תגובתה של בריטניה לגל הראשון של הקורונה הייתה "אחד הכשלונות החשובים ביותר בתולדות הרפואה הציבורית במדינה", קובע (יום ג', 12.10.21) דוח מקיף של שתי ועדות פרלמנטריות. על-פי הדוח, ממשלתו של בוריס ג'ונסון נושאת באחריות למותם המיותר של אלפי בני אדם. הממשלה נכשלה ביצירת מערך בדיקות נרחב ובהטלת סגר מקיף, ובפועל ניסתה להגיע לחסינות עדר באמצעות הידבקות – וכעת ברור שהייתה זו מדיניות שגויה.

ניו-יורק טיימס מציין, כי רבים מבין הממצאים ב-161 עמודיו של הדוח היו ידועים, אך זוהי החקירה המוסמכת הראשונה של הטיפול בקורונה. את החקירה הובילו חברי פרלמנט שמרנים, ממפלגתו של ג'ונסון. בריטניה סבלה מאחת ההתפרצויות הקשות ביותר בין המדינות העשירות, עם 162,000 מתים עד כה. היא ניסתה להתגבר על הכשלים בגל הראשון, והפכה בשנה האחרונה לאחת המובילות בעולם בהתחסנות; למעלה משני שלישים מבני 12 ומעלה כבר קיבלו שתי מנות. מספר המתים ירד מרמות השיא ובריטניה הסירה את רוב המגבלות.

הדוח אינו מציב לממשלה דרישות לפעולה, אך ממצאיו צפויים להשפיע על דעת הקהל בחודשים הקרובים. חקירה ציבורית מלאה אותה הבטיח ג'ונסון צפויה להתחיל רק בשנה הבאה. הוא מסיק, כי בעוד שבבריטניה קיימת מערכת טובה לאיתור איומים מרכזיים על בריאות הציבור ולטפל בהם, היא הופנתה בצורה מופרזת לעבר השפעת העונתית ולא לסוגי שפעת קטלניים ומדבקים יותר כמו הסארס, וכיום – הקורונה.

מדינות באסיה, להן היה ניסיון עדכני בהתמודדות עם מגיפות כאלה, הגיבו במהירות במגבלות נרחבות ובאסטרטגיה של בדיקות ומעקב. לעומת זאת, בבריטניה המליצו היועצים המדעיים על גישה מדורגת בהרבה, משום שסברו בטעות שכך ניתן להשתלט על הנגיף החדש והבלתי-מוכר. ההחלטות התקבלו על בסיס חשיבה קיבוצית של פקידים בכירים בממשלת ג'ונסון ויועציהם, אשר הסתמכו על מודלים מתימטיים בגיבוש התגובה לקורונה.

בתגובה לדוח טען השר סטיב ברקליי, כי תגובתה של הממשלה הסתמכה על המדע, והביע צער על הסבל שנגרם לבריטים. בפועל, אומר הטיימס, מומחים למגיפות ובריאות ציבורית הפצירו בממשלה לנקוט צעדים תקיפים יותר. אבל רק בשלהי מארס 2020, כאשר מספר החולים מדי שלושה ימים ומערכת הבריאות עמדה על סף קריסה, שינה ג'ונסון את הכיוון והורה על סגר מלא – שבוע-שבועיים לאחר שצרפת, ספרד ואיטליה עשו זאת. "אובדן הזמן היה קטלני לרבים", אומר הדוח.

נעזרו במומחים הלא-נכונים

ג'ונסון, אשר בעצמו חלה בקורונה ואושפז באפריל 2020, ניצב בפני ביקורת תמידית במפלגתו נגד מגבלות הקורונה. על-פי הדוח, החלטתה הראשונית של הממשלה להימנע ממגבלות קשות, נבעה בחלקה מהחשש שהציבור הבריטי לא ישלים איתן. אלא שדעה זו התבססה על מידע חלקי שהתגלה כשגוי, שכן בפועל הציבור בכללותו ציית למגבלות. דומיניק קאמינגז, שהיה בכיר עוזריו של ג'ונסון באותה עת, אמר בעדותו, כי ההערכות לגבי רמת הציות הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהיו שגויים לחלוטין בכל החשיבה הממשלתית.

הדוח קובע, כי ההחלטה להימנע מבדיקות נרחבות בתחילת המגיפה עלתה בחיי אדם, במיוחד כאשר מבוגרים שוחררו מבתי החולים לבתי האבות בלא לדעת האם נדבקו. רמת הבדיקות הנמוכה הובילה לכך שלממשלה לא היה מושג לגבי היקף התפשטות הקורונה. לבתי האבות, כמו לרבים מבתי החולים, היה מחסור בציוד מגן וכך יכול היה הנגיף להתפשט בקרב האוכלוסייה הפגיעה ביותר. פיטר אנגליש, יועץ לענייני מגיפות, אומר כי פאנל היועצים של הממשלה כלל "את המומחים הלא-נכונים" משום שלא היה להם ניסיון במגיפות. "היו להם הרבה עורכי מודלים, אבל מעט מאוד אנשים שהיו רגילים לטפל בדברים כאלה ולנהל בפועל התפרצויות של מגיפות", הוסיף.

הדוח משבח כמה מפעולותיה של הממשלה, ובמיוחד את השקעתה המוקדמת במחקר חיסונים, כולל התמיכה במחקר שהוביל לפיתוח החיסון של חברת אסטרה-זנקה ואוניברסיטת אוקספורד. החלטתה של הממשלה לרווח את הפער בין שתי מנות החיסון, כדי לאפשר לכמה שיותר בריטים לקבל את המנה הראשונה, הייתה החלטית ואמיצה ושינתה מהותית את ההגנה עליהם, מוסיף הדוח.