יום שני 01 יוני 2020  19:53
אלוף (מיל') עמוס ידלין:
"מדינות צריכות לבצע מתקפות סייבר"
מאת: יוסי הטוני  |    |  אנשים ומחשבים  |  pc.co.il  |  תגובות    כינוסים - ועידות
אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי [צילום: Hadas Parush/Flash90]

"לא מספיק לבנות חומות הגנה, יש לשלב בנוסף יכולות התקפה מתוחכמות", אמר ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ראש אגף התקשוב, האלוף עוזי מוסקוביץ': "הפערים במרחב הקיברנטי נובעים מהיעדר חקיקה וחוסר תאימות"

▪  ▪  ▪
"אנחנו נמצאים במציאות חדשה בלוחמת הסייבר, שמחייבת מדינות לא רק להגן על משאבים אסטרטגיים מפני מתקפות עוינות, אלא גם ליזום מתקפות נגד מטרות של האויב. הן צריכות לעשות זאת כחלק ממערך ההגנה על המרחב שלהן", כך אמר אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

ידלין דיבר בכנס הסייבר השנתי של המכון, שהתקיים בפעם הראשונה בוושינגטון. השתתפו בו בכירי הממשל והצבא האמריקני בתחום הסייבר, ונציגים בכירים של חברות תשתיות לאומיות וגופים פיננסיים ועסקיים גדולים בארצות הברית.

לדברי ידלין, "לא מספיק לבנות חומות הגנה, יש לשלב בנוסף יכולות התקפה מתוחכמות".

"אפשר להשוות את הסייבר ללוחמה אווירית"

האלוף עוזי מוסקוביץ', ראש אגף התקשוב בצה"ל, דיבר אף הוא באירוע ואמר כי "הפערים במרחב הקיברנטי נובעים מהיעדר חקיקה וחוסר תאימות". לדבריו, "כל המרכיבים בסייבר מחוברים ביניהם, על-אף שרואים בהם מרכיבים נפרדים. הסייבר הוא זירה חדשה שאפשר להשוות אותה עם לוחמה אווירית, בה המרחק הפיזי הוא חסר חשיבות".

דובר נוסף היה ד"ר גבי סיבוני, ראש תוכנית ביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי. לדבריו, "החרפת מתקפות הסייבר בחודשים האחרונים מצד 'זאבים בודדים' וארגוני טרור, מבחינת היקף ואיכות היעדים, מחייבת שיתוף פעולה בין מדינתי. אלא שדווקא בתחום הסייבר, שהופך להיות שדה הקרב החדש, לא נעשה מספיק כדי לקדם את שיתוף הפעולה בין התעשיה הישראלית לגופי המדינה בארצות הברית, בדומה לתחומים ביטחוניים אחרים. מצב זה עלול לפגוע בביטחון הלאומי של שתי המדינות".

לדבריו, "נדרש להקים מנגנון משותף שמשלב את מלוא היכולות והידע הטכנולוגי והמודיעיני, הצבאי והאזרחי. השותפות האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, למרות המתיחות בתקופה האחרונה, היא איתנה וחזקה. היוקרה של ישראל כמעצמת סייבר עולמית יוצרת עניין רב מצד גורמי ממשל וגופים עסקיים מובילים בארצות הברית".

"ארצות הברית חייבת להגן קיברנטית על בעלות בריתה"

בין הדוברים מן הצד האמריקני היה אדמירל (בדימוס) נורמן הייז, שבתפקידו האחרון כיהן כראש המודיעין בצי האמריקני. הוא אמר כי "'התפיסה הגדולה' שמעצבת את המדינות שלנו אינה נייחת אלא נעה קדימה במהירות. עלינו להיות גמישים ולכסות את כל מרכיבי הסייבר על-מנת להצליח. ארצות הברית היא כבר לא אי-מבודד וכחלק מתפיסת הביטחון הלאומי, עלינו להציב את הנושא בעדיפות עליונה. כמו-כן, ארצות הברית חייבת להבטיח שגם בעלות בריתה מוגנות מפני מתקפות סייבר".

סקוט אהרונסון, ראש תחום ממשל בארגון EEI (ר"ת Edison Electric Institute), המאגד יותר מ-700 יצרני חשמל בארצות הברית, אמר כי "חייבת להילקח בחשבון גם ההגנה על הטכנולוגיה התפעולית של אבטחת המידע (OT), ולא רק ההגנה על טכנולוגיית המידע (IT)".

לדבריו, מכון התקנים האמריקני עשה עבודה מצוינת ביכולת ליצור שיתוף פעולה בין המגזרים השונים. "התלות ההדדית בין התשתיות הקריטיות מהווה איום על מערכות אלה, כיוון שניתן לפגוע בהן באופן עקיף מבלי לפגוע ישירות ברשתות אלה", ציין אהרונסון.

וולף טומב, מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של הגנת הגבולות והמכס במשרד להגנת המולדת של ארצות הברית, אמר כי "אנחנו טובים בהגנה על שרתים, רשתות ומחשבים, אך לא בהגנה על מתקנים כמו מערך חלוקת המים. אנשים כבר לא יודעים כיצד להפעיל מערכות באופן ידני ובמקרה של מתקפת סייבר, לא ניתן יהיה להפעיל מערכות תשתית קריטיות בצורה ידנית. התחלנו להדריך את אנשי התשתיות הקריטיות כיצד להפעיל ידנית מערכות אלה במקרים כאלה. המגזר הממשלתי לא יכול לעשות זאת לבד ונדרש שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי".

פורסם במקור: אנשים ומחשבים (3.5.15)
תאריך:  04/05/2015   |   עודכן:  04/05/2015
יוסי הטוני
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
התפתחויות נוספות   /  כינוסים - ועידות
המסמך המסכם של ועידת המעקב לאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT RevCon) משנת 2010, כלל התייחסות למזרח התיכון, ולצורך לפעול לכינוסה של ועידה בנושא אזור מפורז מנשק להשמדה המונית (WMDFZ) עד סוף 2012. סעיף זה עלה על סדר היום ב-2010 כתוצאה מלחץ שהפעילה מצרים בעניין. היה קשה לארצות הברית לעמוד איתן כנגד הלחץ הזה, בעיקר בשל העובדה שהנשיא אובמה אימץ סדר יום של פירוק נשק גרעיני שנה קודם לכן, וכן בשל רצונו העז להשיג מסמך מסכם אשר יתקבל בקונצנזוס בקרב כלל המשתתפים בוועידה, בעקבות הכישלון להשיג מסמך כזה ב-2005.
"במהלך 2014 ביצענו 51 השקעות בחברות טכנולוגיה שונות, מתוכן שמונה ישראליות. זה יותר מכל חברה גלובלית אחרת. אני לא יכול לומר כמה השקענו, אבל ההשקעה שלנו בישראל הייתה השנייה בגודלה במהלך השנה האחרונה. העובדה הזאת מראה מהי החשיבות שאנחנו מקנים למה שמתרחש בישראל מבחינה טכנולוגית", כך אמר יאנג סון, נשיא סמסונג למדיניות אסטרטגית.
02/02/2015  |  צבי קצבורג  |   חדשות
אחד הדיונים המרכזיים בוועידת הפסגה הכלכלית שמתקיימת בימים אלה בדאבוס, שווייץ, עסק בכלכלה הדיגיטלית. הוא כלל רשימת משתתפים מרשימה: יו"ר גוגל (Google), אריק שמידט, מנכ"ל וודפון (Vodafone), ויטוריו קולאו, מנהלת התפעול הראשית של פייסבוק (Facebook), שריל סנדברג, ומנכ"ל מיקרוסופט (Microsoft), סטיה נדלה.
26/01/2015  |  מערכת אנשים ומחשבים  |   חדשות
הנחלת הצורך בהנפת שני הדגלים - יש להנחיל את הצורך להניף שני דגלים - הביטחוני והחברתי, לאותו גובה.
26/11/2014  |  יוסף שפירא  |   נאומים
מוציאים לאור של הוצאות ספרי לימוד, סירבו להעביר לוועדת המחירים באוצר נתוני המחירים. כתוצאה מכך, לא הצליח האוצר לפקח על מחירי ספרים אלו. כך נחשף (יום ג', 25.11.14) בישיבת הוועדה לביקורת המדינה שנערכה בכנס שדרות לחברה. בעקבות זאת, קידם האוצר שינוי בחוק ההסדרים, שיאפשר ענישה כלכלית נגד מו"לים אלו, כמו נגד כל מי שיסרב למסור נתונים כדי למנוע פיקוח-מחירים.
25/11/2014  |  עופר וולפסון  |   חדשות