יום שני 17 ינואר 2022  18:51
ביקור במועדון הבורסה

היינו בטוחות שבמועדון חשפנות העיקר הוא מופע החשפנות, אבל לא כך במועדון הבורסה. הבמה שם פצפונת וחסרת חשיבות, מדי כמה זמן עולה בחורה ומתפשטת לגמרי (ללא חלק תחתון) אבל חבל לאמץ את העיניים, כי על ברכיו של הגבר שיושב לידך במרחק נגיעה, מתנועעת בחורה ערומה

▪  ▪  ▪
הוויכוח הציבורי כן או לא למסד את הזנות, אינו מביא בחשבון מה שבאמת קורה שם בפנים. מתברר שעיריית רמת גן, כמו רשויות אחרות, מעלימה עין מקיומם של בתי בושת המוסווים בתחפושת של מועדון חשפנות או מכון למסאג'ים. מטבע הדברים, מקומות כאלו אינם מאפשרים כניסת נשים ולכן המתרחש בתוכם נשאר נחלת המבקרים הגברים. ככה זה כשנותנים לחתולים לשמור על השמנת.

כמה נשים אמיצות ממכון תודעה, הפעיל בקואליציית הארגונים למאבק בסחר בנשים, החליטו להעז ולחדור לתוך מועדון הבורסה ברמת גן כדי לראות בעצמן מה בדיוק קורה שם. המחזות שנגלו לעינהם היו מזעזעים, מספרת לי עידית: "במועדונים אלו, מתרחשת מדי ערב פגיעה קשה בכבוד האדם, מקום של פגיעה במעמדה וכבודה של האישה, המוצגת כאברי מין מהלכים, המזכירים משחקי ילדים שעל גבם קפיץ הדורש מתיחה, שתגרום לבובה להתנועע כל עוד סיבוב הקפיץ נמשך. יש לציין כי ידוע לנו על מקומות דומים - מועדונים וסאונות פרטיות שם מנוצלים נערים/בחורים באותו אופן, גם כן ע"י גברים.

בכניסה התעקשו איתנו כי המופע הוא לגברים בלבד וכי אין מופע עבור נשים. ביקשנו להיכנס בכל זאת. נדרשנו לשלם 80 ש"ח כל אחת. שלושתנו הגשנו שטר של 100 ש"ח, את העודף, רצה מוכר הכרטיסים לתת לנו בדולרים, כדי שיהיה לנו טיפ עבור הנשים.

נאמר לנו כי אין באפשרותנו לשבת באולם המרכזי בקומת הקרקע ועלינו לעלות למעלה. התיישבנו ב"עזרת נשים" וכשהסתכלנו למטה התגלה לפנינו מראה מדכא, קשה ומעיק. כמו באולמות ההמתנה בשדות תעופה, האולם היה מלא בשורות שורות של ספות, בזו אחר זו, זו מול זו וזו עם הגב לזו. עשרות גברים יושבים זה לצד זה מתחככים זה בזה. שורות שורות של גברים, ברובם צעירים ועליהם וביניהם, מסתובבות נשים צעירות מאוד כשהן לובשות חוטיני בלבד. הנשים מתהלכות בין הגברים וכל פעם מתיישבות על גבר אחר ומבצעות "Lap Dancing" עד שהוא מגיע לפורקן. תוך כדי ה"ריקוד" הגבר לש אותן ונוגע בהן כאילו היו פלסטלינה. רוב הזמן בחזה ובישבן ובין לבין בבטן, בירכיים הפנימיים, בגב, בזרועות, ברגליים בכל מקום אליו מגיעות ידיו. לנשים אין קשר עין עם הגברים, המראות המקיפות את האולם מאפשרות לנשים למקד את המבט במשהו. הפנים אטומים, מתים. הן מסתכלות על דמותן המשתקפת במראה ולא מורידות את העיניים. השטרות נתחבים לתוך ידיהן.

היינו בטוחות שבמועדון חשפנות העיקר הוא מופע החשפנות, אבל לא כך במועדון הבורסה. הבמה שם פצפונת וחסרת חשיבות, מדי כמה זמן עולה בחורה ומתפשטת לגמרי (ללא חלק תחתון) אבל חבל לאמץ את העיניים, אם על ברכיו של הגבר שיושב לידך במרחק נגיעה, יושבת בחורה ערומה. המופע שם הוא משהו שולי. הנערות/בחורות, פשוט עוברות מהאחד לשני. למנחה הערב יש תפקיד חשוב בשלהוב היצרים. מדי פעם הוא מעודד גבר זה או אחר לשלוף את איבר מינו החוצה לקול תשואות חבריו. הגברים ברובם צעירים "רגילים" ביותר, "השכן ממול" ו"החבר לעבודה". מכל הסוגים. נראים כאילו זו לא הפעם הראשונה שלהם.

והנה גבר אחד לבוש כחרדי, מבוגר, שיער שיבה, על ראשו כובע מצחייה קם ומתיישב חסר מנוחה, מדבר עם כל מיני אנשים ולאחר כמה דקות, הוא מופיע אצלנו ב"עזרת נשים". מתיישב עם הגב אלינו ובעקבותיו עולה בחורה יפיפייה נראית לא יותר מ - 19 והיא מתיישבת עליו ומתחילה לנוע, הוא ישר תופס את החזה ומתחיל ללוש, מכיוון שישב עם הגב אלינו פניה של הבחורה היו ממש קרובים אלינו. התבוננתי בה, הפנים קפואים, מתים, היא עצבנית, לא נוח לה, אבל היא לא מפסיקה לזוז. כעבור כחמש דקות כנראה נגמר הזמן היא מנתרת אחורה ונעלמת.

לאחר כעשרים דקות של התבוננות משפילה ומבזה על נשים צעירות הנראות כאברי מין מהלכים בים של גברים, הרגשנו שמספיק לנו ויצאנו. לפני שהסתלקנו משם חלפנו שוב על פניו של האיש בכניסה, שאלנו אותו מה קורה אח"כ ומכל הגמגומים שלו הבנו שיש איזה מופע בתוך אקווריום, שם כנראה מתבצע מגע מיני מלא או כמעט מלא. שאלתי אותו אם ישנם במקום תאים, חדרי בידוד והוא ענה: "אין פה מין". התעקשתי, שאלתי אותו אם גבר מעוניין ללכת רחוק יותר עם אחת הנערות, ישנם פה תאים סגורים?ענה הבחור: "אין פה מין, אם היה מין היו סוגרים לנו את המקום". "כן", אמרתי "אני מבינה, אבל יש פה תאים?", "כן", ענה הבחור "אבל אין שם מין, רק מציצות...".

תאריך:  13/11/2006   |   עודכן:  13/11/2006
רוני אלוני סדובניק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כאשר אורי סביר, נשיא מרכז פרס לשלום, קורא (ידיעות אחרונות, 9.11.06) להחליף "גישה פרגמטית-ביורוקרטית" של הממשלה, ב"גישה אידיאולוגית ומנהיגותית", הוא לא רק מזכיר לנו את חידודי לשונו של מורו ורבו, שמעון פרס, אלא גם את תורת הכניעה שלו לכל התכתיבים הערביים.
13/11/2006  |  יוסי אחימאיר  |   מאמרים
תהליך ההפרטה תופס תאוצה ללא הבחנה בין גופים הראויים להפרטה לבין מערכות אשר חובה שיישארו ציבוריות ולא עסקיות.
13/11/2006  |  שלמה טל  |   מאמרים
גלי הפסיקה בנושא הנאמנות מזכירים את השפל והגאות המאפיינת את האוקיינוסים בלילות ירח מלא. הנאמנות הינה רכישת מקרקעין על-ידי נאמן בעבור נהנה. העברת המקרקעין מידי הנאמן לנהנה פטורה ממס שבח וממס רכישה. בתחילה הפסיקה עסקה בנאמנות שפרושה היתה השאלת שם פלוני לאלמוני. כך פסק השופט לנדוי בשנות השישים הראשונות. יש לזכור כי אותה הגדרה לנאמנות בחוק מיסוי מקרקעין קרי לנהנה ולנאמן, קיימת כל העת מאז 1963 ללא שינוי כלשהו.
13/11/2006  |  עו"ד אברהם אלתר  |   מאמרים
בשנה החולפת עברנו אירועים רבים הן ברמה הלאומית והן ברמה הפרטית. הרהורים, מחשבות, תהיות וסתירות פנימיות היו מנת חלקנו.
13/11/2006  |  אדמונד חסין  |   מאמרים
לבטח "פורבס" יודע משהו שאני, אולי גם אנחנו, לא יודעים. אינני מצפה למעשי קסמים אצל שרת החוץ של ישראל. היא לא מחזיקה בכיסה את העולם הקובע במדיניות החוץ. אבל מנגד לא ראיתי בינתיים שום דבר מעורר הערכה.
13/11/2006  |  אריה דרוקמן   |   מאמרים