יום שלישי 23 יולי 2019  04:47
איתן טמיר פסיכולוג וראש מכון טמיר  |  תגובות  |  מכון תמיר הצטרפות ל- VIP
מה כל כך מרגש בתיאוריות קונספירציה
היתה נחיתה? [צילום: צ'אקלס מ. דיוק ג'ייץאר/נאסא]

החוקרים גילו עוד שהצורך לחוש ייחודי נמצא בקשר חזק עם תמיכה גבוהה בתאוריות קונספירציה מגוונות כלומר, ככל שהצורך להרגיש ייחודי גבוה יותר, כך גדלה הנטייה לתמוך בתאוריות קונספירציה

▪  ▪  ▪
כן, יחד עם העידן הדיגיטלי מגיעה התופעה של פייק ניוז. אפשר לנדוד ימים שלמים ביוטיוב ולהתעניין בכל תחום. מדהים ללמוד כמה האינטרנט סובלני להכל.

לפני כחודש התחלתי להתעניין ולחפש מידע על רחפני צילום. מצאתי שפע עצום של ידע, אך ככל שהעמקתי ברזולוציה גבוהה יותר, כך מצאתי יותר ויותר הבדלי איכות וסתירות לוגיות בהשוואה בין הסרטונים. בשלב מסוים התחלתי לתהות על השונות ועל המניעים - מי קיבל, נניח, רחפן במתנה? מי מכין ביקורות בעייתיות על מתחרים? מי הכין עכשיו סרטון על הרחפן הראשון שהטיס בחייו? לך תדע.

ובכל זאת, יש תחום אחד באוקינוס האינטרנט שבו ״כל המוסיף הרי זה משובח״ - תיאוריות קונספירציה. שם זה עובד בדיוק הפוך: ככל שאתה צורך יותר מידע, כך גוברת ההתמסרות לרעיון העִוועים. לחשדנות, מסתבר, יש מאפיינים פסיכולוגיים דומים לסקרנות, היא סוחפת אותנו להעמקה נוספת בדיוק היכן שהבטחנו לעצמנו לעצור.

ואם את או אתה מוכנים להצטייד בפתיחות לרוח החדשנות והחשדנות, תמצאו שהאינטרנט הוא הרמת גבה אלטרנטיבית ייחודית מול האמיתות המשעממות שמוכרים לנו ברוני ה-lluminati, אלה שמנהלים פה באמת את העניינים.

לצרכני קונספירציות בתחילת דרכם, נציע את שפע המשברים המלאכותיים שתוכננו מראש ככלי מנהיגותי להשגת מטרות מדיניות צרות, ז׳אנר קונספירטיבי הידוע כ-False Flag:

למשל, הקומבינה של בוש, צ׳ייני וראמספלד שהפיקו את מחזמר ה-11/9 בברודווי הניו-יורקי. או ההסכם הסודי בין קיסינג׳ר, סאדאת, גולדה ודיין, שבישלו להם בצוותא מלחמה אזורית מצומצמת והכל כדי לרקוח את התנאים המדיניים והביטחוניים להשבת סיני ולחתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים. טנקים זה אובר-רייטד. מסתבר שהכל פסיכולוגיה!

לאחר שהפכתם כל אבן וסרטון תוכלו להתקדם לשלב הבא: קונספירציות של חיסול מנהיגים, ׳היפוך תגובה׳ אופייני לנטייה האדיפלית המובנית שלנו לרצח האב, לרגשות האשם והפיצוי בעקבותיו. מנהיגים כמו JFK, גנדי ורבין זכורים כיום לא מעט בזכות ההקשר הסמוי של הירצחם ולא על-רקע תרומתם ׳המשעממת׳ להתפתחות העמים.

אי-אפשר לדבר ברצינות על קונספירציות בלי החייזרים של ׳אזור 51׳, זיוף הנחיתה על הירח, והבלוף הגדול מכולם - ״כדור-הארץ השטוח״: האמת היא שאנחנו חיים בעצם על פלטה, משטח ענק, ולא על כדור. נשמע מופרך נכון? סביר למדי שצפייה של כמה שעות בסרטונים על העניין תעורר מוטיבציה וסקרנות לשמוע עוד. כי בינינו, כמה מפתה היא ההתנשאות על הבלוף, כמה מספק חיכוך הידיים מול הסרת הלוט מעל ה״עובדות״.

חובבי קונספירציה מזהים זה את זה מיד. במפגש עין, במבט חטוף של יודעי דבר שהם תמיד מיעוט מיוסר ברוב של שוטים. הם יחפשו תמיד את הסאב טקסט המוסתר, את הכוונה החבויה, אפילו כאשר איש לא הרהר האם להסתירם או לגלותם. אבל בקונספירציה כמו בפרנויה, ההשערות קשות להפרכה, וככל שניכנס לעובי הקורה תצטמצם הראייה יותר ויותר.

מי נמשך לקונספירציות?

מי שמאמין בתיאוריות קונספירציה חייב לגייס דבקות ואמונה בלתי מתפשרת, גם כאשר מוצגות מדי פעם ראיות סותרות לאמת שאימץ לעצמו. למעשה, לתאוריות הקונספירציה המרובות עלתה תופעה מנוגדת - מומחים שמפריכים באופן לוגי את השערות והנחות המזימה שנרקמה ולעתים אפילו מגחיכים אותה.

העלייה בפופולריות של קונספירטיביות והאמונות שמתלוות אליהן עוררו תמיהה וסקרנות מחקרית בקרב פסיכולוגים שבחנו את הנושא. גם אצלנו בישראל. אתם קולטים מה זה אומר ש-20% מהציבור הישראלי של 2017 מאמין שרבין לא נרצח על-ידי יגאל עמיר? זה מוטרף בעיניי.

מחקרי עבר הדגימו כיצד ניסיון להשתמש בראיות ועדויות מהימנות על-מנת לשכנע את המאמינים בקונספירציות לגבי מתן חיסונים יכולות דווקא להביא לתוצאה ההפוכה ודווקא להגביר את האמונה הראשונית בקונספירציה.

כתבה מרתקת ב-CBS News מציגה 3 מחקרים עדכניים על המשיכה לתיאוריות קונספריציה:

האם ייתכן שהידיעה על כך שרוב מוחלט של בני האדם מטילים ספק בקו הקונספירציה שלך, תגרום לך דווקא להשתכנע סופית בתוקפה? והאם זה יגרום לך להרגיש מיוחד יותר? שאלות אלה נבחנו לאחרונה במחקר שפורסם בכתב העת European Journal of Social Psychology על-ידי חוקרים מאוניברסיטת Gutenberg בגרמניה.

בניסוי הראשון שביצעו החוקרים, הם ביקשו מ-238 משתתפים אמריקנים להשלים שני שאלוני דיווח עצמי:

● שאלון הבוחן את הצורך לחוש מיוחד (Need For Uniqueness scale).

● שאלון הבוחן את מידת התפיסה הקונספירטיבית (Conspiracy Mentality scale).

לאחר מכן הוצגו בפני הנבדקים 99 תאוריות קונספירציה, והם התבקשו לציין האם הם מאמינים בכל אחת מהתיאוריות, או לא.

החוקרים מצאו כי האמונה בתאוריות הקונספירציה השונות הייתה בקורלציה גבוהה מאוד: אמונה בקונספירציה אחת העלתה את הסיכוי להאמין גם בקונספירציות אחרות.

החוקרים גילו עוד שהצורך לחוש ייחודי נמצא בקשר חזק עם תמיכה גבוהה בתאוריות קונספירציה מגוונות. כלומר, ככל שהצורך להרגיש ייחודי גבוה יותר, כך גדלה הנטייה לתמוך בתאוריות קונספירציה.

הממצאים האלה שוחזרו במחקר נוסף, שבחן 465 משתתפים. הפעם, מחצית מהמשתתפים קראו רשימה של חמש קונספירציות מוכרות ביותר וחמש קונספירציות שהוגדרו כלא מוכרות. המחצית השנייה של המשתתפים קראו את חמש הקונספירציות הפופולריות ביותר וחמש הקונספירציות הכי פחות פופולריות. בדומה למחקר הקודם, הדיווחים העצמיים על הצורך בייחודיות נמצאו בקורלציה עם אמונה עמוקה יותר בתאוריות קונספירציה בשתי הקבוצות.

בעוד התוצאות מצביעות על קשר בין הצורך לייחודיות לבין האמונה בקונספירציות, עדיין לא ברור האם הצורך בייחודיות הוא זה שהביא לתמיכה רבה יותר בתיאוריות קונספירציה. בכדי לבדוק זאת פיתחו החוקרים ניסוי שלישי. בניסוי זה תיאורית הקונספירציה שהוצגה לנבדקים מארה"ב הומצאה לחלוטין על-ידי החוקרים. הקונספירציה נגעה לגלאי עשן והטענה הייתה כי הם מפיקים צלילים מוגברים מסוכנים. החוקרים גרמו למחצית מהמשתתפים בניסוי להאמין כי תיאורית קונספירציה זו הינה מוכרת מאוד בגרמניה וכי 81% מהגרמנים מאמינים בה. למחצית השנייה של משתתפים הוצגה הטענה ההפוכה - כי 81% מהגרמנים מפקפקים בתיאורית קונספירציה זו.

החוקרים מצאו כי בעוד המידע לגבי פופולריות התאוריה לא השפיעה על המשתתפים באופן כללי. בקרב משתתפים בעלי הנטייה להאמין בקונספירציות, נמצא כי האמונה שלהם בקונספירציה המומצאת לגבי גלאי העשן הוגברה כאשר היא הוגדרה כדעתם של המיעוט. כך, בדיוק כפי שיש אנשים שמפסיקים לאהוב להקה כאשר היא הופכת לפופולרית או לחלק מהמיינסטרים, נראה כי אלו המאמינים בקונספירציות יכולים לנהוג באופן דומה ולהאמין יותר בקונספירציה כלשהי כאשר רק מיעוט מאמין בה.

לאחר שהחוקרים סיפרו למשתתפים כי הקונספירציה שהוצגה בפניהם הייתה פרי המצאתם, עלה ממצא נוסף, בלתי צפוי ומפתיע. 25% מהמשתתפים המשיכו להאמין בקונספירציה המומצאת גם לאחר שנאמר להם כי היא הומצאה על-ידי החוקרים. המשך האמונה הזו הייתה בקורלציה עם הדיווחים העצמיים של המשתתפים לגב הצורך לחוש ייחודיות. כלומר, אלו שהראו יותר רצון לחוש ייחודיים היו גם אלו שנטו להאמין בקונספירציה גם כאשר נאמר להם שהיא אינה נכונה.

ממצאים אלו מספקים עדויות משכנעות לכך שחלק מהאנשים הינם בעלי מוטיבציה להסכים עם תאוריות קונספירציה לשם תחושה של אקסקלוסיביות. עבורם, העובדה כי הדעה שלהם הינה במיעוט איננה מעלה ספק אלא להפך, היא רק מחזקת את האמונה שלהם.

איך ניתן להתמודד עם תאוריות קונספירציות מסוכנות?

מאמר אחר שפורסם לאחרונה ניסה לבחון את הבעיה הזאת. החוקרים, שהתמקדו בתאוריות קונספירציה המתנגדות למתן חיסונים מצאו שבדיוק כמו התפקיד של החיסונים עצמם - מניעה עדיפה תמיד מתרופה. במחקר, הוצגו ל-267 משתתפים תאוריות קונספירציה וטיעונים נגד התאוריות. כך, מחצית מהנבדקים נחשפו קודם לתאוריות הקונספירציה ואז לטיעונים נגדן והחצי השני של הנבדקים נחשף קודם לטיעונים נגד ואז לקונספירציות עצמן. החוקרים מצאו כי נכונות המשתתפים להשתמש בחיסונים הייתה גבוהה יותר כאשר הטיעונים נגד קונספירציה הוצגו בפניהם לפני קריאת תיאוריות הקונספירציה עצמן, בהשוואה לקריאה של אותם טיעוני נגד לאחר קריאת תאוריות הקונספירציה עצמן. הבנת? מידע, גם אם הוא לגמרי פייק, נדבק אלינו ומשפיע על האמונות בהמשך.

המחקר הזה מציע שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם קונספירציות פופולריות היא חינוך מוקדם, מניעתי - ממש כמו מתן "חיסון" לפני הידבקות "במחלה" - חינוך שמונע מהתפיסות האלה להתפשט ולהשתלט (גם נשמע קונספירציה...).

עכשיו, לגבי הפוסט הזה, האם ייתכן שאני מועסק בעצם על-ידי גורמים שלא היו רוצים שתפקחו את העיניים לגבי מה שהם מתכננים לכולנו?

המממ... השאלה מה חושב הרוב.

[מקור]

תאריך:  11/03/2018   |   עודכן:  11/03/2018
איתן טמיר

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן



רשימות קודמות
זהבה גלאון ידעה לוותר על תפקידה כיושב-ראש מרצ לטובת כוחות רעננים שיובילו את המפלגה. סגולתה של גלאון היא ההבנה כי הרעיון שמאחורי מפלגת השמאל בהובלתה גדול יותר מזהות העומד בראשה. גלאון השכילה להבין כי אין צורך להמתין לקריעת הממלכה כדי להעביר את המושכות לרעיה הטובים ממנה, או לפחות לאלה שבהנהגתם תקבל מרצ מספר גבוה יותר של מושבים בכנסת הבאה.
10/03/2018  |  עידן יוסף  |  מאמרים
הזהר מאמצע מרס, זעק רואה העתידות.
10/03/2018  |  מרק בריל  |  מאמרים
זו אחת מפרשיות השחיתות הגדולות והחמורות ביותר של חברה בורסאית ישראלית בשנים האחרונות. והיא נקשרה בשמה של "שיכון ובינוי", שמוכרת לכולם, כמו גם שמה של מי ששולטת בקבוצה, המיליארדרית שרי אריסון, שהיא גם בעלת השליטה בבנק הפועלים.
09/03/2018  |  משה נסטלבאום  |  מאמרים
ההחלטה החד-צדדית של יו"ר אש"ף מחמוד עבאס לכנס את המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ) ברמאללה ב-30 באפריל מעוררת זעם רב בקרב ארגוני האופוזיציה הפלשתינית ובמיוחד בקרב תנועת חמאס והג'יהאד האיסלאמי.
09/03/2018  |  יוני בן-מנחם  |  מאמרים
את מערכת החקירה והמשפט פקדה מחלה אנושה. קוראים לה 'אכיפה בררנית'. על כף אחת של המאזניים, נתניהו ומשפחתו. על הכף השנייה של המאזניים: שבעת המופלאים ויותר. חקירות? לא בשבילנו... סיפור העוול המשפטי החמור הנעשה לנתניהו. שפיכות דמים לעיני כל.
09/03/2018  |  מרדכי ליפמן  |  מאמרים