הצבא הרוסי רקוב - וזה עלול להיות מסוכן

כדי למלא את הפער בין השאיפות לבין המציאות, התמקד פוטין בתחום היחיד בו רוסיה עדיין יכולה להיות מעצמה עולמית: הצבאי. ב-14 השנים האחרונות הוא פלש לגאורגיה, אוקראינה (פעמיים) וסוריה. שלוחיו פעלו בלוב, הרפובליקה המרכז-אפריקנית, סודן ואוקראינה. פוטין הוא בריון עולמי האחוז אובססיה בשל חסרונותיה של ארצו. ההשפלה באוקראינה מחלישה את הנימוק היחיד שנותר לרוסיה להיחשב כמעצמת-על. ככל שהמלחמה תתארך, יידרשו לרוסיה יותר שנים להשלים את הציוד שאיבדה ולאמן מחדש את חייליה; העיצומים המערביים יאריכו את הזמן עוד יותר. בריחת הרוסים המוכשרים תחליש את המשק. ככל שרוסיה יכולה להציג פחות כוח צבאי, כך פוחתת יכולתה להפריע ליתר העולם.

את כל זה יש לקדם בברכה, אך יש גם לקחים מדאיגים – מדגיש אקונומיסט. המלחמה מלמדת, כי פוטין מוכן ליטול סיכונים שלרבים – כולל רוסים – נראים חסרי היגיון. שקיעה נוספת של הכוח הרוסי עלולה להוביל לעוד תוקפנות פזיזה. אם במלחמות עתידיות לא תצליח רוסיה לנצח בשדה הקרב, היא תפנה למעשי זוועה. רוסיה חלשה יותר עלולה להיות ברוטלית יותר. חולשה עלולה להוביל את רוסיה לזירה האחרונה בה היא עדיין מעצמת-על: נשק כימי, ביולוגי וגרעיני. פוטין רציונלי במובן זה שהוא רוצה לשרוד, ולכן קלושים הסיכויים שישתמש בנשק כזה. אבל אם לצבא הרוסי יאזלו האפשרויות הקונבנציונלית, הפיתוי להשתמש בו עלול לגדול.

מבוי סתום בדונבס עשוי להיות רק ההתחלה לעימות הבא ועלול להיות מפחיד עוד יותר מאשר המצב הנוכחי. אפילו אם פוטין יובס, הוא ימשיך להיות מסוכן. מבחינת נאט"ו, המסר הוא שעליה לעדכן את אסטרטגיית ההגנה שלה. כיום היא מבוססת על ההנחה, שרוסיה עלולה להצליח בצעד הבא שלה – למשל לנגוס נתח במדינות הבלטיות – אך יודעת שהדבר יסבך אותה במלחמה עם נאט"ו, בה תפסיד. מוטב להציב מול רוסיה כוח משמעותי, שאותו תתקשה להביס מלכתחילה. הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני פוטין וצבאו הרקוב הוא למנוע מהם לצאת למלחמה.