יום שלישי 20 אפריל 2021  09:53
רון שלייפר מרצה בכיר אוניברסיטת אריאל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
הגיע הזמן: רגע האמת של אונרא
[צילום: ויסאם נאסאר/פלאש 90]

הגיע הזמן שעם ישראל ומדינת ישראל ידרשו מאת המדינות המובילות בסיוע לאונרא לדאוג שכספי הסיוע המועברים לארגון לא יהפכו לגורם מרכזי עבור סיוע לטרור

▪  ▪  ▪
שבעים שנה לאחר היווסדה עם מנדט בן 18 חודשים להעניק סיוע חירום ל"פליטים הפלשתינים", צמחה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלשתינים אונרא לריבונות וירטואלית בעלת תקציב של 1.2 מיליארד דולר, עם 30,000 מועסקים. סוכנות זו עושה יותר מכל גורם בינלאומי אחר כדי להנציח את "בעיית הפליטים" - שאותה היא נתבקשה לפתור, אבל כעת ייתכן שאונרא סוף-סוף מתקדמת לקראת רגע האמת שלה.

מה שהינו בעל משמעות גדולה יותר מתאריך ייסוד אונרא הינו תאריך היעד להפסקת פעילותה: העברת חבילות המזון לפליטים הייתה אמורה להיפסק עד ה-31 בדצמבר, 1950, ותוכנית הסיוע והעבודות הייתה אמורה להסתיים עד ה-30 ביוני, 1951. ההנחה הייתה שהמדינות הערביות המארחות יקבלו על עצמן עד אז את האחריות לפליטים שבתחומן.

אך זה לא מה שקרה. עד אמצע שנות ה-50 התברר שהעבודות ותוכנית היישוב מחדש לא התממשו. ומנקודת זמן זו, הפכה אונרא בהדרגה מארגון "סיוע ועבודות" לטווח קצר, לסוכנות קבועה, כמעט ממשלתית, של פיתוח אנושי, שמעניקה שירותי סעד חברתי בתחומי הטיפול הרפואי, מחסה וחינוך - אותם שירותים שהיו אמורים לעבור לידי המדינות המארחות.

עם הזמן, לקחה אונרא על עצמה תחומי אחריות שבדרך כלל נמצאים בידי מוסדות לאומיים ממשלתיים - חינוך, בריאות ורווחה. היא החלה לנהל את המחנות שלה בצורת "ריבונות לכאורה". היא עשתה זאת על-ידי שימוש במערכת של פקידי שירות שנלקחו מקרב תושבי המחנות, שברובם היו ידועים בשל האקטיביזם הפוליטי שלהם או קשרים עם ארגוני הטרור השולטים - אש"ף ולאחר מכן החמאס - הסמכות דה פקטו שלהם כללה, בין השאר, מניעת חבילות מזון מאלה שלא הסכימו עם האג'נדה החברתית והפוליטית של אונרא.

חוויות שליליות והרסניות לא שכנעו את אונרא להימנע משיתוף פעולה הדוק עם אש"ף בניהול מחנות הפליטים של האו"ם באיו"ש וברצועת עזה. מערכת החינוך של אונרא הפכה במהרה למפיצה ולמממנת של הטמעת הדעות האנטי ישראליות והאנטישמיות של אש"ף, לאחר שהארגון השתלט על יותר מ-95% מאוכלוסיית השטחים בשנות ה-90 כחלק מ"תהליך השלום" של אוסלו.

אונרא גם הפיץ הסתה על-ידי קיום פעילויות של ארגוני טרור במתקניה, וראשונה שבהם, "מועדוני הסטודנטים" של הגוש האיסלאמי שמומנו על-ידי החמאס. מחבלי חמאס רבים שהיו מוכנים לעשות פיגוע התאבדות הגיעו מסניפי הגוש הזה.חמור מזאת: כאשר חמאס גירש באלימות את אש"ף מרצועת עזה בקיץ 2007 והשתלט על הרצועה, נעשתה אונרא מעורבת עוד יותר בפעילויות של ארגון טרור איסלמי זה: הארגון העסיק חברי חמאס רבים בכל מערכת החינוך והפעילויות ההומניטריות. בנוסף לכך, תמך הארגון בהתקפות הטרור של חמאס על ישראל.

אין שום הצדקה להמשך התמיכה הבינלאומית במיליוני "הפליטים הפלשתינים" שאינם עונים על הקריטריונים החוקיים של סטטוס זה ושמקבלים טיפול טוב בהרבה מכל הפליטים האחרים בעולם. רובם אינם גרים ב"מחנות פליטים" שבכל מקרה היו אמורים להיעלם כבר לפני שנים רבות, עם העברת תושביהם לשכונות מגורים רגילות - כפי שצפה המנדט המקורי של אונרא. השותפות בת עשרות השנים עם ארגוני הטרור הפלשתינים, וההטיה האנטי-ישראלית הברורה שלו מעצימות את הספקות בעניין התדמית העצמית שלו כארגון א-פוליטי, הצורך בקיומו המתמשך ובעצם בלגיטימיות של קיומו בכלל.

אונרא הפכה את "בעיית הפליטים הפלשתינים" לכדי מפעל משגשג, שהזרים כספים רבים למשטרים הערביים והמריץ את התומכים במדינות המערב. היו אומנם כמה וכמה מחקרים, ביקורות והערכות של המחדלים בפעולות אונרא - החל מהתנגדות לרפורמות, השתקת נושאים מגדריים והתעללות מינית מצד עובדי אונרא, ועד לניהול כושל של משאבי אנושי ועסקות מסחריות - אך המדינות התורמות לאונרא מעולם לא דרשו ביקורת עצמאית, חיצונית וכלכלית כדי לחשוף את השימוש - או את השימוש לרעה - בתרומות המאסיביות שלהם משך עשרות שנים.

לא רק שלמדינות התורמות יש הזכות לדעת למה משמשים כספי משלמי המיסים שלהם, אלא שיש להם חובה ואחריות לוודא שהכספים מוצאים למען המטרות שבשבילם נתרמו, ולא על אלה שמפרות את ההוראות של האו"ם או את החוק הבינלאומי. עד כה לא נעשה דבר מכל זה. רק ביקורת בידי המדינות התורמות תוכל להעצים רפורמות.

הגיע הזמן שעם ישראל ומדינת ישראל ידרשו מאת המדינות המובילות בסיוע לאונרא לדאוג שכספי הסיוע המועברים לארגון לא יהפכו לגורם מרכזי עבור סיוע לטרור, הגיע הזמן להכיר במציאות הגיאופוליטית של שנת 2021.

הכותבים הם חוקרים עמיתים של 'מרכז בדין – לחקר מדיניות המזרח התיכון'.
תאריך:  19/01/2021   |   עודכן:  19/01/2021
רון שלייפר, יהודה בראכין
מועדון הבלוגרים עוקבים: 1 לקבלת רשימות רון שלייפר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ממדי הסילופים והעיוותים באמצעי התקשורת צוברים עוד ועוד "הישגים", שכל כולם השחתת השיח הציבורי. הבוקר, (17.1.2021) נתקלתי במאמרו של נדב אייל ב"ידיעות אחרונות,1 ובו "תרגיל אינטלקטואלי", שמטרתו כנראה לסכם את כישלונות ממשלת ישראל במאבקה בקורונה. מאמר שרובו ככולו "שיר הלל" לכישלונות שהוא סירוס מכוון של המציאות.
19/01/2021  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
משהו רקוב בממלכת דנמרק, אמר הנסיך המלט, במחזהו המפורסם ביותר של שייקספיר. משהו רקוב גם בממלכת הזילזול בחיי אדם, במדינת ישראל. נער צעיר, אהוביה סנדק זכרו לברכו, מת מוות מיותר מאוד ואכזרי מאוד, עקב קלות דעת פושעת של שוטרי משטרת ישראל - הגוף הממונה, על הנייר, על שלטון החוק במדינת ישראל.
19/01/2021  |  מנחם רהט  |   יומני בלוגרים
ההסתערות על הקפיטול בוושינגטון ב-6 בינואר 2021 תכנס להיסטוריה האמריקנית כיום הקלון Day of Infamy, בלשונו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט לאחר התקפת היפנים בפרל הרבור, בדצמבר 1941. ככל שחולפים הימים מסתבר כי מדובר היה בהתקפה מזויינת שפסע היה בינה לבין לכידת מחוקקים ואולי אף רציחתם. ארנולד שוורצנגר השווה את אירועי הדמים לליל הבדולח הנאצי. אני סבור כי זה דמה יותר לפריצה לבסטיליה הצרפתית. כאז כן עתה מדובר היה בהתקפה על סמל שלטוני - הפעם, עליון - שאין דרך אחרת אלא להגדירה כמרידה, ובמקרה הקודם כראשיתה של מהפכה. אלא שהמדהים במקרה העכשווי היא העובדה כי מי שיזם ודחף להתקפה היה לא אחר מאשר נשיא ארה"ב, מעשה תוקפנות חסר תקדים במדינה כלשהי בעולם המערבי הנאור.
19/01/2021  |  בצלאל לביא  |   יומני בלוגרים
לפתע לקראת מערכת הבחירות ההולכת וקרבה, אנחנו מוצאים את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, משוטט בישובים הערבים, כמו כפר קאסם ונצרת. מקבלי פניו של ראש הממשלה נושאים נאומים נלהבים בזכות שלל פעולותיו למען הציבור הערבי, והוא נושא נאומים נלהבים בזכות שלל הפעולות החיוביות של הציבור הערבי במדינת ישראל. להרמוניה הזו יש משאלה אחת ויחידה, שהיא תתורגם לכמה שיותר חברי כנסת ערבים בכנסת ישראל, שישרתו את צרכיו של בנימין נתניהו.
ישראל תקים צוות מיוחד בראשות פרויקטור כדי שיפעל מול ממשל ג'ו ביידן, בכל הקשור לסכנת הגרעין האירני, בניסיון להשפיע על המגעים של הממשל מול אירן על הסכם גרעין חדש, הכוונה של הדרג המדיני היא להשיג תיאום מקסימלי בעמדות ולמנוע ניכור אפשרי עם הממשל החדש כפי שהיה בתקופת כהונתו של הנשיא אובמה.