יום שני 27 יוני 2022  21:52
מנהל התכנון, תנו לתמ"א 38 לחיות!
לתמ"א 38 אין שום אלטרנטיבה ראויה באופק ולכן אין זה מקרה שלא מנהל התכנון, לא הרשות להתחדשות עירונית ולא שום גוף אחר ידע להציע במהלך ה"פינג פונג" של השנתיים האחרונות, כל צל צילה של תוכנית אחרת במקומה
27/01/2021  |   ישראל אברמוב   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
התוכנית הטובה ביותר[צילום: מאיר ועקנין/פאש 90]

▪  ▪  ▪
אינני אוהב, זאת בלשון המעטה, את הסוכריות המתקתקות שמנהל התכנון במשרד הפנים מפזר לאחרונה בכל הקשור לתמ"א 38. העובדה שהאריכו את ימי התוכנית עד לאוקטובר 2022 והעניקו אי-אילו הטבות פרוצדוראליות ליזמים, אינה שקולה כלל ועיקר אל מול אי-הוודאות הבסיסית של המשך התוכנית.

לפרוטוקול: התמ"א 38, על כל חסרונותיה, ויש לה אכן כאלה, הינה התוכנית הזמינה הטובה ביותר להתחדשות עירונית. היא טומנת בחובה מספר יתרונות משמעותיים, הן מיגון כולל של בנייני מדינת ישראל כנגד רעידת אדמה צפויה, הן התחדשות עירונית ושדרוג שכונות ותיקות והן תוספת משמעותית של היצע דיור.

לתמ"א 38 אין שום אלטרנטיבה ראויה באופק ולכן אין זה מקרה שלא מנהל התכנון, לא הרשות להתחדשות עירונית ולא שום גוף אחר ידע להציע במהלך ה"פינג פונג" של השנתיים האחרונות, כל צל צילה של תוכנית אחרת במקומה.

נהפוך הוא: לא רק שעל מנהל התכנון "להרים ידיים" ולהכריז בריש גלי ש"תמא 38 נוע תנוע", אדרבה עליו לצ'פר, ובאופן משמעותי את היזמים, להרחיב את הזכויות שלהם דוגמת אפשרות לאיחוד מגרשים במסגרת תמ"א 38/2 ובד בבד לדאוג לכך שהנושא הבעייתי של תקצוב תשתיות משלימות, שנמצא בעימות מתמיד בין היזמים לבין העיריות, ייפתר אחת ולתמיד.

גם העובדה שלאחרונה "נזרקה" האחריות על תמ"א 38 לפתחן של העיריות והרשויות המקומיות. כלומר, כל אחת תוכל לנהוג בתוכנית כרצונה, הינה בלשון המעטה תמוהה, שלא לאמר הזויה. האם באמת מישהו ממקבלי ההחלטות במנהל התכנון ובממשלה בכלל, מצפה שכל אחת מ-77 העיריות ו-255 הרשויות המקומיות במדינת ישראל תאמץ מדיניות נפרדת? ואם כן, בשביל מה הכריזה ממשלת ישראל עוד לפני 16 שנה על תמ"א 38 כתוכנית לאומית למיגון בניינים בפנים רעידות אדמה?

לכן, ולדאבוני הרב, ה"סוכריות" האחרונות שזרקו פקידי מנהל התכנון על ראשם של היזמים, לא רק שלא ישפרו עמדות, הן גם יבלבלו עוד יותר הן את העיריות, הן את היזמים והם את הדיירים, ולא רק שלא יביאו בעתיד הקרוב ליותר פרויקטים של תמ"א, אדרבה, עלולים מאוד לצמצם אותם משמעותית.

נכון לעכשיו, לאחר שנה קשה מאין כמותו של מגיפת קורונה, מיליון מובטלים, משבר כלכלי עמוק מאין כמותו ומעט מאוד התחלות בנייה, נאמדת ההתחדשות העירונית בכלל בכ-15 אחוזים בלבד משוק הדיור (כולל פינוי בינוי) ואם נתייחס לתמ"א 38 בלבד, הרי שמדובר בסך-הכלב כ-8 אחוזים מהשוק.

ניתן היה בנקל להכפיל ולשלש את הפרויקטים של התמ"א, הן באזור הביקוש והן בפריפריה, שם רוב רובם של הבניינים אינם ממוגנים כלל בפני רעידות אדמה. האחריות, דומני, תהיה על מקבלי ההחלטות בממשלה, כולל מנהל התכנון, בבוא יום פקודה. והוא, לצערי הרב, בוא יבוא!


הכותב המאמר ישראל אברמוב הוא יו"ר קבוצת פרקש יזמות ונדל"ן.
תאריך:  27/01/2021   |   עודכן:  27/01/2021
ישראל אברמוב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אי שם בתחילת שנות ה-40 נודע למפקדי האצ"ל, על רכבת היוצאת אחת לחודש מחיפה בצפון עד קנטרה שבמצריים בדרום ובה ארגזים ובהם מעטפות כסף בשטרות ובמטבעות המיועדים לתשלום משכורות למאות עובדי ממשלת המנדט שהיו פזורים ברחבי הארץ. כל עובד היה מקבל מעטפה ובה התשלום של משכורתו. הרכבת עוצרת בתחנות שלאורך תוואי המסילה והשלמים שברכבת מוסרים את מעטפות הכסף לעובדים או לנציגי העובדים. ארגזי הכסף הגיעו לתחנת הרכבת חיפה מאנגליה דרך הים - נמל חיפה, והיו מאובטחים על-ידי שוטרים וחיילים בריטים.
27/01/2021  |  אלי אלון  |   יומני בלוגרים
לפני שנים אחדות פגשתי לראיון עיתונאי ארוך את פרופ' יהודה באואר, מחשובי חוקרי השואה בארץ ובעולם אשר היה מיוזמי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. בתום השיחה המרתקת והמעניינת שאלתי בנימוס את פרופ' באואר מדוע לא כתב לי דבר על ספר הילדים 'הנרות שרעדו', הראשון שפרסמתי כחלק מסדרת ספרים מעצבי זהות בנושא השואה בהלימה לילדים ונוער. פרופ' באואר הביט בי בעיניו השלוות ודפק לפתע על השולחן "ילד יהודי בשואה לא חיפש נרות שבת הוא חיפש לחם, לחם". אמר וקולו התקיף והסמכותי עדיין מהדהד בראשי. נזכרתי באירוע זה כאשר קראתי בהתרגשות את הפרסום החדש אודות האינטלקטואלים היהודים אשר בימי הסופה והסער העדיפו לסחור במזונם תמורת רכישת ספרים. קראתי את הפרסום הזה ותהיתי איזו עוצמה של טפיחה על השולחן היה טופח פרופ' באואר, נרות לשבת לא, ספרי הגות כן? הבנתי שלכל אחד הייתה שואה משלו, תקומה משלו, גבורה משלו, בחירה משלו.
בכנס שערכה השבוע דן אנד ברדסטריט לבכירי שוק ההון נאמר שההיי-טק הוא זה שהציל את הכלכלה הישראלית במשבר הקורונה ומנע התרסקות גדולה יותר. אפרת שגב מדן אנד ברדסטריט ציינה כסיבות העיקריות לכך את התרומה של ההיי-טק לייצוא, ואת העובדה שהענף נפגע בצורה מינורית ורוב החברות המשיכו לעבוד. זוהי, כמובן, בשורה טובה, אבל נכון יהיה לומר שהיא נכונה לשעתה. כלומר, לשנה שעברה, ואם הממשלה, על זרועותיה השונות, לא תתגייס כדי לאפשר להיי-טק להמשיך לעבוד, יש סיכוי שהחגיגה הזאת תיגמר וההיי-טק לא יוכל להחזיר את הכלכלה לפסים שמהם היא ירדה בגלל המשבר.
אני חוזר וקורא את שירו של אורי צבי גרינברג "חֲזוֹן גַּלְעֵד לְשִׁבְטֵי יִשְְׁרָאֵל" בעמ' קנ"פ בספר "רְחוֹבוֹת הַנָּהָר". צר לי מאוד לפגוש לקראת סיומו של השיר בעמ' קס"ה את השורות הבאות: "אֵין טְהוֹרִים-לַשִּׁלְטוֹן מִיְהוּדִים, אֵין יָפִים מֵהֶם בָּעוֹלָם". אודה, שהיה לי קשה לקרוא משפט זה, כשאני יודע, שהוא יצא מתחת לידיו של אחד מענקי השירה העברית. אני מבכה על נימת עליונית גזענית, שחקק המשורר בשירו, אני עומד בפני שורה נוספת שמכאיבה לי - "אֵין רְאוּיִים-מֵהֶם לָשֵׁאת עַל קָדְקֹד כֶּתֶר מַלְכוּת בָּעוֹלָם". כואב לי לקרוא שירה עברית המתכתבת עם "רְקִיעִים טְהוֹרִים נְטוּיִים לְמֶצַח הָאֻמָּה הַמְּטַהֶרֶת" ומאותה התכתבות מצהיר משורר אהוב הצהרה, שאסור לנו להשמיעה - "אֵין טְהוֹרִים לַשִּׁלְטוֹן מִיְהוּדִים" ומוסיף - "אֵין יָפִים מֵהֶם בָּעוֹלָם". זו הצהרה גזענית, שאין לה מקום בתרבות שלנו, וחובה להסתייג ממנה.
סכנת הפיצול בתנועת פתח הפכה לשיחת היום בשטחים, מאז שהכריז יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס על מועדי הבחירות לפרלמנט ולנשיאות החלו פעילים בכירים של פתח בגדה וברצועה להתארגן לקראת הבחירות, הבחירות יתקיימו בשלבים, תחילה יתקיימו הבחירות לפרלמנט ב-22 במאי ובחודש יולי יתקיימו הבחירות לנשיאות. נראה כי תנועת חמאס מתכוונת לוותר על השתתפות ישירה בבחירות בנשיאות והיא תריץ מועמד "עצמאי" שהיא תתמוך בו מאחרי הקלעים מחשש שייפסל ע"י ארה"ב וישראל.