חרף הקטסטרופה עימה הוא מתמודד על-רקע התפשטות בלתי נשלטת של מגיפת הקורונה, המשטר האירני ממשיך בבניין כוח של יכולותיו האסטרטגיות בתחום הגרעין והטילים ובמדיניותו המזיקה ברחבי המזה"ת. באחרונה הכריז המשטר על מאמץ "מסביב לשעון", להשלמת פיתוח והפעלה של צנטריפוגות מתקדמות. במקביל, הוא חשף פרויקט להגדלת כוח ההרס של ראשי הקרב של טילי הקרקע-קרקע.

בתחילת מארס דיווחה הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א), כי אירן מעמיקה את הפרות הסכם הגרעין, ובין היתר הגדילה את מצבור האורניום המועשר לרמה נמוכה (ל-1,020 ק"ג) והפעילה שש קסקדות של צנטריפוגות במתקן הממוגן בפורדו. למרות שנראה, כי אירן מרחיבה את פרויקט הגרעין באופן מדורג, מדוד וזהיר, התקדמותה הביאה לצמצום משמעותי של זמן הפריצה (BOT) לצבירת חומר בקיע בכמות מספקת לפצצה אחת, אם תחליט על כך בתרחיש החמור ביותר.

ברקע קיים חשש, כי במסגרת מאמציה להרחיב את תוכנית הגרעין, אירן עלולה לנצל את התמקדות העולם במאבק בקורונה ואת הקשיים שהמגיפה עורמת על יכולתה של סבא"א לבצע פעולות פיקוח יעילות בשטחה. ב"יום הלאומי לטכנולוגיה גרעינית" ב-8 באפריל הודיע הארגון האירני לאנרגיה אטומית על תוכניות מרחיקות לכת. דובר הארגון טען, כי אירן מייצרת 60 צנטריפוגות מתקדמות בכל יום, לקראת השגת הספק העשרה של 250,000 SWU (לעומת 7,000-6,000 כיום) "בדרך למיליון SWU".

ממשיכים לתקוף בעירק

גם בהיבטים האזוריים המשטר לא מוריד ידיים מההגה, כשזירת המאבק המרכזית היא עירק. אירן חותרת לממש את היעד אותו הציבה בעקבות חיסול קאסם סולימאני לפני שלושה חודשים - סילוק הכוחות האמריקנים מהמדינה. מאז חיסול סולימאני והאיש החזק במליציות השיעיות, אבו מהדי מהנדס, בוצעו כ-20 התקפות, רובן באמצעות קטיושות, נגד בסיסים ויעדים אמריקנים בעירק. בתגובה על מותם של שני חיילים אמריקנים וחיילת בריטית באחת מהן, תקפה ארה"ב ב-12 במארס חמישה יעדים של המליציות השיעיות, הנתמכות על-ידי אירן, ברחבי המדינה. בתקיפה נהרגו פעילים בכוחות הביטחון של עירק, מה שהביא לחידוש הקריאות להוצאות הכוחות מהמדינה.

במסגרת אבטחת כוחותיה, ארה"ב פינתה מספר בסיסים קטנים בצפון ובמערב עירק ובאזור בגדד, והעבירה את הכוחות לבסיסים גדולים יותר. במקביל, פרס הצבא האמריקני לראשונה טילי פטריוט במדינה, בבסיס עין אל-אסד (שספג את ירי הטק"ק האירני בתגובה על סיכול סולימאני) ובחבל הכורדי. המהלך עשוי להעיד על חשש אמריקני מתקיפת בסיסים באמצעות טילים קצרי טווח, שהעבירה אירן למליציות השיעיות. הנשיא דונלד טראמפ הזהיר בציוץ, כי אירן ושלוחיה ישלמו "מחיר כבד" אם יתקפו אינטרסים אמריקנים.

בתוך כך הודיע דובר הקואליציה הבינלאומית בעירק, כי חלק מחברותיה יפנו זמנית מאות חיילים מהמדינה, בשל התפשטות הקורונה, והשהיית משימות אימון הכוחות העירקיים בעקבותיה. זאת, בניגוד לארה"ב שלא הפחיתה את מספר חייליה, ונושאת בעיקר הנטל הצבאי בעירק.

גם בתחום הפוליטי משמרת אירן מעורבות עמוקה בעירק. על-רקע התפתחויות שליליות בראייתה - פיצול ומחלוקות בשורות המליציות השיעיות ואפשרות מינוי ראש ממשלה עוין מבחינתה - נחלצה טהרן למאמץ מיוחד. היא שיגרה לעירק את ראש המועצה לביטחון לאומי ואת מחליפו של סולימאני, שהצליחו לסכל בימים האחרונים את הקמת ממשלתו של עדנאן אלזרפי.

ישראל אינה יכולה להפסיק את הטיפול באתגרים הגוברים ובאיומים שאירן ממשיכה להציב, ובראשם פרויקט הגרעין והתרחבותו. ממשלה חדשה חייבת להגדירם בעדיפות עליונה, לצד המאבק בקורונה. במסגרת זאת, עליה ליזום דיאלוג עמוק עם הממשל האמריקני, כדי להגיע לשפה משותפת והסכמות על האתגרים והמענה להם.

בתחום הגרעין, על ישראל וארה"ב לחתור להימנע ממבוי סתום שיחזיר אותן בהדרגה למצב בו הופכת האופציה הצבאית, שסיכוניה ומחיריה גבוהים, לחלופה יחידה לעצירת התקדמות אירן בגרעין. המשבר העמוק והרב-ממדי שחווה המשטר האירני מהווה הזדמנות לנסות ולהחזירו לשולחן המו"מ. זאת, במטרה לנסות להפעיל דיפלומטיה יצירתית שתתמקד בתיקון הפגמים המהותיים בהסכם הגרעין, ובראשם סעיפי ה"שקיעה" וזכויות פיקוח ואימות לסבא"א בתחום הנשק.

האם ארה"ב תיסוג מעירק

בעקבות פרישת ברני סנדרס מהמרוץ לנשיאות, על ישראל להשקיע תשומות בהגברת הדיאלוג בנושא אירן גם עם המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן, ועם יועציו בתחום החוץ. ביידן מתחייב לחזור להסכם הגרעין אם ייבחר, ובתנאי שאירן תחזור לציית בקפדנות לתנאי ההסכם. ביידן מתעלם מהליקויים המסוכנים בהסכם, אבל מבטיח שלאחר שישוב אליו (ובמשתמע יסיר סנקציות) יפעל לחזקו ולהרחיבו.

ההתחייבות לשוב להסכם המקורי מעודדת את המשטר האירני להמתין ולהימנע מחזרה למו"מ עד הבחירות בארה"ב. יתרה מכך: חזרה בפועל להסכם המקורי והסרת סנקציות, בלא שיהיו קשורים לתיקון מהותי של ההסכם, תוריד לטמיון את המנוף המשמעותי שיצר ממשל טראמפ על המשטר בטהרן באמצעות הסנקציות.

בהקשרים האזוריים, אירן מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים בעירק מאז סיכול חיסול סולימאני. זאת, נוכח הפיצול בשורות המליציות השיעיות; סנטימנט אנטי-אירני שבא לידי ביטוי במועמדים לא נוחים לראשות הממשלה; חוסר תמיכה של האיאתולה סיסתאני, הסמכות השיעית הדתית העליונה, בסילוק הכוחות האמריקנים; המשך התקיפות האמריקנית בעירק בתגובה לאבידות; ותגבור הכוחות במדינה בטילי פטריוט, כנראה בהסכמת הממשלה בבגדד.

עדיין נראה, כי המאבק טרם הוכרע ועלול להסתיים בהישג מהדהד לאירן. זאת, במקרה ששינויי ההיערכות והפריסה של ארה"ב בעירק יובילו לנסיגה אמריקנית כוללת או חלקית, גם אם תתבצע לאחר פגיעה צבאית קשה נוספת במליציות. החלטה על יציאה מעירק, המהווה זירת ליבה במאבק בהתרחבות ההשפעה האירנית, ייתפס כנסיגה אמריקנית נוספת מהמזה"ת כולו, תחת לחץ צבאי. זאת, תוך סדיקת האמון בארה"ב כמשענת אמינה באזור והעמקת הספקות באשר לנחישותה לבלום את אירן, כולל בתחום הגרעין.

על ישראל וארה"ב לתאם גם את המשך המאבק במאמצי אירן להתבסס בסוריה ולשכלל את יכולותיו של חיזבאללה להציב איום חמור ומדויק על העורף הישראלי. על שתי בנות הברית לבחון האם משבר הקורונה בסוריה והאתגרים שיעמדו בפני רוסיה בהקשר זה, עשויים לייצר הזדמנויות להבנות עם מוסקבה בתמורה לגברת הלחצים על אירן להסיג את כוחותיה ושלוחיה מהמדינה.