יום רביעי 08 אפריל 2020  13:27
"אתם חלק מהעולם התרבותי והגירה היא דבר נורמטיבי". מהגרים בדרום ת"א [צילום: דוד חרמץ]
כדור שלג שמתגלגל במהירות
לדעת שר הפנים אלי ישי, הפתרון לבעיית המסתננים אינו הגדר הנבנית בדרום - אלא גירוש נחרץ של עשרות האלפים שכבר בארץ. "חייבים לגרש את המסתננים - את כולם - ועד אז לכלוא אותם ולמנוע מהם אפשרות להשתרש בארץ דרך עבודה. וצריכים להיות נדיבים. לתת לכל מי שמוכן לעזוב מעצמו מענק נדיב. זה ישתלם לנו" סיור בוקר בדרום תל אביב
שאלאד. "האלימות לא מכוונת כנגד הישראלים" [צילום: דוד חרמץ]

טאווצ'ר. "באריתראה השלטון מדכא. פה זה טוב" [צילום: דוד חרמץ]

סיגרט. אין מקרי אונס כתוצאה מהיעדר בנות

תרמי אנגוסטמה (25) היה היחיד מהמרואיינים באותו בוקר שברח במהירות בזמן שכיוונתי את המכשיר הסלולרי שלי כדי לצלמו. אי-אפשר לבוא אליו בטענות. שתי דקות קודם לכן הוא גם היה היחיד מכל המרואיינים שהודה שהוא גונב כדי לאכול

>
>
▪  ▪  ▪
"אם לא נגרש את המסתננים בהקדם, בתוך שנים לא רבות נצטרך לצאת למלחמת העצמאות השנייה", אמר ל"מקור ראשון" שר הפנים אלי ישי. "אני רואה מול עיניי איך המפעל הציוני קורס. ממש כך. לפני שנתיים, כשהזהרתי על כך, אמרו לי שאני הזוי. נו, אז מי בדיוק הזוי? היום הבעיה הזו כבר ברורה לכולם". עוד נחזור בהמשך לשר ישי ולפתרונות שהוא מציע.

אזור התחנה המרכזית בתל אביב, יום שני השבוע, שעת בוקר. הגעתי אל המקום כדי לראיין אפריקנים שהסתננו ארצה. משימה קלה, אין פשוטה ממנה. כאילו התבקש מישהו ללכת לחוף הים ולהביא משם חופן של גרגרי חול.

פיטווי שאלאד (30) ברח מאריתריאה ביולי 2011 והסתנן לישראל. למה ברח? "באריתריאה שולט דיקטטור. אין חופש. אין דמוקרטיה". למה דווקא לישראל? "כאן יש בדיוק מה שאין באריתריאה. וגם קל יותר להגיע לכאן מאשר לאירופה או לאמריקה".

שאלאד הוא הדמות האולטימטיבית שארגונים דוגמת 'קו לעובד', הפועלים למען קליטתם של המסתננים ורווחתם, היו שמחים להציג לנו, כמייצג את כל חבריו. הוא רהוט, אינטליגנטי, משכיל. חייכן ובעל קסם אישי. וגם מנומס וסבלני באורח קיצוני למדי. לאחר דקות ארוכות הוא ביקש ממני בטון אדיב לסיים את הראיון: "עברו כבר שני אוטובוסים שאני נוסע בהם לעבודה, וזה קצת מאוחר. אתה מסכים לסיים כעת את השיחה?"

באריתריאה הוא היה מורה וכאן בכל בוקר הוא ממהר לרמת השרון, שבה הוא מנקה בתים. הוא מרוויח כ-6,000 שקלים לחודש ומהם הוא מפריש כ-2,000 שקלים לשכירת חדר ב'אפריקה-לנד', בדרומה של העיר העברית הראשונה.

כשאנחנו מגיעים לעניין האלימות שמייצרים המסתננים, שאלאד עוטה על עצמו הבעה פגועה. "הפליטים לא אלימים יותר מהאחרים, ובוודאי שזה לא מכוון נגד הישראלים", הוא אומר. "במו עיניי ראיתי בשבוע שעבר כאן באזור פליט דוקר את בת זוגו, גם היא פליטה. בדיוק כמו שזה קורה במקומות אחרים ובמגזרים אחרים, כולל ותיקי הארץ".

אבל למה אנחנו צריכים להוסיף לעצמנו צרות על אלו שכבר יש לנו, אני מקשה. "כי אתם חלק מהעולם התרבותי", מסביר בסבלנות המורה לשעבר לתלמיד המתקשה, "והגירה היא דבר נורמטיבי בכל העולם. ממדינות דיקטטוריות מהגרים למדינות חופש. המסלול הוא לעולם לא הפוך".

תרמי אנגוסטמה (25) היה היחיד מהמרואיינים באותו בוקר שברח במהירות בזמן שכיוונתי את המכשיר הסלולרי שלי כדי לצלמו. אי-אפשר לבוא אליו בטענות. שתי דקות קודם לכן הוא גם היה היחיד מכל המרואיינים שהודה שהוא גונב כדי לאכול. 'פשיעה הישרדותית' קוראים לזה היום. "תראה", הוא אומר, "אני לא אדם לא מוסרי. אני אדם מוסרי מאוד. אבל כשהגעתי למצב רעב ממש, ועברתי ליד מכולת, אז הכנסתי לחם או לחמנייה למעיל שלי. לא גנבתי זהב או תכשיטים. אם הייתה לי עבודה לא הייתי צריך לגנוב".

אנגוסטמה מעיד על עצמו שהוא גר ברחוב לוינסקי, "בדירה שלא מוגבלת במקום". כלומר - ברחוב. הוא עובד בעבודות מזדמנות, שמציידות אותו "פעם באלף שקל בחודש ופעם באלפיים".

מצבו של קוברן טאווצ'ר (24) קצת יותר טוב. הוא עובד כסַפר ומרוויח 25 שקלים לשעה. למרות זאת הוא לא מצליח לחצות את רף 3,000 השקלים בחודש. אבל טאווצ'ר לא מתלונן. "לא באתי הנה כדי להיות מיליונר. רציתי רק חיי חופש. באריתריאה השלטון הוא כמו משטר כיבוש, הוא מדכא את האזרחים של המדינה. פה זה טוב".

אם היו מאפשרים לך להגר לאמריקה היית עושה זאת, אני שואל. "לא, ישראל היא הכי טובה". אבל ההגירה שלכם יוצרת בישראל בעיות של ביטחון, אני מקשה עליו וטאווצ'ר משיב: "לא כולם. את אלה שעושים בעיות תזרקו, לא את הרוב שרוצים לחיות אתכם בשלום".

המרואיין האחרון סירב תחילה להתראיין, אבל כששמעתי אותו אומר בשפה שוטפת את המילה הכל-כך ישראלית "סבבה", לא ויתרתי לו. הוא גם היחיד שדיבר עברית במהלך הראיון וגם אימץ לעצמו שם עברי. קוראים לו יונתן סיגרט (23). לפני שלוש שנים וחצי הוא הגיע מאריתריאה. אפשר לומר - בתקווה שההגדרה הזו לא תקומם - כי הוא מאנשי העלייה השנייה מאריתריאה. הוא לא היה מוכן לחשוף בפנינו את נתוני השכר שלו, אבל ניתן להבין שמצבו הכלכלי מבוסס יחסית לבני קהילתו. אפשר ללמוד זאת מהצהרתו שפעם בכמה זמן הוא שולח כסף להוריו, שנותרו בארצם. סיגרט הוא גם הראשון שמעלה את סיבת הסירוב להתגייס לצבא האריתריאי כעילה לבריחה מארצו. אבל גם בישראל יש חובת גיוס, למה שלא תתגייס כאן, אני שואל. ויונתן הקטן מפגין כישורים כשל דיפלומט גדול: "כל הזמן חלמתי ללמוד מקצוע טוב, אולי אני עוד אעשה את זה", הוא אומר את מה שהוא בוחר לומר.

סיגרט לא חושב שבני קהילתו מייצרים פשיעה יוצאת דופן. יש טענה, אני אומר לו, שריבוי מקרי האונס בידי מסתננים נגרם בשל היעדר בנות בקהילת המסתננים. "אלה שטויות", הוא אומר, "יש לנו מלא בנות".

אבל ההכחשה האחרונה הזו שלו לא לגמרי עומדת במבחן המציאות. ביקור קצר באזורי המגורים של המסתננים מלמד שאין חלוקה שוויונית בין המגדרים בָּרחובות, רחוק מאוד מכך. "בערך 90 אחוז מהפליטים הם גברים", מאשרת נועה קאופמן, רכזת פליטים ב'קו לעובד'. "הדרך לישראל מסוכנת מאוד לנשים, ואלה שיוצאות אליה מסתכנות בהתעללויות של מובילי הקבוצות".

מצד שני, קאופמן שוללת לחלוטין קשר בין היעדר בנות בקהילה לבין מקרי האונס שנעשו בידי מסתננים. "אונס הוא לא פועל יוצא של חסך. כל המחקרים מלמדים שיותר מ-80 אחוז ממקרי האונס נעשו בידי גברים שהיו מוכָּרים לקורבנות".

קאופמן. "גזר דין מוות"

"אנחנו את שלנו תרמנו"
בשלב מסוים החלטתי להעביר את כל מושכות האחריות לידיה של נועה קאופמן, רכזת פליטים ב'קו לעובד'. נגיד, אמרתי לה, שמחר את הקיסרית החדשה של ישראל - Queen Noa. לשיטתך, כל יושבי אריתריאה שאינם מוכנים לשרת בצבא שם נמצאים בסכנת מוות. האם תפתחי את הגבול הישראלי לכל חפץ חיים משם? גם אם מדובר בשבעה מיליון? "לא", ענתה קאופמן אחרי מחשבה. "אבל חצי מיליון הייתי קולטת, ואז הייתי פונה לאומות העולם ואומרת להן שאנחנו את שלנו תרמנו"

67 אחוזים מאריתריאה

מנתוני משרד הפנים עולה שבישראל מתגוררים כיום כ-60 אלף מסתננים. מחציתם הגיעו משנת 2010. נוסף להם שוהים בארץ עובדים זרים: 74 אלף חוקיים ו-14 אלף בלתי חוקיים. בסך הכול כ-150 אלף זרים. ואולם בעוד העובדים הזרים החוקיים מגיעים ארצה לזמן קצוב וברוב המקרים לאחר סיכומים שנעשו עם ארצות מוצאם, הרי שהמסתננים מגיעים לכאן ללא מגבלת זמן ושלא על-מנת לעזוב.

ב-2011 החליטה הממשלה - בעקבות תשובה שנתנה לבג"ץ בנושא זה - שהיא לא תאכוף, בשלב זה, את איסור העבודה על "בעלי אשרת שהייה 2 (א) (5)". או בשפה פחות ממשלתית - על רובם של אלה שהסתננו לישראל מאפריקה. במילים אחרות: חוקית אסור למסתננים לעבוד, מעשית הם יכולים. אגב, 67 אחוזים מהמסתננים מגיעים מאריתריאה, 28 אחוזים מסודן, והשאר מארצות אפריקניות אחרות.

בפתיחת ישיבת הממשלה השבוע הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו שאם לא תיעצר המגפה, הרי שבעוד מספר שנים יגיע מספר המסתננים ל-600 אלף. אלא שמי שיטרח לבדוק מה קרה בשטח בעקבות החלטות קודמות של ממשלת נתניהו בנוגע למלחמה בתופעה, יקבל נתונים מעניינים: בניית מתקן למסתננים - טרם החל להיבנות; גירוש המסתננים - כמעט לא מיושם; תיקון חוק ההסתננות המאפשר שלוש שנות מעצר למסתננים - החוק לא נאכף. סגירת הגבול בגדר היא ההחלטה היחידה שנמצאת כרגע בשלבי ביצוע מתקדמים.

השבוע העלה ח"כ יצחק הרצוג הצעה, "אפיקורסית" כהגדרתו, שלפיה "ישראל תנהל משא-ומתן עם ממשלת אריתריאה לחתימת אמנה שתאפשר תעסוקה חוקית של חלק ממבריחי הגבול בתחומי הסיעוד והחקלאות, כפי שישראל עושה עם הפיליפינים ועם סרי-לנקה. אותם עובדים יגיעו לתקופת העסקה מוגבלת ומוגדרת, ובסיומה הם ישובו לארצם עם ממונם ויתקבלו בה בברכה".

קאופמן מ'קו לעובד' אמרה בתגובה: "ההצעה הזו היא בדיחה. הרצוג מפגין אי הבנה כוללת של המצב. כל מי שערק מהצבא האריתראי דינו מוות. אין לו לאן לחזור".

הרצוג מצִדו לא הופתע מהביקורת של קאופמן: "השיח של 'קו לעובד' הוא שיח אגרסיבי ושטחי. הם מעוותים את התמונה בכל מה שקשור לאריתריאה, מעצימים בעיות לרמות שלא קיימות. הביקורת שלהם לא רצינית. יש לנו יחסים דיפלומטיים מלאים עם אריתריאה. יש להם אינטרסים כלכליים ואפילו בריאותיים. נשיא אריתריאה הגיע ארצה לטיפולים רפואיים. יש על מה לדבר ויש עם מי לדבר".

כצפוי, שיחה עם נועה קאופמן מגיעה במוקדם או במאוחר למחוזות של צדק אוניברסלי, כבוד צלם האדם, אנושיות, מצפוניות וכיוצא באלה. בשלב מסוים החלטתי להעביר את כל מושכות האחריות לידיה. נגיד, אמרתי לה, שמחר את ראש ממשלת ה-94. את הקיסרית החדשה של ישראל - Queen Noa. לשיטתך, כל יושבי אריתריאה שאינם מוכנים לשרת בצבא שם, נמצאים בסכנת מוות. האם תפתחי את הגבול הישראלי לכל חפץ חיים משם? גם אם מדובר בשבעה מיליון? "לא", ענתה קאופמן אחרי מחשבה. "אבל חצי מיליון הייתי קולטת, ואז הייתי פונה לאומות העולם ואומרת להן שאנחנו את שלנו תרמנו. מכאן ואילך זה באחריותן. בכל מקרה הייתי קולטת אותם במקום כל העובדים הזרים שהממשלה מתכננת להביא ארצה".

כשאני מספר מאוחר יותר על הצעת הפתרון הזו לשר הפנים, אלי ישי, הוא פורץ בצחוק. "היא מדברת שטויות. ראשית, אם הדבר היה תלוי בי לא הייתי מביא לכאן עובדים זרים בכלל, אלא מעודד ומתמרץ ישראלים לעבוד במקצועות הסיעוד, החקלאות והבנייה. מה מבייש בזה? אבל גם אם זו המציאות - זה בדיוק ההבדל בין עובדים זרים שבאים עם אשרות לזמן קצוב ובין מסתננים שבאים הנה על-מנת להישאר. זה ממש ההבדל בין מסמר עם ראש למסמר בלי ראש, שלא יהיה אפשר להוציא אותו לעולמי עד.

"שנית, יש מספר קריטי - שהוא הרבה פחות מחצי מיליון - שברגע שמגיעים אליו הכול הופך להיות כדור שלג שמתגלגל במהירות. גם מכרים ובני משפחה שמגיעים בעקבותיהם וגם ילודה רבה. כבר כיום, מנתון שהגיע אליי, שיעור התינוקות הזרים שנולדים בתל אביב מגיע לכדי קרוב לחמישים אחוז מהלידות שם. וזה כשמדובר בקהילה של עשרות אלפים. תאר לעצמך מה יקרה אם חלילה נגיע למאות אלפים. חצי מיליון בצ'יק יהפכו למיליון. זה מתכון ודאי לחיסול המפעל הציוני".

ישי. בעיה שלא נוכל לצאת ממנה [פלאש 90]

שר הפנים ישי:
"היא מדברת שטויות. חצי מיליון בצ'יק יהפכו למיליון. זה מתכון ודאי לחיסול המפעל הציוני". כבר כיום, מנתון שהגיע אליי, שיעור התינוקות הזרים שנולדים בתל אביב מגיע לכדי קרוב לחמישים אחוז מהלידות שם. וזה כשמדובר בקהילה של עשרות אלפים. תאר לעצמך מה יקרה אם חלילה נגיע למאות אלפים"

פתרון תוך שנתיים

ישי מזועזע מההצעה של מפכ"ל המשטרה דנינו לספק למסתננים עבודה. "זה נורא. הרי זה גם יקבֵע אותם כאן וגם ישמש תמריץ למאות אלפי אפריקנים להגיע הנה. וזה עוד מבלי לעסוק בתוצאה הלא מוסרית בעיניי, שיישום רעיון מסוכן זה יגרום: אחינו, ודווקא החלשים שבהם, יאבדו את מקומות העבודה שלהם. זה אבסורד! כל בר-דעת יכול להבין את זה".

ישי נזכר בפגישה שהייתה לו עם נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, טרם הדחתו. "מובארק אמר לי 'אם אתם נותנים למסתננים עבודה - אתם תוקעים את עצמכם בבעיה שלא תוכלו לצאת ממנה'".

סגן ראש הממשלה בז לתרופה היחידה שרוקחת כיום הממשלה - בניית גדר. "זה פתרון?! הרי אם הגדר תהיה בגובה של 12 מטר, הם יביאו סולם בגובה של 13 מטר. רק אם יהיו כוחות ביטחון ושיטור שישמרו באינטנסיביות לאורך כל הגדר ומסביב לשעון - אז תהיה משמעות אפקטיבית לאותה גדר. אבל הגדר תפתור את בעיות העתיד, לא את הבעיות שיש לנו בהווה".

ישי מדבר בנחרצות כשהוא מונה את הרכיבים המרכזיים שיביאו פתרון לבעיה שקיימת כבר היום: "צריך לעשות בדיוק הפוך ממה שמציעים כל מיני מתיפייפים כמו 'קו לעובד' ואחרים, שמה שעומד מאחורי פעילותם היא מטרה אחת - להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה ולחסל את הזהות היהודית של המדינה. חייבים לגרש את המסתננים - את כולם - ועד אז לכלוא אותם ולמנוע מהם אפשרות של השתרשות בארץ בדרך של עבודה. וצריכים להיות נדיבים. לתת לכל מי שמוכן לעזוב מעצמו מענק נדיב. זה ישתלם לנו. עלות כליאה של כל מסתנן היא עשרת אלפים ש"ח בחודש. מי שלא יסכים לעזוב ברצון - נגרש אותו ללא מענק, ואת המענק ניתן במקום זאת לארץ הקולטת".

לשאלתנו כמה זמן וכמה כסף זה יעלה לנו, עונה שר הפנים: "מדובר במאות מיליוני שקלים, אולי אפילו מיליארד שקל, אבל אין ספק שהמשך השינה שלנו יעלה לנו פי כמה וכמה יותר. אם נהיה נחושים והחלטיים, נוכל לפתור את הסיפור הזה בתוך שנתיים-שלוש".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  31/05/2012   |   עודכן:  01/06/2012
דוד חרמץ
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
בקיץ קיימת נטייה מוגברת לחבלות במהלך פעילות ספורטיבית. הילדים יוצאים יותר מהבית למשחקים בחוץ, הם עוסקים יותר בספורט ויוצאים לטבע - ועל כן גם עלולים להיחבל יותר. החבלות יכולות להתרחש כתוצאה מעיסוק בכל סוגי הספורט, בחוגים, בקייטנות, או סתם במשחק עם חברים - טיפוס על קיר, משחקי כדור למיניהם כמו גם כדורגל וכדורסל או פגיעה מכדור ואף ממחבט טניס, ממשחק "מחניים", מרכיבה על אופניים, גלישה בגלשנים, החלקות על משטחים רטובים לתוך מים (מגלשות) ומשחקי בריכה בכלל, וכגודל העיסוקים - גודל האפשרויות להיפגע.
31/05/2012  |  ד"ר רולי ברקוביץ  |   כתבות
אלא שבתיאטרון הקאמרי עוד התעצמה החוויה, הודות לבימויו הנפלא של אודי בן משה, שהשכיל לבחור בצוות שחקנים שכולם מבריקים, ולו גם בתפקיד הזעיר ביותר. כך הוא זרם גם עם תרגומו החדש של אלי ביזאווי, ילד הפלא שכבר מגיל צעיר טופח ע"י גרי בילו ז"ל כבימאי ומתרגם מעולה. נדמה כאילו הגיע לעולמנו כדי להמשיך את דרך תרגומיו הסוחפים של אהוד מנור ז"ל. קלילות המשפטים, תמציתיותם, והשמירה על קצב וחרוז - הם שמעניקים לתרגום את הסוס שמריץ את העגלה בדהרה קדימה.
31/05/2012  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
מתוך פרוטוקול שיחות הקיבוץ, עין החורש אצל חדרה, בשנת 1931.
31/05/2012  |  אלישע פורת  |   כתבות
"מֶרכז הסֵפר" בשיתוף משרד התרבות מקיים אירועי שירה בבתי קפה ברחבי הארץ. במסגרת ימי שירה אלו, הוזמנו המשוררים התאומים הרצל ובלפור חקק להופיע ב"קפה גְרֶג" באשקלון, בקריית האקדמיה. המשוררים הגיעו לבית הקפה באשקלון מצוידים בסיפור אישי, בשירים שיש בהם ניגון משפחתי וניגון מקומי...מבחר מן ה'תסריט' של התאומים מעניק לקוראים טעימות משירתם, מתפיסתם הספרותית, כיצד מתחברים לחוויה הגדולה של הסִפרות והקריאה.
31/05/2012  |  הרצל ובלפור חקק  |   כתבות
"עמודי החברה" מחזהו עטור השבחים של המחזאי הנורווגי הנריק יוהאן איבסן נכתב אומנם בשנת 1877, אולם היסודות החברתיים והפוליטיים השזורים במחזה תקפים ואקטואליים גם בימינו.
31/05/2012  |  חיים נוי  |   כתבות