאפיה. הוא היה מולי והוא היה יכול לירות בי עשר פעמים. הוא היה חצי ישן מבולבל המכנסים לא מכופתרות. קפצתי מעבר לפינה וצעקתי 'יש ערבי במדרגות, יענקל'ה הסטן שלי לא יורה!' יענקל'ה חודרוב הסתובב וירה בו מהטומיגן והרג אותו במקום. הוא נשאר שוכב בחדר המדרגות, אבל את הרובה שלו פחדנו לקחת. למרות הטווח הקצר אתה לא נכנס למקומות שאולי מישהו יורה עליך מהם. מהגופה של הערבי במדרגות השניות בצפון מזרח המבנה, הבאתי סטן אחר. הסתבר לי שהכלי קיבל כדור בבית המחסנית והיה מושבת גם הוא. בכל הפעולה הזאת לא יריתי ירייה אחת! הסתובבתי כמו 'פוץ' עם שני סטנים שלא יורים"11

בן בראון, מפקד מחלקת החבלנים: "בזמן שאני מכין את המטענים מופיע ערבי בדלת של החדר שבו עבדתי, ארבע מטר ממני בערך, חמוש. יריתי בו ירייה אחת מהאקדח והוא נפל. כשסיימנו את ההכנות, פתילי ההשהיה הופעלו ואז היינו צריכים לגלול את החוטים החשמליים, וכאשר נגיע לקרבת הגדר להפעיל אותם חשמלית ולפוצץ את המטענים. ההפעלה הראשית הייתה אמורה להיות חשמלית. לייתר ביטחון היה פתיל ההשהיה ולייתר ביטחון נוסף הפתיל הרועם. אני לא מאמין שהיינו יותר מעשר דקות בפנים?"12

3. "אחד ההישגים הנאים של מלחמת העצמאות"

ארבעים דקות אחרי תחילת הפשיטה נשמע הפיצוץ והבניין נהרס. לחסימות לא הייתה עבודה: תגבורות לא באו. פלג ופקודיו נסוגו לקיבוץ ו' עם שלושה פצועים קל. אחרי ימים אחדים דיווח הש"י: "מספר ההרוגים בפיצוץ שבעה-עשר, ונעדרים שנים-עשר, ביניהם קצין גרמני, יועצו של חסן סלאמה. קצין טורקי, שהיה בחברתו של הגרמני, ניצל ממוות." חסן סלאמה לא היה במפקדה בליל הפשיטה. הש"י דיווח שתושבי רמלה "התרעמו עליו והאשימוהו בבגידה. הוא חזור לרמלה בלווית אנשים מזוינים מהכפר קולה ומיפו, הוציא את התחמושת והציוד מן הבניין ההרוס והעבירם למפקדתו החדשה, (גם היא) ביהודיה."13

סיפר איש באר יעקב, הסייר בנימין פרידה: "למחרת נסענו בקומנדקר לגבעה גבוהה כדי לראות מה שנשאר מהבניין. לפעולה הייתה תוצאה מידית: כל הערבים שהתגוררו מהצד הדרומי של כביש יאזור-רמלה, עד לאל-קובאב, עזבו את בתיהם ועברו לצד השני של הכביש (צפונה). נוצרה אצלם בהלה גדולה. הם לא ידעו מה עוד מחכה להם והעדיפו להתרחק. שטח לא קטן התפנה מדייריו הערבים וזו הייתה בפירוש הצלחה גדולה. באופן אישי הרגשתי סיפוק רב מכך שתרמתי תרומה חשובה להצלחת הפעולה ששחררה את באר יעקב מאימת הכוח שנמצא במפקדה הסמוכה".14

ההיסטוריון של חטיבת "גבעתי", תת-אלוף אברהם אילון, כתב: "לפגיעה במטה-אויב נודעת חשיבות מיוחדת. ולא כל שכן במטה של כוח סדיר למחצה. מבחינה זאת זכה 'נחשון' להצלחה מרובה. שתי מפקדות הוצאו זמנית מכלל שימוש – מפקדתו של חסן סלאמה וזו של עבד אל-קאדר – דבר שהוא אחד מההישגים הנאים של מלחמת העצמאות. לפי עצם טיבה של הפעולה לא נצטמצמה השפעתה באותה נקודה שנפגעה, כי אם התפשטה והלכה, מעגלים-מעגלים. הפעלתו של גרעין הכוח הלוחם שהיה ברשותו של חסן סלאמה שובשה ונתעכבה, והוא הורגש אך מעט בימי מבצע 'נחשון'. הריכוזים הגדולים של האוכלוסייה הערבית הסמוכים למפקדה שפוצצה הפנו דעתם בראש ובראשונה לביטחונם הם, ולא ששו לצאת להתקפה. והעיקר, הונמכה היוקרה של חסן סלאמה – שלא השכיל להגן אפילו על מפקדתו שלו – בקרב האוכלוסייה שבמרחב פיקודו.

ובקרב האוכלוסייה היהודית, וכוחות המגן, ובפרט בחטיבת גבעתי, היוותה הצלחת הפשיטה כוח מעודד – מאחר שהפשיטה הייתה בשעתו אחת הבולטות במלחמה הקוממיות, ואין זה מקרה, שכן הורתה ולידתה באו על-רקע הניסיון שנרכש ונאגר בחודשי הלחימה הראשונים, וניסיון זה, בפשיטה ובמהלומות-חטף, לא היה מועט כלל."15

____________

בשבוע הבא: קרבו הקסטל הראשונים; פשיטה מוצלחת מאוד של הפלמ"ח; קרב הרקפות סמוך לכפר הערבי צובא; הקרב על מחצבת צובא שבו נהרג כמפקד הגזרה המערבית נחום שושני.

הערות

1. לימים יהוד.
2. א"צ, אל אמק מאת המועצה. פקודה כללית, הודעת מבצע "צפנת", 10 במארס 1948.
3. הבניין קודם באמצע שנות השלושים על-ידי ארגון עובדי הבנייה (לימים סולל בונה) בהזמנת הצבא הבריטי
4. אברהם איילון, שם, עמ' 416.
5. בפשיטה זאת פיקד ישראל טל על האש המסייעת על-פי תכנונו.
6. אחרי מלחמת העצמאות הפך המקום ל"קיבוץ עקיבא" וכיום משמש המקום את כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי.
7. לימים אלוף בצה"ל וראש עיריית תל אביב.
8. השוער האגדי של הפועל תל אביב ונבחרת ישראל.
9. שם עמ' 422-338; ראיונות עם שניאור פלג, יהושע ארבל, יוסף טרמר, יעקב פרי, שלמה להט, ושמעון אבידן.
10. g.i.s.h "איש לא יה מסוגל ליותר ממה שידע, ולא ידענו הרבה" 60 שנה לפיצוץ מפקדת חסן סלמה, אתר פרש, 4 באפריל 2008.
11. שם.
12. שם
13. א"צ, ידיעות טנא.
14. "סבא בעיניים שלי – פיצוץ מפקדת חסן סלמה, אתר "קובייה מקומית", באר יעקב.
15. אברהם איילון ושם, עמ' 422.

תאריך:  09/02/2018   |   עודכן:  09/02/2018
אורי מילשטיין
מועדון הבלוגרים עוקבים: 622 לקבלת רשימות אורי מילשטיין לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
התפתחויות נוספות   /  האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
ארגון הכוח הערבי בגזרת הדרך לירושלים לקראת מבצע נחשון; חיילי הגדוד בפיקודו של חיים לסקוב היו חסרי כושר גופני; קשיים לוגיסטיים גרמו לדחיית ההתחלה של מבצע נחשון; הידיעות על קריסה של ירושלים העברית עקב העדר אספקה התבררו כמוגזמות
02/02/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
התארגנות גדודי "מבצע נחשון"; חיילים רבים היו טירונים; לרוב המפקדים לא הייתה הכשרה מתאימה והם לא הכירו את מרחב הפעולה; הפלמ"חניקים סרבו להצטרף ליחידות שאינן פלמ"ח; הערכה שגויה של משך המבצע
26/01/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
במבצע "חסידה"-"בלק 1" הוחש לארץ ישראל נשק מצ'כוסלובקיה במטוס שנחת ב-31 במארס, בשדה תעופה בריטי ליד באר טוביה. אפרים אילין רכש עבור ארגון ה"הגנה" את האוניה "נורה" שהביאה נשק מצ'כוסלובקיה, במסווה של תפוחי אדמה ובצל, הגיעה לנמל תל אביב ב-1 באפריל ופרקה אותו במשך שלושה ימים. ה"הגנה" התעשרה בארבעת אלפים וחמש מאות רובים, מאתיים מקלעים וחמישה מיליון כדורים
19/01/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
חילוקי דעות על תוכנית "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים; מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, יוסף טבנקין, מציע להרוס את כל הכפרים הערביים בדרך לירושלים ולגרש את תושביהם; מינוי מחליף למפקד המבצע שנתקע בבוץ בגוש-עציון; גיוס נשק מכל היחידות והיישובים עבור "מבצע נחשון"; היסטריה בפיקוד העליון עקב מחסור בנשק, ודרישה לשלוח נשק במטוסים מאירופה
12/01/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
שישה ימים לא הגיעה אספקה לירושלים ויצרה שם בהלה וסכנת התמוטטות; דיווחי השקר של מפקד הגדוד הרביעי, יוסף טבנקין, לישראל גלילי על ארועי שיירת חולדה, ודיווחו של גלילי לבן גוריון, הביאו את בן-גוריון להחלטה לשנות את האסטרטגיה הנקוטה בידו של דחיית הכרעה, ולצאת למהלך הכרעה בדרך לירושלים
05/01/2018  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
צה"ל הוא תנועת נוער  /  אורי מילשטיין
קורס הקצינים הראשון  /  אורי מילשטיין
היחידה המבצעית בתש"ח הייתה מחלקה  /  אורי מילשטיין