אני חייבת להודות, שמן היום הראשון למלחמה היה לי ברור שישראל מפסידה, שההפסד שלה נחתם. לא משנה איזה צבא חזק יש לנו, וכמה מוטיבציה ואומץ ותושייה ורוח ניצחון יש לחיילים (להבדיל ממחבלי החמאס הפחדנים שאינם יוצאים מן החורים שלהם, והיו חזקים אך ורק על תינוקות, קשישים, ילדים, משפחות ואזרחים לא חמושים, כולל חוגגי המסיבה שהיו בהשפעת סמים שונים). לא משנה כמה נחוש ומיומן ומצויד הצבא שלנו (מינוס ההסתייגויות של האלוף בריק), וכמה פחדנים הם, ברגע שנכנסו החטופים למשוואה, החמאס מחזיק את ישראל בביצים;
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
