שבת 24 אוקטובר 2020  18:12
חוות דעת רפואיות בהליכים השונים
תאונת דרכים. הוכחת ה"עניינים הרפואיים" מתבצעת באמצעות הגשת בקשה למינוי מומחים רפואיים [צילום: פלאש 90]

ישנם הסדרי חוק ספציפיים הקובעים אופן וצורת הגשת חוות דעת רפואית. מאמר זה עושה סדר בין הנזקים השונים ואופי חוות הדעת הרפואית מהמקרה "הקל" ועד למקרה "הכבד"

▪  ▪  ▪
נגרם לכם נזק גוף, מה עושים?

ככלל, כאשר רוצים אנו לתבוע בגין נזק גוף, ישנם מספר הסדרי חוק כלליים וספציפיים, הנוגעים לעניין הוכחת "העניינים הרפואיים". אינו דומה הליך הוכחת תביעה בגין רשלנות רפואית, להליך של תביעה כנגד קצין התגמולים בפגיעה שנוצרה עקב שירות במשרד הביטחון או לנפילה שנפלנו בחדר כושר.

המסגרת הנורמטיבית, דהיינו, המקור החוקי הכללי (למעט כאמור - הסדרי חוק ספציפיים) נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי כדלהלן:

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי ע"מ להוכיח עניין שברפואה , יש לצרף חוות דעת מומחה או תעודת רופא ערוכה כדין.

זהו? לא בדיוק. ישנם הסדרי חוק ספציפיים הקובעים אופן וצורת הגשת חוות דעת רפואית. אנסה לעשות סדר בין הנזקים השונים ואופי חוות הדעת הרפואית. לצורך כך, אנסה ללכת מה"קל" ל"כבד":

  • תאונות דרכים - אין לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית. הוכחת ה"עניינים הרפואיים" מתבצעת באמצעות הגשת בקשה למינוי מומחים רפואיים לבית המשפט, אשר ממנה מומחים רפואיים בתחומים השונים בהתאם ל"ראשית ראיה" שהובאה בפניו - הלא הוא התיעוד הרפואי. ככלל החוק אוסר על הגשת חוות דעת רפואית ועל בית המשפט להתעלם מחוות דעת כזו באם הוגשה, למעט חריגים מסוימים.

  • תביעות נגד משרד הביטחון/ביטוח לאומי - גם כאן, בדומה לתאונות הדרכים, אין חובה לצרף חוות דעת רפואית, אך בשונה מתאונות דרכים - אין הדבר מהווה איסור. לעיתים אף מומלץ להגיש חוות דעת רפואית בתביעה להכרה מנכות מעבודה, או בהכרה בנפגע משרד הביטחון, אך חוות דעת אלו, באם יוגשו, אינן מחייבות את הוועדות הרפואיות. הוועדות הרפואיות הן אלו הקובעות דרגת הנכות הרפואית, ואין בית המשפט יכול להתערב ו/או לקבל חוות דעת רפואית כזאת או אחרת, אלא, לכל היותר, "להחזיר" את העניין לבחינה מחודשת של הוועדות הרפואיות.

  • חבויות (נפילה בסופרמרקט, נפילה במדרכה וכו'), תביעות נגד משרד החינוך (רשלנות) - בתביעות אלו אנו מצרפים חוות דעת רפואית לצורך הוכחת הקשר הסיבתי והנזק, באם לא תוגש חוות דעת רפואית, הרי שלא נוכל להוכיח "עניינים שברפואה".

  • רשלנות רפואית - חוות דעת רפואית ברשלנות רפואית הינה ה"כבדה" ביותר מכולן. בחוות דעת מסוג זה, יש להגיש חוות דעת הקובעת את הנזק, הקשר הסיבתי, ובשונה אך בנוסף מכל שאר סוגי התביעות, חוות הדעת צריכה אף לקבוע את האחריות. כאשר בשאר התביעות האחריות נקבעת ע"פ חוקים מסוימים, שכל ישר, סבירות ועוד, הרי שברשלנות רפואית, המחסום הקובע האם בכלל התובע זכאי לקבל פיצוי מוכח, אף הוא, באמצעות חוות הדעת הרפואית.

בכל מקרה של נזק גוף, מומלץ להתייעץ עם עו"ד מהתחום, אשר ינווט התביעה ע"פ הכללים המנויים לעיל.

חשוב לציין כי סיווג זה הינו כללי, ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי ויש לבחון נסיבות כל מקרה לגופו.

תאריך:  13/06/2013   |   עודכן:  13/06/2013
עו"ד דניאל גינת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כמה מילים שראוי לומר לחסידי סאטמר, וכמה מילים שצריך לומר לתושבי ירושלים
13/06/2013  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
וינייטה לפרשת תפילת רב שאומרים אותה בבתי הכנסיות בשבת בה מקדשים את החדש מתחילה בתיבות "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום..." ומסתיימת בתיבות "... חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה". (ברכות דף טז עמוד ב ). לכאורה די היה לו למתפלל לבקש חיים בהם יתמלאו משאלות לבו. האמורא רב מוסיף "לטובה", מפני שיש משאלות לב הנדמות כברוכות אבל לאמת אינן לטובה, ועיתים, אפילו הן מתמלאות, הן מתגלות כמשאלות שנח היה להן שלא נבראו משנבראו. יש משאלה הנראית כטובה בראשיתה ובאחריתה מתברר שהייתה רעה מלכתחילה ויש "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ" (קהלת ז',ח'), לא יותר מראשיתו, אלא בזכות ראשיתו, כגון תרופה מרה כשנוטלים אותה אבל ממרירות זאת באה באחרית דבר הרפואה הממתקת את חיינו.( ע"פ אבן עזרא).
13/06/2013  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
בנוסף לשמות המוכרים כמו גדעון לוי, עמירה הס, יצחק לאור, ספי רכלבסקי, שמובילים "שליחות הסברה" הזו, מצטרפים אליהם מפעם לפעם דמויות מוכרות וחדשות נוספות כמו העיתונאים אלוף בן, צבי בראל, חגי מטר, עו"ד מיכאל ספרד, יוסי שריד, ועודה בשאראת. חבורה זו מבקרת ומאשימה את כל הממסדים הממלכתיים והביטחוניים בישראל בכל נושא ועניין בכל תחומי החיים.
13/06/2013  |  מתי דוד  |   מאמרים
אינני מצטרף לביקורת המתלהמת נגד משרד החינוך והשר שי פירון בעקבות בחינת הבגרות האחרונה בהיסטוריה, בטענה שזו הייתה בחינה קשה שהכשילה את התלמידים.
13/06/2013  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
טבעו של אדם, שרק מה שהוא רואה (או לפחות מסוגל לראות) קיים עבורו, ומה שאינו רואה אינו קיים. על יסוד זה נוצרו, כידוע, בדיחות שהתפרסמו על אלה שמכחישים את קיומו של אלקים כי הם לא רואים אותו; ואת השכל של המכחיש - כן רואים? לא!? אז סימן שאין לו שכל. וכך גם לגבי הבנת השכל ותפיסת החושים בכלל, מה שאדם מבין או יכול לחוות באחד החושים הוא מוכן לקבל ומה שלא - לא. הבעיה היא, שהראיה האנושית מוגבלת מטבעה והיא מסוגלת לזהות עצמים גשמיים עד לגודל ומרחק נתונים; אומנם כל אחד לפי חדות ראייתו, אבל ההגבלה קיימת. וההגבלה קיימת גם בזמן, שהרי לא שמענו על מישהו שמעיף מבט על מקום מסוים ורואה את המבנה שעמד באותו מקום בעבר וגם לא על מישהו שרואה את העתיד להתרחש באותו מקום בזמן עתידי כלשהו. הוא אשר אמרנו, הראיה האנושית היא מוגבלת, כמו גם יתר החושים.
13/06/2013  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים