בניגוד לרבים וטובים בארץ, אני סבור כי הצעת אבו מאזן כלל איננה מלכודת, אלא היא הדרך הנכונה להשיג הסכם אשר לא פחות משהוא טוב לפלשתינים הוא טוב לנו. כי "זכות השיבה", כאשר היא נאמרת בנשימה אחת עם "שתי מדינות לאום", איננה מהווה שום סיכון לקיומה של "המדינה היהודית".

ביום ראשון הקרוב עומדים הבולדוזרים לשטח את סניף ההסתדרות בכפר סבא, שהיה לאחרונה גם סניף מפלגת העבודה, ואת מועדון הגמלאים, ואת קן הנוער העובד, שגם אני, בן ה-64, התחנכתי בו. כל זה בכדי להקים במקומם מגדלי דירות ובהם יחידות דיור מפוארות (בפרסומים נאמר 66, אך בפרסום הקבלן זה כבר צמח ל-78).

שוב, תגובות הציבור לאירועים כמו חניקת רחל שניידר בביתה, תוך ביצוע שוד; האמירות "איך שהיא הייתה אדם נחמד", "הייתה מסתובבת כל יום עם הכלב שלה" - וכל זה עד הרצח הבא. מקוממת השגרה בתגובות הציבור, עם האזכורים הנלווים, כאשר אלו במקום לדבר ולכתוב ולדבר על לב הבעיה, ובייחוד על הגורמים והסיבות הלא משתנים - היכן נציגי הציבור? ויותר מכך, שימת אצבע על מקור הבעיה והוא הצורך הדחוף - סוף סוף - בבחירות לשינוי המציאות המעוותת של נציגי ציבור שלא מבחירות נכונות, אלא בזכות כל מיני "פטנטים" והעיקר שאין בהם את התלות בין הנבחרים ובין הציבור.

ההחלטה לקבור חייל עריק בקבורה צבאית היא בפירוש זילות של גיבורי ולוחמי צה"ל. לאחר מאבק שניהל אב של חייל עריק שנהרג בתאונת דרכים, אישר בית המשפט לקברו בקבורה צבאית. האם זה ראוי?!

היום קראתי ב-ynet שהמועמדת של הנשיא אובמה לביהמ"ש העליון, אמרה שהיא מעריצה את את אהרן ברק, שכידוע היה נשיא בית המשפט העליון אצלנו. לא יכולתי לעבור על הידיעה ללא תגובה וחיטטתי במאמרים שכתבתי לפני הרבה זמן ולהלן מה שמצאתי: