כאשר דני אסקיני הרגישה בכאבים בחזה, חוסר נשימה וכאבי ראש, היא התקשרה לאונקולוג שטיפל במחלת הלימפומה שלה. הוא אמר לה לגשת לחדר המיון, שם קבעו הרופאים שכנראה יש לה דלקת ריאות ושלחו אותה הביתה. בימים הבאים החום שלה עלה וירד בצורה מסוכנת והיא פיתחה שיעול בשל נוזלים שהצטברו בריאותיה. אחרי עוד שני ביקורים בחדר המיון, היא אושפזה לשבוע. שלושה ימים אחרי ששוחררה, התברר שיש לה קורונה. עוד כמה ימים חלפו ואסקיני קיבלה את החשבון: 34,927.43 דולר.

כמו 27 מיליון אמריקנים נוספים, לאסקיני לא היה ביטוח בריאות כאשר נכנסה לראשונה לבית החולים, וכעת היא מבקשת את סיועה של מדיאקייד הממשלתית. אם תידחה – היא עלולה לקרוס כלכלית. רבבות ואולי מאות אלפי אמריקנים נוספים יהיו באותו מצב בגלל הקורונה, כותב טיים. הקונגרס אישר מימון לבדיקות, אבל לא לטיפול.

מי שיאושפז צפוי לקבל חשבון שמן, בלי קשר לשאלה האם ואיזה ביטוח בריאות יש לו. עובד המבוטח בידי מעסיקו ושלא יסבול מסיבוכים, יקבל חשבון ממוצע של 9,763 דולר. אם יהיו סיבוכים, החשבון ימריא ל-20,292 דולר. החישוב הזה מבוסס על טיפול בדלקת ריאות; הטיפול בקורונה עלול להיות מסובך יותר וארוך יותר.

טיים מדגיש, כי רוב ביטוחי הבריאות יכסו את רוב העלויות – אבל יש השתתפות עצמית משמעותית. בשנה שעברה ההשתתפות העצמית הממוצעת למי שמבוטחים דרך מקום העבודה הייתה 1,655 דולר. בביטוחים שאינם דרך העבודה, הסכום הגיע ל-5,681 דולר. ההערכה היא, שמטופלי קורונה המבוטחים דרך העבודה ישלמו 1,300 דולר, גם במקרים המסובכים יותר, משום שזוהי תקרת ההשתתפות העצמית לאשפוז אחד. תוכניות ביטוח רבות כוללות השתתפות נוספת של 20%-15% מכלל התשלום לרופאים.

מצבו של מי שאינו מבוטח יהיה קשה בהרבה. יש בתי חולים המציעים טיפול חינם לנזקקים וכמה מדינות מתכננות לסייע בטיפול בקורונה; אחרות מאפשרות לרכוש ביטוח כעת וליהנות ממנו מיידית. חלק מן המדינות דורשות מחברות הביטוח שלא לגבות תשלום על החיסון לקורונה, כאשר יהיה כזה.

למערכת הבריאות האמריקנית אין תשובה טובה למי שאינו יכול לשלם – בין אם תמורת הטיפול כולו ובין אם את ההשתתפות העצמית. עם זאת, מציין טיים, יש כמה דרכים להוריד את העלויות, למשל: לקבוע תור לרופא במקום לפנות מיד לבית החולים. רבים מבתי החולים גובים "דמי מתקנים" בכל פעם בה החולה נכנס בשעריהם; אסקיני נדרשה לשלם 5,645.07 דולר תמורת הביקור הראשון בחדר המיון.

הוצאות אחרות יכולות להיות בדיקות מעבדה, אם הן נעשות מחוץ למעבדות הכלולות בתוכנית הביטוח הספציפית, ואפילו אם הוזמנו בידי רופא שכן נכלל בתוכנית. לחולים מומלץ לקבל בכתב את כל המידע, כך שיוכלו לערער על החשבונות במידת הצורך. חברות הביטוח וספקי השירותים הרפואיים עשויים להוריד את התשלום אם החולים מצליחים להגיע לדעת הקהל או לתקשורת.

הבעיות הללו אינן צצות משום מקום, מזכיר טיים. גם שלא בזמני מגיפה, האמריקנים משלמים סכומים גבוהים במיוחד תמורת שירותי בריאות, ומיליונים מוותרים עליהם משום שאינם יכולים לממן אותם. אבל הקורונה סוחפת את המדינה, ואם מיליונים לא יוכלו לשלם תמורת הבדיקות והטיפול – המגיפה עלולה להתפשט עוד יותר.