כולנו יכולים לראות את קווי המתאר של היציאה מן הקורונה – כותב פריד זכרייה, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט וב-CNN. כאשר החיסונים מתרחבים בארה"ב ובבריטניה, וכאשר ישראל ואיחוד האמירויות מתקרבות במהירות לחסינות עדר, קל לדמיין שהחזרה לשגרה נמצאת באופק. דומה שהשאלה היחידה היא, כמה זמן זה יקח.

זו עלולה להיות אשליה – מזהיר זכרייה. למרות ההתקדמות המדהימה בחיסונים, האמת היא שההתנהלות הנוכחית רק מבטיחה שלעולם לא נביס את הקורונה. הנגיף יישאר וימשיך להפיץ מוטציות ברחבי העולם. בעוד שנים רבות ארצות ייאלצו להתמודד עם התפרצויות מחודשות, שיחייבו אותן להכרעה קשה בין סגר לתמותה. הסיבה היא האופן בו החיסון מופץ ברחבי העולם – לא בהתאם לצורך אלא בהתאם לכסף. המדינות העשירות רכשו מאות מיליוני מנות, לעיתים הרבה יותר מהדרוש להן; קנדה רכשה כמות המספיקה לחסן חמש פעמים את 38 מיליון תושביה. ואילו 200 מיליון תושבי ניגריה טרם קיבלו אפילו מנה אחת.

במדינות העשירות מתגוררים רק 16% מתושבי העולם, אבל הן קנו 60% מהחיסונים. אוסטרליה, קנדה ויפן – 1% ממקרי הקורונה בעולם – קנו יותר חיסונים מאשר כל דרום אמריקה והקריביים, עם 17% מהמקרים. למרות שבחלק ממדינות אפריקה בוצעו ניסויים בחיסונים, כמעט אף מדינה מדרום לסהרה לא קיבלה כמויות משמעותיות שלהם – בעוד 40 מיליון מנות כבר חולקו במדינות העשירות. מדינות מתפתחות רבות לא ישלימו את החיסון לפני 2024 – מה שאומר שהנגיף ימשיך להתפשט ולעבור מוטציות. ביל ומלינדה גייטס צופים, כי מדינות אלו יחסנו השנה רק חמישית מתושביהן ומזכירים: "תאהבו את זה או לא; כולנו באותה סירה".

הבעיה נרחבת בהרבה מאשר בבריאות הציבור. החיסון החלקי יגרום לכלכלה העולמית לאבד 9.2-1.5 טריליון דולר. לשכת המסחר הבינלאומית בדקה 35 ענפים ב-65 מדינות והסיקה, כי הכלכלה העולמית כה שלובה – עד שהימשכות הקורונה באיזורים נרחבים תפגע בכולם ובכל מקום. מחקר אחר מעריך, כי כל דולר שישקיעו המדינות העשירות בחיסון במדינות העניות, הן יזכו לתפוקה של חמישה דולרים.

למרות כל אלו, הלאומנות של החיסונים רק גוברת. האספקה האיטית והעיכובים הביורוקרטיים גורמים לפוליטיקאים במדינות עשירות לדרוש פעולה מהירה לטובת תושביהם, כפי שבא לידי ביטוי בעימות בין בריטניה לאיחוד האירופי (ראו קישור משמאל). עשרות מדינות כבר הגבילו ייצוא של ציוד רפואי, צעד הפוגע גם הוא במאבק העולמי בקורונה.

מובן לחלוטין מדוע המדינות העשירות רוצות לחסן תחילה את אזרחיהן, מציין זכרייה, אבל יש דרך לפעול בצורה הגיונית ולקבוע מדיניות שתבטיח את הדברת הנגיף בכל העולם. ארה"ב צריכה להשתמש בלקחים של מבצע Warp Speed, במסגרתו פותחו ואושרו החיסונים במהירות שיא, לצורך הייצור והאספקה שלהם בכל העולם. היא יכולה לבנות את אותה קואליציה בינלאומית שנאבקה באיידס באפריקה.

ארגון הבריאות העולמית יזם את COVAX – תוכנית שמטרתה לסייע למדינות המתפתחות לקבל את החיסונים. זוהי מסגרת פעולה רבת-עוצמה, אך דונלד טראמפ סירב להצטרף אליה למרות השתתפותן של 180 מדינות; הנשיא ג'ו ביידן כבר הפך החלטה זו. הוא יכול לעשות יותר ולהשתמש בה כמצע להפגנת יכולתה הייחודית של ארה"ב לאחד מדינות למאבק בבעיה משותפת, לסייע לגייס את המשאבים הדרושים – ולפתור את הבעיה הדוחקת ביותר בפניה ניצב העולם.