יום חמישי 26 מאי 2022  14:13
לא עוד ילדות עשוקה
מגמת העסקיות והתחרותיות חודרת גם לבתי הספר: מאלצים את הזאטוטים להיות מבוגרים קטנים והישגיים [יוסי זליגר]

רק בהצתה מאוחרת למד משרד החינוך על בשרו את האלף-בית המתבקש: למידה חווייתית בגן-חובה עדיפה, לאין שיעור, על דפי-עבודה בקריאה ובחשבון, המוקדמים מדי לגיל הרך

▪  ▪  ▪
במשך שנים גזל משרד החינוך, במירוץ מטורף אחר הישגיות, את ילדותם של חובשי הגנים העירוניים טרם זמנה. במקום להניח להם לשחק בארגז החול, חופשי-חופשי, בשלווה וברוגע - הוא כפה עליהם את לימוד החשבון והקריאה.

אבל, מה שלא עשה השכל - עשה, מן הסתם, הזמן: רק בהצתה מאוחרת הגיע משרד החינוך למסקנה המתבקשת: ילד הוא ילד ולא ניתן להפכו, שלא בדרך הטבע, למבוגר בטרם זמנו. שום דבר לא יגרע מהתפתחותו אם ימשיך לשחק כל עוד אינו חובש את ספסל בית הספר. לכן החליט משרד החינוך לפטור את הילדים מדפי-עבודה ולתת להם להמשיך ולהשתעשע.

מסתבר שהתנסות וחוויה, תוך כדי בנייה ויצירה, שקולה כנגד מטען של מחברות וספרים. הדברים אמורים בכך שאת כל הידע והמיומנויות, שנצברו עד כה בתוכנית הליבה של משרד החינוך, ניתן להקנות לילדי הגן גם באמצעים חזותיים שמותאמים לגילם. דפי העבודה והמחברות פשוט יכולים לחכות. הם לא יברחו.

תוכנית מוטעית

למידה של ממש מתקיימת דווקא תוך כדי משחק והתנסות ממשית. בלמידה הזאת מעורבים כל חושיו של הילד: במהלכה הוא קולט את העולם המקיף אותו, מעורב ושותף בחוויה עצמה, ותוך כך גם לומד מתוך עניין והנאה. הלמידה החווייתית מתגמלת ומזמנת לו מצבים של הצלחה. היא גם זו שמפתחת את ביטחונו העצמי ושמעוררת בו את החשק ללמוד.

הניסיון מלמד כי הגברת הלמידה הפורמלית, בדרך של דפי-עבודה ומחברות, אינה מביאה לשום תוצאות ממשיות, אלא אם המדובר בילדים מחוננים, ואלה, מטבע הדברים, מתי-מספר בלבד. עתה מתברר, כי תוכנית הליבה, שהנהיג עד כה משרד החינוך, הייתה מוטעית מיסודה. על-פי התוכנית הזאת הוגדרו התכנים הלימודיים וההישגים המצופים מבוגרי גני החובה, כאילו הם חייבים ליטול חלק במירוץ של הישגיות. במירוץ הזה נקבע, בין היתר, באורח שרירותי למדי, שהילדים חייבים להכיר את האותיות, לדעת לכתוב אותן, וגם להכיר את המספרים ולדעת לספור עד 10. אלא ששום אסון לא צפוי אם לא ישכילו לעשות זאת.

העגלה והסוס

אחרי ככלות הכל, אסור לשכוח שגן הילדים הוא חממה בשבילם. הלמידה הפורמלית רק פוגעת בחממה הזאת, תוך שהיא מקדימה את העגלה לסוס והופכת, למעשה, את גן הילדים לכיתה א' בטרם זמנה. ההתמקדות בלמידה באה על חשבון ההיבטים הרגשיים והחברתיים, שכמעט ונעלמו מן השטח. שמירה על רוחו של גן הילדים היא ערובה לחוסנם הרגשי והחברתי של הזאטוטים וגם מתכון להצלחתם בהמשך דרכם בבית הספר.

אבל, במערכת החינוכית הנהוגה בארץ יש תמיד חכמים שמקדימים את העגלה לסוס: מבחנים פסיכוטכניים ופסיכומטריים, כמו גם מבחני-סקר, שעברו מן העולם רק לאחר שהתברר שאין בהם שום תועלת. זה גם מה שעלה בגורלה של המגמתיות המוקדמת מדי בבתי-הספר: במקום הקנייתה של השכלה כללית עד לסוף כיתה ח', חילקו את התלמידים למגמות ספציפיות כבר לאחר כיתה ו'. את מקומה של ההשכלה הכללית תפסה התמחות של בוסר, טרם זמנה. מצער שדווקא משרד החינוך, המופקד על הפדגוגיה של בני הנעורים, יוצא רק עתה מושכל, באיחור רב כל כך.

תאריך:  21/11/2009   |   עודכן:  21/11/2009
ראובן לייב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
החלטתו של פרקליט מחוז ירושלים עורך הדין אלי אברבנאל שלא להעמיד לדין את עורך הדין אורי מסר חברו בעבר ושותפו לדברי עבירות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הינה אחת הבדיחות העלובות ביותר ששמעתי מעודי.
21/11/2009  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
מי שנתקל במאמריו של בן כספית לאחרונה, אינו יכול שלא להתרשם מעוצמת ההצלפות שהוא מעניק למערכת הצדק שלנו.
21/11/2009  |  עו"ד יוסי דר  |   מאמרים
מועמדותו של עו"ד צבי אגמון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וסיפורו של העיתונאי יואב יצחק על התחמקותה של ועדת האיתור מבירור טענותיו בדבר פסלותו של אגמון מלהתמנות לתפקיד זה, בשל הליך פלילי התלויה ועומד נגדו - העלו זכרונות קשים על אודות שתי ועדות ממלכתיות חשובות מאוד, אשר אף הן פעלו בניגוד לחובותיהן.
21/11/2009  |  עו"ד משה מכנס  |   מאמרים
לא במקרה יש דימיון ברור בין סירוב אירן לביצוע יוזמת עצמה להעביר את האוראניום שבאמתחתה להעשרה באירופה, לבין סירובו של יאסר ערפאת ליוזמת-עצמו להקמת מדינה פלשתינית בכל השטחים שמעבר לקו הירוק כפי שהוסכם על-ידי ראש ממשלת ישראל אהוד ברק.
20/11/2009  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
כבודו של היחיד הינו בוודאי ערך שראוי לו שיהיה מוגן בכל חברה חופשית על מרכיביה השונים. אחד מהם , ללא ספק, הוא בית המשפט העליון. יש להניח שגם המוסדות הנבחרים, ובכללם, כמובן, הכנסת, אינם מתעלמים מהנחת היסוד שהאדם, כל אדם, נברא בצלם ושעל כן אין לפגוע בצלמו באורח לא-מידתי.
20/11/2009  |  חיים משגב  |   מאמרים