משבר הרפורמה המשפטית פוגע בחוסן הלאומי

החוסן הלאומי של מדינת ישראל מתבסס על שלושה יסודות עיקריים: סולידריות חברתית, אמון הציבור במוסדות המדינה ומשילות אפקטיבית. זאת, בהנחה שעוצמתה של ישראל, זו "הקשה" (צבאית, טכנולוגית וכלכלית) וזו "הרכה" (דיפלומטית, כולל את קשריה עם הקהילות היהודיות בעולם, וחינוכית/מדעית) היא תקינה מול הנסיבות והאיומים הגיאופוליטיים הנוכחיים והצפויים לה.

לכן, יש לבחון בקפידה גם את מהותם של השינויים המוצעים על-ידי הממשלה וגם את עומקו של המשבר החברתי-פוליטי הנוכחי והשלכותיהם על רכיבי העוצמה הישראלית. המדובר גם בעוצמה עצמה וגם כפי שהיא נתפסת בחוץ, כולל בעיני אויביה של ישראל. כל זאת, תוך התחשבות בכך שבשנים האחרונות כבר הסתמנה מגמה מדאיגה של נסיגה בשלושת מרכיבי החוסן.

• הסולידריות החברתית: בשנים האחרונות מסתמן צמצום בזיקה המאחדת בין הקבוצות השונות בקשת הישראלית המגוונת, לצד עלייה ברמת העוינות ביניהן, כמו גם ברמת האלימות בכלל במרחב הציבורי. זאת, לאחר שהאתוס הישראלי של קולקטיביזם חברתי נסוג במשך השנים ופינה את מקומו לשבטיות מגזרית לאינדיווידואליזם מובהק.

מגמה זו משתקפת בבירור במדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה (2022). ממצאיו מצביעים על הערכה בינונית למדי (5 מתוך 10) לגבי תפיסת הציבור את רמת הסולידריות הישראלית בעשור האחרון ועל ירידה בתפיסת הסולידריות בשלוש השנים האחרונות מ-5.5 ל-4.7 (מתוך 10) בקרב יהודים ומ-4.8 ל-3.8 בקרב ערבים.

בסקר מדד הביטחון הלאומי שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בסוף אוקטובר 2022 נמצא, כי 61% מהציבור הישראלי מסכימים עם הטענה לפיה חלה התרופפות בתחושת הסולידריות, לעומת 20% בלבד אשר סברו את ההפך. יש להתייחס לנתונים אלה כתמונת רקע למשבר הנוכחי, המקרין בצורה חמורה לרעה על השיח בחברה הישראלית ומחריף מאוד את השסעים בקרבה.

• אמון הציבור, בין מגזריו השונים, בין המפלגות הפוליטיות וכלפי מוסדות השלטון נמצא בירידה. מגמה זו תקפה במיוחד לגבי מערכת המשפט, שהאמון בה, לפי סקרי INSS בשנים האחרונות, נסוג במידה ניכרת (מ-64% מהציבור שהביעו אמון גבוה ב-2018 ל-41% בשנת 2022). כך גם לגבי משטרת ישראל (ירידה מ-53% ל-30%). הממשלות זוכות לאורך שנים לרמת אמון נמוכה במיוחד (30% בממוצע תלת-שנתי). רמת האמון של הציבור בצה"ל, המוסד והשב"כ גבוהה בהרבה, עם נטייה קלה לירידה שנרשמה בשנה האחרונה. נראה, כי משבר האמון החריף עתה מאוד, כאשר המשבר הנוכחי מתאפיין בחוסר אמון מוחלט במניעים של שני הצדדים.

• המשילות, המתבטאת בתפיסת הציבור את רמת האפקטיביות שמציינת את מימוש יכולותיו של השלטון בתחומים קריטיים לציבור, נמצאת אף היא בנסיגה. כך למשל, תפיסת הביטחון האישי של חלקים גדלים בציבור מצטמצמת והביקורת על גורמי אכיפת החוק גוברת. בסקר INSS אשתקד נרשמה ירידה תלולה בתחושת הביטחון האישי, כאשר 57% מהנשאלים גרסו, כי תחושת הביטחון שלהם פחתה, לעומת עלייתה בקרב 65 בלבד. עניין המשילות רלוונטי לתחומים נוספים. כך מאותגרת המשילות לאחרונה גם על-ידי המערכת הפוליטית עצמה, באורח המעורר חשש לתפקוד בעייתי של משרדי ממשלה חיוניים, כמו משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי.

המסגרת המדעית לגבי החוסן הלאומי גורסת, כי מדדים גבוהים של סולידריות, אמון ומשילות מנבאים חוסן גבוה. חוסן לאומי ברמה גבוהה משמעותו תוספת של יכולות ברמה הלאומית להתמודד בהצלחה עם הפרעות קשות, מהטבע (כגון רעידות אדמה) או מידי אדם (כגון מלחמות ופיגועי טרור), בתחומים העיקריים הבאים: א) הכלת הנסיגה התפקודית הבלתי-נמנעת עקב הפרעות אלה בעת התרחשותן; ב) שמירה על מידה של רציפות תפקודית, גם בשעת ההפרעה; ג) התאוששות מהירה מההפרעה וחזרה לרמת התפקוד שהייתה לפניה; ד) הגעה לרמה גבוהה יותר של תפקוד מערכתי לאחר ההפרעה, עד כדי צמיחה לאומית רב-ממדית.

בהקשר הישראלי, פגיעה בחוסן הלאומי יכולה להתבטא בעקבות הפרעות במנעד רחב, החל ממשבר פוליטי, חברתי, או כלכלי, דרך רעידת אדמה קשה, ועד תרחישים שונים של עימותים ביטחוניים, חיצוניים או פנימיים. חוסן לאומי מעורער עקב פגיעה במרכיבי היסוד שלו יגרע מיכולתה של ישראל להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלה, להכיל אותם, להתאושש מהם במהירות (יחסית לעוצמת האירוע) ואף לצמוח. מכאן החשיבות היתרה של חיזוק רכיבי החוסן הלאומי בישראל, בראיית ביטחונה הלאומי של המדינה.

רעידת האדמה הציבורית המתרחשת עתה מהווה כשלעצמה סכנה לפגיעה בחוסן הלאומי. לכן, על ממשלת ישראל להבין ולהטמיע, כי מהלכים שיש בהם כדי לערער את הסולידריות הפנימית, לייצר שסעים עמוקים ועוינות בין חלקי הציבור, לפגום באמון הציבורי בה ולפגוע במשילות, עלולים לעלות ביוקר רב. גם אם הממשלה נחושה, מסיבותיה היא, לקדם את השינויים במערכת המשפטית, עליה לעשות זאת בשיקול דעת ובאופן שיאפשר הידברות עם המחנה המתנגד ונכונות לפשרות משני הצדדים. זאת, על-מנת לחסום את ההידרדרות המסתמנת בחוסן החברתי ואת הסיכונים הנובעים מכך לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.