פאינה קירשנבאום בבוץ עמוק

כתריסר נאשמים הועמדו לדין בפרשת ישראל ביתנו. משפטם של שניים בלבד ממשיך להתנהל: פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים שבמרכז הפרשה, ורמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות. כל יתר הנאשמים (למעט אחד שהאישום נגדו נמחק) הודו במסגרת הסדרי טיעון וספגו עונשים הנעים בין עבודות שירות לבין שבע שנות מאסר - העונש שהוטל היום (27.6.18) על דוד גודובסקי, שהיה יד ימינה של קירשנבאום.

די ברשימת ההסדרים הללו כדי להראות באיזה בוץ עמוק שקועה קירשנבאום. מספיק שגודובסקי יעיד נגדה כדי להבטיח את הרשעתה. נכון שההסדר עימו אינו כולל הסכמה שיעיד, ונכון שבכלל לא בטוח שהוא ישמח לסייע לתביעה אחרי העונש הכבד שספג, אבל האפשרות קיימת. תסריט אפשרי אחד: המדינה תסכים להקל בעונשו בערעור תמורת עדותו. תסריט שני: המדינה תסכים מראש לשחרורו בניכוי שליש אם יעיד. שניהם בהחלט לא מופרכים.

נקודה נוספת היא שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי, שגם גזר את דינו של גודובסקי וגם מנהל את משפטם של קירשנבאום וכהן. לוי הדגיש בפתח גזר הדין, שכל קביעותיו העובדתיות מתייחסות רק לגודובסקי ולמעשים בהם הודה, ושאין בהם כל חריצת דין לגבי מעורבים אחרים (קרי: קירשנבאום). אבל גם שופט הוא בן אדם, ולוי לא יוכל להתעלם - אפילו בצורה בלתי מודעת - מהודאתו של גודובסקי. הוא לא יוכל לשכוח, אפילו אם יתאמץ, את החומרה היתרה ואת המילים הקשות בהם התייחס למעשיו של גודובסקי.

קירשנבאום היא הנאשמת המרכזית בתיק, ולא רק משום שלטענת המדינה הכל עבר דרכה או נעשה למענה. המדינה מייחסת לה קבלת שוחד בסך 2.23 מיליון שקל; גודובסקי הודה בקבלת ובניסיון לקבל בערך מחצית מהסכום הזה - וספג שבע שנות מאסר, אחרי הודאה ותיקון משמעותי של כתב האישום נגדו. קחו את הנתון הזה, צרפו אליו את דבריו הקשים של לוי, תזכרו את עקרון אחידות הענישה, שימו למעלה את החלק המרכזי של קירשנבאום - ותקבלו עונש מינימלי של עשר ואולי תריסר שנות מאסר.

התוצאה הכמעט מתבקשת של התיק הזה היא הסדר, משום שלפי המצב כרגע - בלי הסדר כזה, קירשנבאום בת ה-62 תצא מהכלא מתישהו בין יום הולדתה ה-70 ליום הולדתה ה-75. אבל עונשו של גודובסקי דווקא מסבך את התמונה. מצד אחד, קירשנבאום יודעת במה היא מסתכנת בלי הסדר. מצד שני, הפרקליטות ודאי תקבל תיאבון גדול מאוד ותדרוש לה עונש כבד עוד יותר - כזה שאולי יוביל את קירשנבאום להחליט שהיא מסתכנת במשפט (ואגב, אין סיכוי של ממש שהעליון יקל בעונשו של גודובסקי).

פתרון אפשרי: הליך גישור. בבית המשפט המחוזי בתל אביב מנהלים הליכים כאלו דרך קבע בתיקים פליליים ובהצלחה משמעותית. אם בסופו של יום המחלוקת האמיתית בין ההגנה לתביעה היא לגבי חומרת עונשה של קירשנבאום, גישור יכול לתת את הפתרון. השאלה היא, האם אחרי עונשו של גודובסקי - וכאמור, דווקא בגלל חומרתו - תהיה נכונות של הצדדים לדבר ולהתפשר.