נשים יהודיות הן מטרה קלה לשילוב של מיזוגניות וגזענות

• פרופ' נטליה מהלמן-פצרלה ופרופ' רייצ'ל שרייבר הן מרצות בכירות באוניברסיטת המחקר The New School בניו-יורק. מאמרן בניו-יורק טיימס נכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.

"Zio Bitch!" נבח אדם צעיר לעבר אחת מאיתנו, בתגובה לסיכת החטופים שענדה. זה היה מטריד אבל לא מפתיע. אפילו בניו-יורק, בה אנו מתגוררות, ראינו חוסר אהדה ניכר כלפי הקורבנות הישראלים של 7 באוקטובר ועוינות גלויה כלפי מי שפועלים למענם. הצירוף "Zio Bitch" מבליט צירוף של שתי דעות קדומות הפורחות השנה: מיזוגניות ואנטישמיות.

למרות קיומם של דימויים לנשים יהודיות, רק לעיתים רחוקות הם נתפסים כדעה קדומה בחברה פרוגרסיבית שבמקרים אחרים רגישה לעלבונות כאלה. להיות יהודייה אמריקנית – זהו פרדוקס: אנחנו מיעוט הפגיע לאפליה, אך נתפסות כחלק מהתרבות הדומיננטית ומצופה מאיתנו להתמודד עם כל מה שיוטח בנו.

הדעה הקדומה הזאת הסתבכה לאחר 7 באוקטובר. דיווחים ראשונים על אלימות מינית נגד ישראליות נתקלו בשתיקה מצד גופים פמיניסטיים עולמיים רבים. כאשר הראיות לכך התרבו, התגברה אימתנו לנוכח התגובות לאלימות זו: תמונת גופתה המרוטשת של שני לוק מוקפת במחבלים חמושים הייתה חלק מקבוצת תמונות שזכתה בפרס יוקרתי. טרולים מקוונים לגלגו על עמית סוסנה, אשר תיארה את שעבר עליה בשבי.

נראה לנו שהתגובות הללו נבעו מכך שהקורבנות היו יהודיות, דהיינו קורבנות בלתי מושלמים. יתרה מזאת: העדר הבנה מעמיקה יותר לבוז כלפי נשים יהודיות הובילה לפריחת הבורות. ההתעלמות הזאת אינה חדשה: לפני מאה שנים, הרפורמיסטים הפרוגרסיבים שנלחמו נגד זנות כפויה ראו את היהודיות שבהן כפושעות מרצון. סרטים אירופיים תיארו יהודיות כערפדיות ומפלצות רוצחות גברים.

התופעות הללו נמשכות. בחודש יוני נאנסה ילדה יהודייה בת 12 בצרפת בידי נערים שהשמיעו עלבונות אנטישמיים תוך כדי מעשה. אישה בטקסס שקראה על כך, תיארה כיצד הותקפה בידי מי שהשמיע מוזיקה נוצרית ברקע ואנס אותה לאחר שסיפרה שהיא יהודייה.

היחס הפוגעני כלפי נשים יהודיות אינו מוגבל למעשי אלימות. הדעה הקדומה נגדן קיימת בתרבות הפופולרית. לפני ארבע שנים ציינה הקומיקאית היהודייה שרה סילברמן, כי הדמות של היהודייה היא לעיתים קרובות של ידידה חצופה, "חברה נוראה לפני שהבחור מבין מהי אהבה אמיתית" או מנהלת מחורבנת. סדרת נטפליקס "Nobody Wants This" מציגה גויה בלונדינית זורחת כניגוד ליהודיות שתלטניות, בכייניות ודוחות.

סקסיזם וגזענות מעצימים זה את זה ויוצרים מחסומים ייחודיים, הגדולים מסך חלקיהם. התנועה הפוליטית והאינטלקטואלית שיוצרת במיוחד מחסומים אלה, היא במקרים רבים מה שמונע יותר מכל את ההכרה באנטיפתיה בפניה ניצבות יהודיות, שלא לדבר על מאבק בה. השילוב הזה מופעל לעיתים קרובות כדי לקשר את המאבק המקומי נגד אפליה עם הפוסט-קוליניאליזם בכלל ותנועת השחרור הפלשתינית, והתוצאה היא אנטישמיות גלויה.

השילוב של מיזוגניות ואנטישמיות מצוי לרוחב הספקטרום הפוליטי. אבל הבעיה משתוללת בימין, שם ניתן למצוא צידוקים להיטלר ומעריצים לדונלד טראמפ שבית המשפט קבע שתקף מינית והאשים מראש יהודים אם יפסיד בבחירות. יהודיות הן מטרה קלה: אנחנו מספיק לבנות כדי לספוג לעג, אבל לא מספיק לבנות כדי להיות מוגנות מפני גזענות וסקסיזם.