יום שלישי 15 אוקטובר 2019  05:37
הנגב לא רואה את הדבשת שלו
יש להביא את הבדואים למצב בו יתפרנסו בכבוד ושילדיהם ילמדו [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

אתגר עומד בפני מנהיגי הנגב: להושיב יהודים ובדואים יחד ולהגיע לתוצאה טובה לחברה; וגם לתכנן מהלכים עתידיים שישפיעו על עתיד הנגב בעשור הקרוב על מנהיגי הנגב להבין שיש כאן דבשת וחייבים להביט בה מלפנים ומאחור, לטפל בה, כאן ועכשיו!

▪  ▪  ▪
אנו ממשיכים להאמין ולשגות במחשבה שהבעיות בנגב בינינו לבין שכנינו הבדואים נמצאות רק במישור של השוואת זכויות. לעומת זאת, מצד שני אנו שומעים ניגונים אחרים, שם בעיקר עוסקים בבעיית ההישרדות של היומיום. בעיות מגורים, חינוך, מזון ומים. לטעמי, לא מדובר כאן בבעיה של אזור אחד בארץ - הנגב כפי שהוא נקרא - אלא מדובר בבעיה לאומית, ראשונה ומסוכנת, שאם לא יטפלו בה עכשיו, כולנו נסבול ממנה בעתיד. ההנהגה הארצית חייבת לשאוף לטפל בבעיית ההתיישבות בנגב מהר ועכשיו, כי בעוד כמה שנים זאת בועה שתתפוצץ לנו חזק בפרצוף, וראו הוזהרתם: זה יהיה כואב. מי שיסבול הכי הרבה, זה אנחנו, תושבי הנגב, ומי שיסבלו ראשונים יהיו תושבי העיר באר שבע. לטמון ראשנו בחול ולהתנהג כמו "בת יענה", לומר "לא מעניין אותנו" - זאת טעות גדולה מצדם של המנהיגים בדרום, ויש כאן הרבה: דימונה, ירוחם, מצפה רמון, עומר, מיתר, להבים, רמת נגב, באר שבע ועוד.

אז נכון, אין לנו "פיגורה" ברמה הארצית שיושב שם למעלה ויכול למנף מהלכים לאומיים; אבל יש לנו כאן ראשי רשויות, והרבה! אז למה לעזאזל לא קם כאן פורום חזק של ראשי הרשויות ובראשם העיר באר שבע?!

על ההנהגה בנגב להבין שחייבים להתחיל הידברות עם ראשי הבדואים בדרום, לתקן את טעויות העבר. להבין שאם נסייע להם, זה יעזור לנו בעתיד. ברגע שלהם יהיו מקומות קבע, עם עבודה, חינוך ותרבות, זה יחסוך וימגר באופן משמעותי את הפשיעה בנגב והפלישה לשטחים בלתי מוכרים. כאשר הם ידעו שהם יוצאים למקום עבודה להרוויח את לחמם ביושר, לא תעלה להם המחשבה ללכת לגנוב מהיישוב הסמוך. חשוב שנבין כי התיישבות ערבית בלתי חוקית אינה כלולה בשום תוכנית הינתקות מחד-גיסא, וכי ממשלת ישראל טוענת שאין כרגע מה לעשות, ולכן טרם אושרה תוכנית המגירה שיושבת זו השנה החמישית במשרדי הממשלה, פעם אצל משרד השיכון ופעם אצל האוצר, ובדרך היא נתקעה במגירה של ראש הממשלה ואחר-כך לא הצליחה להיכנס לישיבת המליאה, ובאותו זמן נפלה וקמה ממשלה חדשה; ויש מאה ואחת סיבות למה עדיין הממשלה לא מצאה מחויבות לאשר את התוכנית לטיפול בהתיישבות הבדואים בנגב.

גם הבדואים עצמם טוענים שהמשך השתלבותם בחברה הישראלית מוטל כיום בספק - המגורים בפחונים, החינוך הלקוי, חוסר במקומות תעסוקה, ומה לא? ההתקדמות האיטית שלהם בכל התחומים, גורמת להם להסיק כי הממסד אינו מעוניין בקידומם.

באר שבע יכולה למדוד את הסכנה הנשקפת בעתיד מאי-טיפול בבעיה בטווח גיאוגרפי בלבד. אולי כמה קילומטרים מדימונה, ועוד כמה מעומר, ממיתר ומלהבים. עוד כמה מטרים מהאינתיפאדה העתידית: אפס מרחק לגבי הבעיה שמתפתחת מתחת לאפינו. לא מדובר בסכנה נוכחית - הרבה מהבדואים משתדלים לשמור חוק, הסכנה היא ששקט יחסי לא יימשך וההתפתחות הדמוגרפית שלהם היא בקצב מסחרר. יחד עם ההתעלמות של ראשי הרשויות בדרום והרצון שלהם לשרוד, יניבו עוד מרי, אלימות, עבריינות וטרור מסוג שטרם הכרנו. העוני הערבי הוא המשך של תוצאה קטלנית - ילודה גבוה ביותר ומשפחות עם מפרנס אחד.

אז מה עושים?

ניסיונות קודמים של ראשי רשויות בדרום, דוגמת ראש העיר לשעבר אליהו נאווי, הראו שיש יכולת ליצור מערכת של מכנה משותף. אפשרות של לימוד הבעיה על בוריה, אי-התעלמות והפנמה שהם חלק מהדרום, ולכן צריך לסייע להם להשתלב בערים שלהם. הפרק החינוכי: לפתח אינטגרציה בין בתי הספר היהודיים לבתי הספר הבדואיים. הפרק התעסוקתי: לטפח את מקצועות החרטות, הנגרות והחשמל - מה שכבר מזמן לא לומדים בתיכונים היהודיים; להעניק מסגרת של שעות חוגים אחרי שעות הלימוד - מהלך שיוריד באופן משמעותי את עבריינות הרחוב. תוכנית להעלאת רמת החיים בקרב הציבור הערבי חייבת להתמודד עם הבעיות שהוזכרו לעיל - מדובר במשימה לא פשוטה.

אפילו ההסתגלות לעיור תלויה בשינוי תפישת המרחב הפיזי והחברתי שלהם בעזרתנו, והמצב שאנו עדים לו כיום ראוי להגדרה בהסתגלות תוך משבר, ולמרות זאת עדיין אסור לנו לוותר על יוזמות לקליטת שינויים ולהתאמתם לחברתם ולצורכיהם הייחודיים על-מנת שישתלבו במדינה.

דרושה לנו תפנית רעיונית גדולה - פנייה של ראש הרשות הכי גדולה בנגב ושל עמיתיו ראשי הרשויות בעוטף באר שבע, התגייסות של בעלי דעת-קהל ומעסיקים בנגב לראש הממשלה, שידרשו טיפול מהיר ושורשי בבעיה. אנו מצויים בעידן שבו יש תקדים לכל דבר, אז יש כאן אתגר עבור מנהיגי הנגב. להושיב יהודים ובדואים יחד ולהגיע לתוצאה שבעתיד לא תתנפח הבועה, לא רק בנושא חילוקי-דעות, אלא גם בעבור מהלכים עתידיים שישפיעו על עתיד הנגב בעשור הקרוב, המנהיגים בנגב צריכים להבין שיש כאן דבשת וחייבים להביט בה מלפנים ומאחור, לטפל בה, כאן ועכשיו!

תאריך:  27/02/2011   |   עודכן:  27/02/2011
ציפורה חלפון
מועדון הבלוגרים עוקבים: 12 לקבלת רשימות ציפורה חלפון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בג"צ קציר   בשאר אסד 
רשימות קודמות
לאחרונה אנו אכן עדים למזרח תיכון חדש, ההתקוממות במצרים גרמה להפלתו של הנשיא מובארק, התקוממות בתוניס גרמה לבריחתו של הנשיא בן עלי מגבולות המדינה, בלוב שורר כעת כאוס מוחלט וישנו חוסר ודאות לגבי המשך המצב - סביר להניח כי גורלו של קדאפי לא יהיה שונה מגורלם של שכניו מתוניס וממצרים. ולגבי המגמות המסתמנות במדינות כתימן, בחריין, אלג'יריה, מרוקו, סודן, סנגל וסעודיה - היד עוד נטוייה...
26/02/2011  |  אריה פרי   |   מאמרים
אינני מוכן לכך שלפחות חמישים אחוז מאזרחי המדינה יהיו וואסאלים של שכבה דקיקה של אצולה, אשר בעזרת ובאמצעות "ידידיה" שבמסדרונות השלטון גרפה לידיה ומחזיקה בכמעט כל ההון והנכסים שאמורים היו להיות שייכים לאזרחי המדינה כולם, כאשר היא - השכבה הדקיקה של האצולה, וגם קומץ מלחכי פנכתה, חיים ברמה המגמדת בבוז כל שייח' סעודי, בעוד חצי המדינה, אנשים העובדים קשה בזיעת אפם אלא שמשתכרים בחודשיים מה ש"בכיר" משתכר ברבע שעה, חצי מדינה של שומרים ומנקות ומטפלים ונהגים וגם מורות וגם עובדות סוציאליות, שעובדים בחריצות ובכישרון במשרה מלאה ולא פעם בסוף החודש אפילו אין להם די כסף אפילו לאוכל.
26/02/2011  |  אריה גל   |   מאמרים
התפרסם לאחרונה שהמחיר אותו אנחנו משלמים עבור רכב חדש, הוא פי שלוש ממה שמשלם היבואן ליצרן. כלומר, המדינה והיבואן מתחלקים בתענוג לעשוק את הציבור היקר. כמובן שפקידי האוצר לא ירצו לפגוע במקור הכנסה זה ולכן תהליך הכנסת יבוא מקביל אינו מייצר תחרות בשוק.
26/02/2011  |  צביקה ובר  |   מאמרים
ההפיכה במצרים והתוהו ובוהו הפוליטי במדינות המזרח התיכון פעלו כמו מים משיבי נפש למחנה האנטי-ציוני הישראלי הצועד במדבר הפוליטי הצחיח. עבור גדעון לוי ויוסי שריד ודומיהם וללאומנים ערבים כמו חנין זועבי המאורעות האלימים בארצות ערב הם רמז הנותן תקווה שבקרוב מאד תתחולל גם כאן האנדרלמוסיה הנחשקת שממנה תעלה ותבוא מדינת חלומותיהם המושלמת.
26/02/2011  |  גבריאל בן-עמי  |   מאמרים
פרשנים בעולם הערבי עושים השוואה בימים האחרונים בין שליט לוב מועמר קדאפי לבין השליטים הרודניים,זין אל-עאבדין בן עלי וחוסני מובארכ ממצרים, שאיבדו את כס שלטונם כתוצאה מהמהפכה העממית בארצם.
26/02/2011  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים