תמר זנדברג הביתה

ארבעת המושבים שקיבלה מרצ בבחירות רשומים בדפי ההיסטוריה ככישלון האישי של יושב-ראש מרצ תמר זנדברג. בבחירות הקודמות, היו"ר הקודמת זהבה גלאון כמעט חשבה להתפטר בשעה שנודע כי הגיעה רק לארבעה מושבים, עד שהגיעה הבשורה לפיה מרצ קיבלה חמישה מושבים.

בניגוד לגלאון, אותה ניסו להניא ממהלך ההתפטרות רבים, גם ממפלגות יריבות, את זנדברג איש לא ינסה להניא ממהלך דומה, להפך. בניגוד לפרלמנטרית המעולה שקדמה לה, זנדברג אינה מצטיינת לחיוב בעשייה, ואיש לא יתחנן בפניה להישאר.

גם אם מרצ בראשותה הייתה מקבלת חמישה או שישה מושבים, היה עליה לפנות את מקומה. ההבטחה שנתנה פעילי מרצ שבחרו בה עת כבשה בסערה את הנהגת מרצ הייתה שהמפלגה בראשותה תקבל לפחות 10 מושבים, וכלשונה: "ימי חשבון הנפש שלנו נגמרו, אנחנו הולכים והולכות לנצח. נשיג עשרה מנדטים למרצ ונחזור למרכז המפה הפוליטית. נהיה בממשלה או שננהיג את האופוזיציה - לא נהיה עוד מפלגת שוליים".

ביהירות ובזחיחות צפונבונית, לא הסתירה את הבוז כלפי קודמתה בתפקיד אותה האשימה בדשדוש כוחה של המפלגה: "מכבדת את חברתי זהבה גלאון, אולם הברירה בבחירות הקרובות היא אחת: מרצ טהרנית שמתחננת על חייה, או מרצ בראשותי שתחזור להיות גורם משמעותי ומכתיב סדר יום בממשלת שמאל-מרכז".

הכישלון כולו רשום על שמה של תמר זנדברג, שהקפידה כי מכרזות המפלגה ומשלטי החוצות יודרו תמונותיהם של יתר חברי מפלגתה, ותתנוסס תמונתה שלה בלבד. זנדברג יכולה להמציא אין-ספור תירוצים לכשלונה, אך בפועל התנאים בבחירות הנוכחיות היו נוחים בהרבה עבורה. העבודה בראשות אבי גבאי בקושי דיברה על נושאים מדיניים, מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני שבקה חיים, חד"ש התפצלה מהרשימה המשותפת והיחידה שנותרה - כחול לבן - כלל לא ענתה להגדרות "שמאל" בקהל הבסיס של מצביעי השמאל האידיאולוגי, שרואים בה ימין רך.

במרצ יש לא מעט פרלמנטרים עם עשייה מאחוריהם, וכל אחד מהם יוכל להחליף בקלות את זנדברג. מספר 2 ברשימה, ח"כ אילן גילאון, הוא לא פחות שמאלן מזנדברג והרבה יותר חברתי ומקצוען ממנה. אחד כזה, אם ימונה ליו"ר האיש הזה, שאינו מגיע מהבועה התל אביבית, יוכל על נקלה להזניק את מרצ מעלה ולאפשר למפלגה להגיע לקהלים חדשים.

אם תתמלא תמר זנדברג בנפיחות מרוב חשיבות עצמית ולא תשכיל להבין שמקומה אינו במרצ, ובחיים הפוליטיים בכלל, על חברי המפלגה להראות לה את הדרך החוצה.