יום חמישי 26 נובמבר 2020  04:03
סיפורו של המשורר והבמאי יוסף נצר
יוסף נצר [צילום: אלבום משפחתי באדיבות הגר רביץ]

יוסף נצר היה משורר ואיש תיאטרון רב פעלים שכתב (מילים) את השיר המיתולוגי "ביתי אל מול גולן" נצר הוא אלמוני לרוב הציבור ודומה כי רק מעטים יודעים מי היה סיפור חייו

▪  ▪  ▪
קיבוץ שער הגולן ידוע כמשופע ביוצרים ואמנים, אנשי רוח ותרבות שצמחו וגדלו בו. ברשימה זו ניתן למנות את משוררת וסופרת הילדים מרים רות ("מעשה בחמישה בלונים"), המלחין והמעבד חיים ברקני ("ביתי אל מול גולן"), הכוראוגרפית והמשוררת תרצה ברגל ואף הפזמונאי והמשורר אברהם בן זאב ("זמר זמר לך" ו"שובך יונים") שהה תקופה מה בראשית דרכו בארץ בקיבוץ זה.

יש עוד לא מעטים ברשימה זו ובניהם, יוסף נצר, משורר ובמאי רב פעלים שהיה המנהל האמנותי של תיאטרון "בימת הקיבוץ" (תיאטרון התנועה הקיבוצית) והיה רכז מחלקת התרבות בתנועת "הקיבוץ הארצי". לא רבים יודעים כי יוסף נצר הוא שכתב (מילים) את השיר המיתולוגי "ביתי אל מול גולן "שהפך מזה כבר לקלסיקה בזמר הישראלי.

יוסף נצר הוא אלמוני לרוב רובו של הציבור ודומה כי רק מעטים יודעים מי היה האיש ומה פעלו. חקרתי ובדקתי על האיש, בארכיונים ובשיחות עם אנשים שהכירו אותו, ובפני התגלתה דמות רב גונית ורבת פעלים: איש חינוך, משורר, פובליציסט מחונן ונואם מבריק, מתרגם, מחזאי ובמאי תיאטרון.

ובכן מי היה יוסף נצר?

הוא נולד להוריו דוד ומרים מנדל ב-30.11.1922 בעיירה הורן שבאוסטריה. עלה ארצה במסגרת "עליית הנוער" בשנת 1938 לחברת נוער בקיבוץ עין שמר .בתחילת שנות ה-40 עברו יוסף נצר וחבריו בחברת הנוער לקיבוץ שער הגולן בעמק הירדן שזה עתה עלה לקרקע.

בשנת 1947 נישא לבתיה באואר, ילידת אוסטריה, בת למשפחה אמידה מהעיר האוסטרית וינר-נוישטאדט אותה הכיר בחברת הנוער בקיבוץ עין שמר. השנים נקלטו כחברים בקיבוץ שער הגולן ושניהם עסקו בו בחינוך והוראה במוסדות החינוך המקומיים והאזוריים. יוסף לימד בבית הספר "בקעת כינורות" ובתיה עסקה כגננת מורה ומחנכת. את שם משפחתם החליפו ממנדל לנצר כשם הגרעין בחברת הנוער בעין שמר בו הכירו השנים. לאחר נישואיהם נולדה בתם הבכורה הגר. ב-1954 נולד הבן דוד, ושלוש שנים אחריו נולדה בשמת, שמתה בהיותה כבת שלוש.

יוסף היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר", השתתף ונאם (היה בעל קול רדפיוני ונואם מבריק) בכינוסים, ועידות ואספות של תנועת "השומר הצעיר". בתו של יוסף נצר הגר רביץ מספרת לי כי בשנות ה-50 היה אביה מדריך בקן של "השומר הצעיר" בתל אביב ובן השאר ביים שם טקסים והצגות ומחזות והדריך בתיאטרון ואומנות הבמה לדבריה היו בן החניכים: אילי גורליצקי, אורי זוהר, אברהם מור ועוד.

ב-1963 יצא יוסף נצר ומשפחתו לשליחות מטעם "השומר הצעיר" באנגליה. כעבור שנתיים וחצי חזרו בתיה והילדים ארצה, יוסף הצטרף אליהם חצי שנה מאוחר יותר. וניצל את שהותו באנגליה להשתלמות בלימוד מחזאות ובמאות.

יוסף כתב במשך שנות יצירתו כ-30 מחזות ותסריטים; תירגם, עיבד וביים כ-90 הצגות במסגרות שונות; כתב עשרות שירים להצגות ולאירועים חגיגיים הן בקיבוצו והן מחוצה לו.

שותף ליצירותיו של נצר היה ידידו המלחין חיים (הניק) ברקני אף הוא חבר קיבוץ שער הגולן. השניים עבדו במשותף במשך שנים רבות. נצר ככותב שירים ומחזות (וגם כבמאי) וברקני ככותב ומעבד להם לחן ואחראי על הצד המוזיקאלי. פעילות משותפת זו הניבה עשרות שירים ומחזות בניהם המחזה "ביתי אל מול גולן" שנכתב ב-1962 להצגת 25 שנה לקיבוץ שער הגולן. שיר הנושא של המחזה "כאן ביתי אל מול גולן" הפך כידוע לשיר ידוע ומושר וזכה למעלה מ-40 ביצועים.

בראשית שנות ה-60 השתתף יוסף נצר ביחד עם בתיה לנצט בכתיבת התסריט לסרט "אשת הגיבור" שביים פיטר פריי. הסרט צולם ברובו בקיבוצים שער הגולן ובית זרע שבעמק הירדן. השחקנית הראשית הייתה בתיה לנצט. לצידה משחק בסרט שמואל אומני, בעלה של הזמרת מירי אלוני. רוב השחקנים המשתתפים בסרט זה היו חברי קיבוצים משער הגולן, בית זרע וקיבוצים נוספים באזור.

פסקול הסרט הוא השיר "ביתי אל מול גולן" שכתבו יוסף נצר וחיים ברקני והוא מושר בפי יפה ירקוני על-רקע נופי עמק הירדן.

אירוע הקרנת הבכורה העולמית של הסרט נערך בליל שישי בשנת 1963 ברחבת קיבוץ בית זרע, בהשתתפות אנשי ההפקה. יוסף נצר נעדר מהאירוע בגלל שליחות בחו"ל אולם נמסר כי שלח דברי ברכה מוקלטים לאירוע. האירוע כך מדווח בעיתונות של אז, היה מרשים, הקיבוץ לבש חג, דגלי הלאום התנוססו מעל הבמה וגם מקומו של הדגל האדום לא נפקד, אבל הצלחת הסרט הייתה פחות מרשימה והוא לא זכה להצלחה רבה.

יוסף נצר נמנה על אנשי חבורה שניתן להגדירם מראשי התיאטרון הקיבוצי בשנות 60-70 שכללה את גיורא מנור (משמר העמק) דוד ברגמן, ארנון תמיר ועוד. נצר שימש במשך מספר שנים בשנות ה60-70 כמנהלה האמנותי של "בימת הקיבוץ" (תיאטרון התנועה הקיבוצית) והיה רכז מחלקת התרבות של תנועת "הקיבוץ הארצי" וביים במסגרתו שורה של הצגות ומחזות ב-1968 ביים את "העלמה יוליה" מחזהו של אוגוסט סטרינצברג. בתחילת שנות ה-70 ביים נצר את "שכנים", מחזהו של הסופר הבריטי גיימס סאונדרס. בשנת 1973 הוצגה בצוותא תל אביב הצגה שביים ותרגם יוסף נצר "בשן ועין" מאת תורנטון ווידלר.

יוסף פיתח וטיפח את טכניקת תיאטרון האימפרוביזציה, לימד תיאטרון בסמינר-הקיבוצים ובחוגים דרמטיים קהילתיים והיה דמות מרכזית בתיאטרון הקהילתי בארץ. פסטיבל התיאטרון הקהילתי הארצי "כל הארץ במה" קרוי על שמו ומתקיים מדי שנה כמפעל הנצחה לזכרו.

בנוסף לפעילותו התאטרונית, כתיבת מחזות ושירים, הרבה יוסף נצר לכתוב בעלון קיבוצו, בעיתונות הקיבוצית, ובעתון "על המשמר" בטאון מפ"ם. מאמרים ורשימות בנושאים שונים שהיו על סדר היום בתנועה הקיבוצית. היה מעורה ופעיל לא רק בתרבות אלא בכל שטחי החיים בקיבוץ.

ב-23 ביולי 1996 יום קיץ, שעה שביקר אצל נכדיו נפטר לפתע יוסף נצר והוא בן 74. ספד לו חברו ושותפו ליצירה במשך שנים רבות המלחין חיים (הניק) ברקני: "היינו שלושה קשורים בחדוות היצירה- יוסף, חיים ברגל הצייר ואנוכי. היה בינינו היזון הדדי, אבל במרכזו תמיד עמד יוסף. יוסף עם הכריזמה שלו, עם קשת מדהימה של תבונה, של ידע, של עומק מחשבה. יוסף עם החיפוש התמידי והעיקש אחר אמת וצדק. פרט לכושר חריזה, הייתה ביוסף גם רגישות מוזיקלית, תחושה נכונה של מקצב ושל צליל. תמיד בטחתי בו, תמיד שמחתי וגם התגאיתי בשותפות המפרה הזאת".

יוסף נצר הובא למנוחות בקיבוצו שער הגולן הותיר אחריו את רעייתו בתיה איתה צעד ביחד כמעט 60 שנה, בת, הגר רביץ ובן, ד"ר דוד נצר ונכדים. בתיה נפטרה ביוני 2010. הבת הגר, מתגוררת בתל אביב; היא עזבה את הקיבוץ עוד בשנות ה-70 ובמשך שנים הייתה גננת בעיר. הגר היא אלמנתו של אריה רביץ אחיה של הזמרת יהודית רביץ שנפטר לאחר שניתוח להשתלת לב שנאלץ לעבור לא צלח.

בנם של הגר ואריה ז"ל הוא הזמר והיוצר זוהר רביץ. בנו של יוסף, ד"ר דוד נצר, הוא תושב הישוב הקהילתי רקפת בגליל, מרצה במסגרות שונות איש הצוות הפדגוגי של המרכז לחינוך הומניסטי במוזאון לוחמי הגטאות.

בשירו האחרון של יוסף נצר "סתיו אחר" כתב: "השיר שלי הוא לא מנגינת עצבות, שלכת ובדידות. הסתיו שלי כולו ירוק, ריח פרדסים מתוק".

תאריך:  30/06/2014   |   עודכן:  30/06/2014
אלי אלון
מועדון הבלוגרים עוקבים: 136 לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סיפרתי לכם על אימא שלי, בת ה-88, הנה עוד סיפור טוב על הביטוח הלאומי, על מדינת העם היהודי, מדינה בה היהודים מחוקקים חוקים לטובת היהודים, מי שמבצע הוא יהודי, מי שמטפל בתלונות הוא יהודי, וגם מי שמתלונן (כמובן) הוא יהודי, אוסף בלתי אפשרי של יהודים שכולם רוצים לעשות רק טוב לניצולי השואה, (מבלי לפגוע [משמעותית] באחרים).
30/06/2014  |  אפרים הלפרין  |   מאמרים
ב-15 במאי צוין בערים הפלשתינית בגדה המערבית וברצועת עזה "יום הנכבה", הוא יום האסון בראיית הפלשתינים, שבו הוקמה מדינת ישראל, ויום השבועה לפעול ללא פשרות ליישום מה שהפלשתינים מכנים "זכות השיבה", כלומר ליישב בשטח מדינת ישראל מיליוני פלשתינים לאחר סילוק התושבים היהודים, ובמילים אחרות להביא לחורבנה של מדינת ישראל.
30/06/2014  |  יהונתן דחוח-הלוי  |   מאמרים
בכל מפלגה יש ריבוי דעות, למעט כמובן במפלגות החרדיות והערביות בנושאים הקשורים לדת.
30/06/2014  |  אפרים הלפרין  |   מאמרים
לא צריך להיות מבין גדול במשחק כדורגל כדי להסיק בבירור שגדול שחקני המונדיאל דהיום הוא, עדיין, "הפרעוש" הארגנטינאי ליאו מסי - חלוץ לדוגמה וחסר-מעצורים. מבין כל יתר השחקנים המוכשרים הוא היחיד ש/יודע להבקיע שער במצבים הנחשבים לבלתי-אפשריים. הכל בזכותם של תכנון מדויק ותחכום-מסחרר, שבהם הוא מטעה את יריביו למשחק ביכולת-הבקעה סיבובית ברגליו ובבעיטת-פצצה, שמולה כל חומת-מגינים בצורה, או שוער מנוסה, מתקשים לעמוד.
30/06/2014  |  ראובן לייב  |   מאמרים
אנו מצווים ללכת בעקבותיו של הקדוש ברוך הוא שמידתו אמת כיצד עושים זאת בעולם של שקר? מדוע אנשים משקרים? ומה מקומו של החינוך לאמירת האמת? מאמר ראשון
30/06/2014  |  הרב שלמה אבינר  |   מאמרים