הטרור לא ניתן למיגור

הגיע הזמן לנפץ אשליות: הטרור איננו בר-הדברה. במיוחד כשהוא ספונטני ואינו מאורגן. רגע הוא פה ורגע הוא שם, ואין שום דרך ברורה למנוע אותו.

הוא מגיח כמו וירוס, ללא אזהרה. שום חיסון לא יהיה בו כדי להושיע. איך אומר הרופא? מוכרחים לחכות עד שזה יעבור. לא אקדח או רובה יתרמו למניעה, כי טרור לא ניתן למגר ביריות.

את הטרור לא ניתן למגר. לא במלל, וגם לא בכוח הזרוע. כמו סרטן הוא מתיש ושולח זרועות, ופועל בלי חשבון וללא שום גבולות. הכל מחמת המנטאליות שלו.

בעוד ישראל מקדשת חיים - עושה הטרור את ההפך מזה; הוא מקדש מתים כשאהידים. בעוד הם מוצאים את דרכם לגן עדן - אנחנו נופלים ישירות לגיהנום.

הטרור רק ניזון מרוח סוחפת. יעדו הוא ג'יהאד, ללא שום רחמים. הוא איננו בוחל בתינוק, או זקן; בילדה, או אפילו אישה הריונית. חיסולם הוא "מן אללה" אצלו, ו"אללה הוא אכבר".- מה יש לדבר!

מקורות מגוונים

שום מחסום לא ימנע משאהיד את היעד שלו. אז המוות נותר משאלתו הנשגבת. משכבו בגן עדן כבר מוכן ומזומן, עם שבעים בתולות המצפות לו ברטט, בתוספת צל"ש היישר מבאב-אללה.

טועה, כמובן, מי שעדיין חושב: שאת הטרור ניתן לנצח בדרך כלשהי. הוא לא ייפסק, גם אם ההסתה המילולית של התנועה האיסלאמית ברשתות החברתיות תיאסר ותיבלם. אחרי ככלות הכל, מקורותיו של הטרור מגוונים מדי וסיבותיו עמוקות מכדי להכריע אותו בדרך זו. ובהקשר לכך כדאי לזכור שהנאציזם, הנורא מכל, לא נזקק לאינטרנט כדי להשתלט על גרמניה; למחבלי אל-קאעידה הספיקה תקשורת בעל-פה, ואפילו הקומוניזם נפל בעידן טרום הרשת.

כל שניתן לעשות הוא להיות ריאלי: לגלות עירנות, לחרוק שיניים וללמוד להמשיך ולחיות עם הטרור, כפי שהיה גם בעבר. רק בלי היסטריה ופאניקה. שהרי ככל שהוא מטריד - הוא יום אחד יחלוף. עד לפעם הבאה כמובן.