ישראל בוחרת

תמה מערכת הבחירות בארץ. מחר [המאמר נכתב ערב הבחירות] אנחנו הולכים אל הקלפיות, ונטיל איש מאיש ואישה אישה על-פי אמונותינו הפוליטיות פתק ושם הרשימה שחבריה עונים על ציפיותינו רשום עליה, ומיליוני הפתקים שלנו ייקבעו פניה של הכנסת שתחוקק לנו את חוקי המדינה, ותעקוב אחר מעשיה של הממשלה שתיקרא לנהל את עניינינו. זה יום חג.

בשבעים שנותיה של ישראל היא בוחרת. מעטים עד למאוד שנותרו בקרבנו חיים עמנו היום זוכרים את העולם בו לא הייתה ישראל, ולא היו ישראלים שהלכו בני חורין לבחור נציגיהם, ולא היו מחוקקים במדינות העולם בהם דנו בשאלה מיהו יהודי, ולא היו חכמים שהעלו על הדעת שיש בכלל שאלה בעולם אם ישראל שלא הייתה עוד היא דמוקרטית ויהודית או יהודית ודמוקרטית, ואם היא ימין יותר משמאל או שמאל יותר מימין, אם הם נוסעים בתחבורה ציבורית בערי העולם שאינן יודעות מה היא שבת, או לא נוסעים כי אסור מטעם המלכות, ואם בניה הולכים לצבא וגם בנותיה, או רק בניה, ואם יש למדינה שרק חולמים בדו אותה כביכול מליבם גבולות, ואם יש בכלל דבר ששמו קץ הגלות או קיום של גלות ופדות כאחד. מי יודע בנו להעיד על אלה.

הרבים בתוכנו התרגלו למציאות שיש מדינה ויש ישראלו והיא בוחרת. אבל שבעים שנה של בחירה חופשית בארץ אל מול אלפיים שנות תלות מוחלטת בבחירה שבוחרים עממי העולם, עם ועם על-פי חרותו שלו, הן ספורות עד למאוד מאוד, והשנים הרבות הן שנים של יהודים המתפללים בבתי הכנסיות הנותן תשועה למלכים ובחדרי חדרים שלהם באשר חסו שם שהקדוש ברוך הוא יגן עליהם ויושיב על כסאות המושלים מלכי חסד וקיסרים סובלניים ירום הודם.

במערכת הבחירות היינו כמעט איש ברעהו. כפי שפרצופינו שונים, דיעותינו שונות ורק חכם הרזים יודע איך אחר מאבקים זה בזה יוצא מתוכנו עם אחד המקבל על עצמו את דין הרוב תוך כיבוד דעת המיעוט ואיך חרף כל הניגודים הקרובים לעיתים לשבר יותר מאשר לתקוות איחוי, אנחנו עומדים על רגלנו. מדינה הקובעת את גורלה ועושה מהלכיה בהיסטוריה בה חיה גורלות שקבעו לנו אחרים, ריבונית, חופשית, עמוסת בעיות שעדיין לא נפתרו אבל בת חורין לשאת באחריותה לבדה. זה חג. זה בוודאי ובוודאי חג לנו הישראלים, אזרחי הארץ הזאת כולם, אבל זה גם חג, כך ראוי שתאמרו ללבבכם, לכל יהודי באשר הוא שמדינת העם היהודי בוחרת את המוסדות שעליהן היא מטילה את עול ניהול עיניה על-פי רצון בוחריה עושה גם לכם חג.

תנו נא ידידיי באשר שם הנכם דעתכם גם על פן זה של משמע הבחירות, שעמוק יותר מאשר עומק הפערים בין מפלגות והשקפות עולם ופוליטיקה על שלל צבעיה האפורים, עתים הקודרים, הססגוניים, והתכולים. ישראל בוחרת. לא בית לבן. לא וסטמינסטר. לא דומה. לא ארמון אליזה. לא מי טוב ליהודים, ולא מי רע ליהודים. לא כאן. לא בישראל. היא בוחרת כי הבחירה עצמה היא טובה, חדשה והיסטורית לכלל ישראל באשר הם שם אפילו אינם זוכים בגופם להיות רשומים ברשימת הבוחרים המאצילים מרוחם של שלוחיהם בכנסת ישראל.

החסד הזה שלנו, הוא גם שלכם.