סוכה בחצר

סֻכָּה בֶּחָצֵר נָקִימָה
אַבָּא וְגַם אִמָּא
שַׁרְשְׁרוֹת נִתְלֶה סָבִיב
שֶׁנַּרְגִּישׁ מַמָּשׁ אָבִיב.
גַּם רִמּוֹן נִתְלֶה גָּבוֹהַּ
תְפִלּוֹת נַתְמִיד לִשְׁמֹעַ
עַל אַרְבַּעַת הַמִּינִים
לְסִמְלֵיהֶם מַאֲמִינִים:

הָאֶתְרוֹג, עִם טַעַם וְרֵיחַ
כֹּה מְיֻחָס, אֵין לְהִתְוַכֵּחַ!
אַחֲרָיו הַלּוּלָב, הוּא הַתָּמָר
פְּרִי מָתוֹק שֶׁאֵינוֹ מַר.
וְהַהֲדַס, בּוֹ רֵיחַ נָעִים
אַךְ אוֹיָה, אֵין הוּא טָעִים.
וְהָעֲרָבָה בּוֹכִיָּה וְכֹה עֲצוּבָה
בְּלִי טַעַם וְרֵיחַ וְהִיא כֹּה טוֹבָה.

נִקַּח אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים
וְנִכְרֹךְ יַחְדָּיו, שֶׁיִּהְיוּ שְׁכֵנִים
כָּל מִין הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד
וְאַרְבַּעְתָּם, יוֹצְרִים עַם אֶחָד!
כָּךְ בְּקוֹל יָשִׁירוּ הֵם יַחְדָּיו
אֶתְרוֹג, הֲדַס, עֲרָבָה וְלוּלָב
בְּסֻכָּתֵנוּ הַיָּפָה וְהַנֶּהֱדֶרֶת
שֶׁאֵין פֹּה כָּמוֹהָ לְתִפְאֶרֶת!