ישראל לא ניצחה את חמאס בקרב, אבל כעת אפשרי ניצחון מדיני

במסמך "אסטרטגיית צה"ל" (2015), ניצחון מוגדר כ"עמידה במטרות המלחמה שקבע הדרג המדיני והיכולת לכפות על האויב את תנאי ישראל להפסקת אש ולהסדרים מדיניים-ביטחוניים שאחרי המלחמה". מטרות אלה לא הושגו במלחמת חרבות ברזל.

אמנם, הושג שחרורם של חלק מהחטופים, נהרגו מעל 17,000 מחבלים - כמחצית מהכוח החמוש של חמאס; חוסלה ההנהגה הצבאית והאזרחית של הארגון; פורקו מרבית המסגרות הצבאיות של הזרוע הצבאית שלו; רוב שטחה של רצועת עזה נהרס לחלוטין. אולם, ישראל לא עמדה במטרות המלחמה שהציב הדרג המדיני: לא הושמדו היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, ושחרור החטופים הוא כרגע חלקי בלבד. המתווה לשחרור החטופים אינו משקף כפייה ישראלית את תנאיה להפסקת אש, אלא התפשרות עם דרישות חמאס, שחותר להישרדות בכל דרך. המציאות המבוקשת, שבמסגרתה חמאס לא שולט ברצועת עזה ושוב לא נשקף איום מהרצועה כלפי ישראל, נראית רחוקה מהשגה בתנאים הנוכחיים.

גם עבור חמאס, משקל המכות שספג גובר על הישגיו. חמאס רצח וטבח 1,163 יהודים ביום אחד ופצע אלפים; כבש והרס יישובים יהודים למשך מספר שעות; חטף 251 אזרחים/ות וחילים/ות, שבהם הוא סוחר על-מנת להניע את ישראל לשחרר מבתי הכלא מאות מחבלים עם דם על הידיים.

חמאס מבריח לרצועה אמצעי לחימה, וכל המנגנונים שנועדו למנוע את התעצמותו המחודשת נשחקו עוד טרם כינונם. הארגון מכין מטענים גם מנפלי פצצות של צה"ל. הזרוע הצבאית שלו מחדשת בהדרגה את הקאדרים המבצעיים שלה על-ידי גיוס צעירים. כמחצית המערך התת-קרקע שלו שרד. חמאס משתלט על הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה, מחלק אותו ובתמורה גובה סכומי כסף ניכרים מהאוכלוסייה ואלה המשמשים לשיקום כוחו.

מאז תחילת הפסקת האש הוא מפעיל מחדש את הרשויות המקומיות ברצועה. פעילי חמאס מפגינים נוכחות בכל חלקי הרצועה. המשטרה האזרחית הכפופה לחמאס פרוסה בשטח הרצועה ומפגינה נוכחות. מתחדשת פעילות מנגנוני ביטחון הפנים, בין היתר באמצעות ירי ברחובות והטלת אימה, ובחקירת מתנגדים לחמאס ומשתפי פעולה עם ישראל והרשות הפלשתינית.

ועדיין, חמאס ספג מכה צבאית אדירה; לא הצליח לחולל מלחמה אזורית נגד ישראל ואף הניע התפתחויות שהסתכמו בהיחלשות הציר האירני-שיעי; לא "שחרר" ולו גרגר מאדמת ישראל; שורת הנהגתו נמחקה; תשתיות ייצור הנשק שלו נכתשו; רשמית הוא מדווח על יותר מ-46,000 הרוגים, מתוכם כ-17,000 מחבלים; 80% מהרצועה הרוסים ולא ראויים למגורים; תנאי החיים הבלתי נסבלים צפויים להימשך שנים, כל עוד חמאס שולט ברצועה הסיכויים לשיקומה קלושים, ובכל מקרה - השיקום יארך שנים רבות.