שבת 30 מאי 2020  22:25
הסרט "הבא" של מנחם גולן: שיחה פנימית ביני לביני
[צילום: פלאש 90]
מנחם גולן [צילום: שאול דישי]

כבר למעלה משנתיים מנסה הבמאי מנחם גולן לגייס את הכסף והמשאבים האנושיים להפקת סרט "רציני" ו"חשוב" המתרחש באירופה ערב מלחמת העולם השנייה

▪  ▪  ▪
אני אציין כפתיחה רשימה נבחרת ומצומצמת של שלושה-עשר סרטי קולנוע בלבד:

"אלדורדו", "מרגו שלי", "פורטונה", "קזבלן", "לופו", "כץ וקרסו", "לפקה", "יהלומים", "מבצע אנטבה", "קשר האורניום", "הקוסם מלובלין", "מחץ הדלתא", "מעבר לשיא".

- אתה יודע כמה שנות חיים, מאמצים, וכסף צריך על-מנת לעשות מחדש ועוד פעם את כל הסרטים האלה?!

- שאלה מורכבת ומסובכת. סוגייה ראשונה – מי שואל אותה?! ולמה?! סוגייה שנייה – על אלו סרטים מדובר כאן?! מי עשה אותם כבר?! ולמה בכלל צריך לעשות אותם עוד פעם?!

- "רימייק!" (עשייה מחדש) – בשביל מה זה טוב?! הם "טובים" איך שהם, ואם הם לא טובים – הם "רעים" איך שהם.

"או.קיי." – אז לא צריך לעשות אותם עוד פעם, אפשר רק להציץ בהם עוד פעם; ובהתחשב בעובדה שכולם נעשו (בוימו) על-ידי איש בולדוזר אחד, ובגלל שהוא עדיין כל-כך רוצה – אז צריך לתת לו אפשרות להמשיך וליצור, לנסות לעשות עוד פעם את מה שהוא הכי אוהב לעשות, לעשות משהו טוב מבחינה קולנועית, פילמאית. עוד פעם, למה לא?! מגיע לו, הוא הוכיח את עצמו כבר מספיק פעמים, הוא הפיק סרטים לכל-כך הרבה במאים אחרים, צריך לתת לו (לביים בלבד – שמישהו אחר יפיק פיננסית), בגלל שהוא כל-כך צריך(!) ורוצה לעשות את הסרט, שתמיד הוא כל-כך רוצה לעשות.

מנחם גולן (82) רוצה לעשות עוד סרט, תמיד הוא הכי רוצה בעולם לעשות את הסרט הבא. והוא בכלל לא מבטיח שזה יהיה הסרט האחרון שהוא ירצה לעשות. אז מה, ככה הוא!

אז בואו (קבלו את ההמלצה שלי) נאפשר לו (בקצת תמיכה של כסף ציבורי) לביים את מה שהוא כל-כך רוצה לעשות – "הקיץ האחרון בבאדנהיים" לפי ספרו של אהרן אפלפלד "באדנהיים 39" – שני חתנים של "פרס ישראל" בכרטיס קולנוע 1/חד.

מה כבר יכול להיות?! זה בטח יהיה לפחות ברמה של הסרטים שהוזכרו לעיל ואולי אפילו ברמה גבוהה יותר.

מצד שני – למה לתת לו?! הרי ישנם עוד כמה במאים כמעט בגילו, או צעירים ממנו באיזה 10 או 15 שנים – שבכלל כבר לא מנסים או מבקשים.

כל הקולנוע בכף ידך
שאול דישי (C) כל הזכויות שמורות במקפיא הזיכרונות החמים הטובים.
הכותב הוא צלם, משורר, תסריטאי, במאי ומפיק של סרטים תיעודיים(!) ועלילתיים(!!)
תאריך:  07/10/2010   |   עודכן:  08/10/2010
שאול דישי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
הפרוטוקולים מישיבות הממשלה עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים פורסמו. את הכותרות הראשיות בכל אמצעי התקשורת תפסו דבריו של שר הביטחון האגדי, "מר ביטחון" המקורי, משה דיין.
07/10/2010  |  יאיר דקל  |   מאמרים
היום (ה', 7.10.10) תכונס הוועדה ל"תיאום וביצוע" של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, על-מנת להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק. בכך יינתן האות ל"ריטואל" המאפיין את אופן ניהול המו"מ מצד ההסתדרות עם האוצר בנושא הסכם שכר חדש, או יותר נכון - כמעט כל נושא.
07/10/2010  |  מנחם רבוי  |   מאמרים
בשבת (2.10.10), בדרכי לעצרת האחווה של יהודים וערבים בעיר נצרת, ביקרתי ביישוב הקטן חריש. חריש זכה למה שלא זכה אף לא ישוב אחד בישראל. במקום להגיש תוכניות בנייה והרחבה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הוקמה ועדת מנכ"לים מיוחדת, הפועלת למען הפיכת ישוב שיש בו רחוב אחד לעיר המאוכלסת במאה וחמישים אלף תושבים.
06/10/2010  |  איתן קלינסקי   |   מאמרים
מי שמחפש הוכחה ניצחת לפיה במפלגת העבודה אינך צריך לשרת שירות מלא בצה"ל, אינך חייב להיות משכיל, אקדמאי וישר כדי להתמנות לתפקיד חשוב - שיסתכל על ויצמן שירי. באיש הזה יש את כל התכונות והאפיונים הפוסלים אותו מלמלא את תפקידו הנוכחי ובכל זאת הוא שם. למרות כולם, ועם ברק בעיניים.
06/10/2010  |  עמוס שריג  |   מאמרים
רחבעם זאבי לא היה "עוד פוליטיקאי", כפי שיש הנוהגים לומר במקומותינו. זאבי, שהיה אלוף בצה"ל ומנהיג ציוני, היה ונשאר בעיניי, וכך גם בעיניהם של רבים מאוד בעם ישראל - כסמל! סמל לאהבת הארץ, סמל לגבורתו של עם ישראל, סמל ליהודי הגאה; אותו צבר גאה העומד מול כל העולם ומול האויב הערבי כשהוא זקוף-קומה, ראשו מורם, מלא ביטחון בצדקת דרכנו הציונית, ומלא בגאווה יהודית לאומית ציונית. התנהגות המצופה מכל מנהיג יהודי ציוני.
06/10/2010  |  עו"ד נבון קצב  |   מאמרים