בנט חצה את הרוביקון

אני מבקש להזהיר את מי שעדיין הולכים שולל אחרי נפתלי בנט, איילת שקד ושותפיהם; את אלו שעדיין מגדירים את עצמם ימין או ציבור דתי, ועוד קונים את ההונאות ואת השקרים בתמימות, בחוסר ידע. אלה שמתנגדים לממשלה שהורתה בחטא, לידתה בחטא וקיומה בחטא, אבל אומרים: תראו, אחרי שהיא קמה, בואו ניתן לה צ'אנס, נשתף איתה פעולה. נפתלי בנט חצה את הרוביקון. נפתלי בנט מבין מצוין שאין לו עתיד בימין. הוא יחפש לעצמו בסיס מצביעים אחר ולא יעצור באדום. איפה שהוא יזהה את בסיס המצביעים הזה - לשם הוא ילך.

דיברתי כאן בעבר על הדיסוננס הקוגניטיבי של בנט, אותה תכונה האנושית-פסיכולוגית שלא מאפשרת לאדם לחיות עם פער בין המעשים שלו לאמונות שלו. עכשיו, אצל אנשים ערכיים הצורך להימנע מהדיסוננס הזה בדרך כלל מביא את המעשים להתיישר עם ההשקפות הערכיות, עם האידיאולוגיה - יש לנו אמונות, יש לנו ערכים, יש לנו אידיאולוגיה, ואנחנו משתדלים מאוד שהמעשים יתאמו לתפיסת העולם. מי שמהפך את היוצרות והמעשים מובילים אותו, השאיפות הפוליטיות הבלתי-נשלטות לכוח, לשלטון, להיות ראש ממשלה עם שישה מנדטים - מה שהביא אותו לממשלת שמאל עם גורמי שמאל קיצוני ואנטי-ציוני בחלקו, ואני, כמובן, נזהר מלבצע הכללות; עם תומכי טרור אנטי-ציוניים - מי שהלך אחרי המעשים - האמת היא שהדיסוננס הקוגניטיבי הזה נמצא כבר בספר החינוך וברמב"ם: אחרי המעשים יימשכו הלבבות - בנט לא יכול לישון בלילה עם פער בלתי נסבל בין המעשים הנוכחיים שלו בממשלה, ותכף אפרוט אותם, לבין האמונות שלו, והתוצאה היא שהאמונות משתנות, האידיאולוגיה משתנה, תפיסת העולם ותפיסת הטוב משתנה, וזה הדבר המסוכן.

נפתלי בנט עמד כאן על הדוכן בנאום שהוכיח למי שהוא עוד צריך היה להוכיח שהוא אימץ לחלוטין קודם כל את השפה, את השיח, את הנרטיבים השקריים של מחנה השמאל, שעד אתמול ייחס לו את אותה טרמינולוגיה. כמה מהר הוא מיישר קו עם ההסתה, הימין; הימין משסה ומפלג ומלא שנאה, והשמאל, כמובן, הוא אחדותי בכל מהותו ונימי נפשו. כמה נמוך אפשר לרדת כדי לבוז ככה למחנה ולשותפים שעד אתמול היו בשר מבשרך והיית אתה בשר מבשרם. כמה מהר אתה בז להם וסונט בהם, כמה מהר אתה מאמץ את השפה ואת הטרמינולוגיה לא של השמאל, של מטורללי השמאל: בלפור, הקריים מיניסטר - הביטויים שהם השתמשו על המחנה שעד אתמול היית בשר מבשרו.

עכשיו תשימו לב לתהליך שנפתלי בנט עובר בכל כך מעט זמן. בנט הרי בנה את ההצדקה להפניית העורף למחנה הלאומי, לבגידה בו, לחברה אל המחנה הנגדי, הוא בנה את ההצדקה לזה בסלוגן הזה, בסיסמה הזאת של: שמים הכל בצד, מתעסקים אך ורק בקורונה ובכלכלה, ולא עוסקים; שני הצדדים, כמטפורה, כמובן, יניחו את נשקם - לא נתעסק בסוגיות ששנויות במחלוקת, נתעסק ב-80% המכנה המשותף, אותה סיסמה נבובה. וכבר לפני הבחירות הזהרנו ואמרנו: אין דבר כזה. אין דבר כזה עובדתית, כי המציאות מזמנת לנו דילמות שאנחנו צריכים לקבל בהן הכרעות ערכיות; אין דבר כזה כי אף אחד בצד השני לא שוקט על שמריו ולא מרים ידיים ולא מרפה מלנסות לקדם את האג'נדות שלו, שלא פעם הן אג'נדות מסוכנות, של מדינת כל אזרחיה, חילונית, פרוגרסיבית. השמאל ממשיך לחתור לקדם את ערכיו, מערכת המשפט ממשיכה לקדם את ערכיה - לפגוע בדמוקרטיה, לפגוע בערכים היהודיים, הציוניים, הלאומיים של מדינת ישראל; ארגוני השמאל, הקהילה הבינלאומית, מערכת הלחצים העולמית. יש נושאים שאם תרצה או לא תרצה חונים לפתחך, חוקים שאתה צריך להעביר, תקציב שאתה צריך להעביר. ותקציב הוא אחד מהאירועים הערכיים ביותר, ואי-אפשר לדלג על זה. תמיד אין כסף להכול - תיאוריות השמיכה הקצרה - וצריך לבחור, צריך לתעדף במה משקיעים. מתעדפים ערכים. תקציב משקף את סולם העדיפות של החברה.

אמרנו שאין דבר כזה לשים הכל בצד, מכיוון שבנט לא יכול לשלוט בזה, מכיוון שאולי יש לו זכות וטו על חוקים שיכולים לבוא לכאן, אבל כל שר במשרדו הוא מלך והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אז מרב מיכאלי, בחוק ההסדרים עכשיו, מקדמת את החוק שיאפשר לרשויות המקומיות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, בניגוד לסטטוס-קוו שהיה מקובל כאן; ושר הבריאות ניצן הורוביץ הולך לתת ביטוח בריאות ממלכתי לעשרות אלפי מסתננים, מהגרי עבודה, שפוגעים בשכונות, אבל פוגעים ברוב היהודי הדמוגרפי של מדינת ישראל; ושר הבריאות, שמבקר היום, בשיא התפרצות המגפה, בבית החולים שיבא, לא חושב בכלל להיכנס, לעשות קפיצה למחלקת הקורונה ולראות מה קורה שם. הוא מתעסק עכשיו בקיצור תורים לניתוחים לשינוי מין - זה מה שמעסיק את האיש הזה. הבטחתם לנו ממשלת שינוי? קיבלנו ממשלת שינוי מין. בזה הם מתעסקים. זה צריך להיות בסל הבריאות וצריך לתקציב את זה וצריך לוודא קיצור תורים.

הבטחתם לשים נושאים שנויים במחלוקת בצד, אז יש עכשיו 40 מיליון שקל לפעילות של הרפורמים כאן, במדינת ישראל. פתאום משרד התפוצות - אני מחכה לרגע שהיועץ המשפטי לממשלה ירים איזה יד ויגיד: חבר'ה, סליחה, זה משרד התפוצות - לא שאני חושב שליועץ, כמובן, יש זכות וטו. אז 35 קהילות של רפורמים בארץ - 40 מיליון שקל ו-90 מיליון שקל לקהילת הלהט"ב. עכשיו, על כל דבר כזה אפשר להתווכח, אבל אל תמכור לנו לוקשים שאפשר לשים הכל בצד. אתה שמת את ערכי הימין והציונות הדתית בצד, שותפיך חותרים בכל הכוח לקדם את השקפת עולמם, ורק דבר אחד יש במרכז: אתה, השאיפות הפוליטיות שלך, הרצונות הפוליטיים שלך.

והתהליך הזה נמשך. בסדר-היום ללילה או למחר - חוק הפקרת לוחמי צה"ל. זה אותיות קטנות ונראות טכניות, בסך-הכל מתקנים את חוק השיפוט הצבאי, שקובע חובת היוועצות של הפצ"ר. לפני שהוא מורה על חקירה פלילית בסוגיות מבצעיות, הוא צריך להתייעץ עם קצין בדרגת אלוף, ובסך-הכל תוחמים עכשיו את בתקופת ההתייעצות ל-15 יום. מה קרה - יעילות. הרי ברור לכולם מה עומד מאחורי זה; הפצ"ר לא מחויב לקבל את ה"עצה", במירכאות, שהוא מקבל מהקצין, ולכן הפרקטיקה שנוצרה - שהמערכת המבצעית לא ממהרת לייעץ, ונוצר דיאלוג, והפצ"ר לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, והדיאלוג הזה מייצר איזון בין הצרכים המבצעיים והחשש מהפגיעה במורל ובמוטיבציה של הלוחמים כתוצאה מפליליזציית-יתר והחשש והתחושה של הלוחמים המפקדים שלא מקבלים גיבוי - אז עכשיו יש 15 יום; הפצ"ר שולח מכתב, ואם האלוף לא מגיב בתוך 15, הפצ"ר פותח בחקירה פלילית. אז מסבירים שזה חשוב כדי לחזק את עצמאות התביעה. אני לא אני רוצה לחזק את עצמאות התביעה הצבאית, מכיוון שאני מבין שלהכניס את היועצים המשפטיים לתוך החמ"לים ולייצר פליליזציית-יתר של המערכת המבצעית, יש לזה אפקט מצנן שפוגע בביטחונה של מדינת ישראל.

עכשיו, לא אני אומר את זה. בנט אמר את זה; שקד אמרה את זה. ב-2018 ניסה הפצ"ר אז והיועץ המשפטי לממשלה להביא את זה לכאן, פורסם אז תזכיר חוק ממשלתי, ואנחנו בלמנו את זה. וכשנפתלי בנט עוד ניסה לעבוד על כולנו - אולי אז הוא היה ימין; דיברנו על הדיסוננס - אז הוא נתן כותרת: נוציא את היועצים המשפטיים מן החמ"לים. עכשיו אפשר להכניס אותם חזרה ולחזק את עצמאות התביעה. ומי יגן על לוחמי צה"ל? בקואליציה הזאת אין אף אחד שמגן על לוחמי צה"ל.

והבנייה ביהודה ושומרון מוקפאת, ומדיניות האי-הפתעה בעניין האירני מול ארצות הברית; ודיברתי קודם על השרים, כל אחד בגזרה שלו. אז הטרללת הזו של טשטוש המושגים של אנטישמיות והניסיון הזה ליישר קו עם הנרטיב השקרי של האוניברסליות של האנטישמיות - אין דבר שגורם נזק גדול יותר למאבק באנטישמיות מבלבול המושגים הזה.

ואמרתי שאני רוצה להזהיר, מכיוון שאני הזהרתי במערכת הבחירות, ואולי לא הייתי בסדר, כי לא הזהרתי חזק מדי. נפתלי ואני נפרדנו מכיוון שאני ידעתי בדיוק לאן הוא הולך. שוחחנו על כך, ואמרתי בכל מערכת הבחירות: בנט חובר לשמאל אחרי הבחירות, מפרק את הימין ומגיש לשמאל את השלטון על מגש של כסף. ולא האמינו לי, וכעסו עליי, כי להיות נגטיבי ולדבר על מישהו אחר לשון הרע זה לא בסדר. והוא כמובן עמד והכחיש, הוא ושותפיו, ברדיו ובטלוויזיה, וחתם על התחייבויות לא להקים ממשלה עם השמאל, לא להפוך את לפיד לראש ממשלה, לא לשבת עם תומכי טרור, והלך והסביר כמה זה מסוכן, והוא יודע כמה זה מסוכן.

ואחד השותפים תומכי הטרור שלו ברע"ם אתמול ברדיו ערבי אמר חד-משמעית - שאלו אותו: אם יהיה מבצע בעזה אתם תהיו חלק מהממשלה? הוא אמר: אין דבר כזה. יש לנו קווים אדומים. תקיפה בעזה - אנחנו מפרקים את הממשלה. עכשיו תספרו לי שזה לא משפיע על קבלת ההחלטות, במודע ובוודאי בתת-מודע. כשראש ממשלה יודע שאם הוא יוצא לתקיפה בעזה עכשיו הממשלה שלו מתפרקת והוא כנראה הולך לבחירות בלי לעבור את אחוז החסימה, הוא לא יצא למבצע בעזה. הוא יכשיר את זה בק"ן טעמים ויסביר למה באמת לא צריך ולמה עדיף להימנע מהסלמה.

ואמרתי שאני מזהיר, כי בנט הוכיח שאין לו קווים אדומים. הוא לא סופר אף אחד - הוא לא סופר את הבוחרים שלו ואת המצביעים, הוא לא סופר את הרבנים, הוא לא סופר את הציבור והוא לא סופר את המילים שלו עצמו ואת ההתחייבויות שלו עצמו. הוא מסמן את היעד - להיות ראש ממשלה - ועכשיו היעד הוא לשרוד כראש ממשלה ולשרוד על הגלגל הפוליטי ולחפש בייס אחר. ובשנייה שהוא, או קלוגהפט, שחזר לייעץ לו, ימצא בסקרים בייס שאפשר להתלבש עליו בשמאל, יהיה כאן תהליך מדיני ויהיו כאן מחוות - עוד איזו מילה מכובסת שתמיד מתפוצצת לנו אחר כך בפרצוף עם אלפי הרוגים ופצועים בגלי טרור מטורפים, כן. הוא יקים מדינה פלשתינית והוא יפנה יישובים ויגרש מתיישבים. ראו הוזהרתם, לכל התמימים שעדיין מנסים לדון לכף זכות.

כולנו יהודים טובים. אנחנו יודעים שהווי דן את כל האדם לכף זכות זו מידה גדולה. הדיסוננס הקוגניטיבי - מי שאצלו לא הפוליטיקה נועדה לשרת ערכים אלא ערכים נועדו לשרת את הפוליטיקה, והמעשים הם המובילים אצלו, ואחרי המעשים, כדי להימנע מהדיסוננס ולישון טוב בלילה, הוא מתאים את העמדות ואת ההשקפות - אני חוזר לשפה של אתמול. אתם יודעים מה? קחו את ניר אורבך, האיש שהוא ושותפיו - מתן כהנה צייץ איזה ציוץ על אבתיסאם מראענה אחרי שבג"ץ הכשיר אותה, כמה זה נורא, כמה זה אסון, כמה הלוואי שמפלגת העבודה לא תעבור את אחוז החסימה. אז מילא, כמי שכפאך השד, אין ברירה, רצינו להימנע מבחירות - גם כן שקר. מנעתם ממשלת ימין, לא מנעתם בחירות. שקר שתחזרו עליו אלף פעם לא יהפוך לאמת. אז היום ניר אורבך מברך את מראענה על מינויה ליושבת-ראש ועדת העובדות והעובדים, העובדים והעובדות, הזרות והזרים, עבודה זרה. שוב, זה לא כמי שכפו שד, זה הדיסוננס הקוגניטיבי שלא מאפשר לך את הפער וגורם לך ליישר קו השקפתית ולהזדהות עם המעשים שאתה עושה.

ואין כאן קווים אדומים. ראו הוזהרתם. בנט ושותפיו חצו את הרוביקון. הם עמוק בשמאל פוליטית, מעשית. אין להם ברירה - שם נמצאת השרידות הפוליטית שלהם, ומהר מאוד הם יהיו עמוק בשמאל השקפתית. ואני חוזר לנאום של אתמול: שימו לב לשפה שכל כך מהר אימץ בנט, להסתה נגד הימין, להסתה נגד הציבור הדתי והחרדי, להטפות המוסר הצבועות. אז לא קיבלנו ממשלת שינוי, כן? אולי שינוי מין. לא קיבלנו ממשלת שינוי. קיבלנו ממשלת שינוי עמדות של אנשים שבעבר הגדירו את עצמם אנשי ימין ערכיים, ציונים, לאומיים שמאוד מהר, במדרון חלק, משנים את עמדותיהם, ושום דבר לא יעצור בעדם. חבריי, הלוואי, הלוואי - אני מסיים - הלוואי שלא אגיע לרגע שאצטרך לומר "אמרתי לכם". אני מפציר בכם, תתפכחו, אלה שעדיין תומכים בבנט ובממשלתו הרעה. תודה.