את איתם, אז אני לא דואגת

בז, לולו ופורפור. שנה שלמה שאני מכינה את עצמי לרגע הזה, אבל שום דבר לא יכל באמת להכין אותי מספיק טוב לרגע הפרידה מכם.

בז, זה הכינוי של שירי מאז שאנחנו ילדות, כבר סיפרתי כמה חיכינו להיות דודות.
אני ושירי החלטנו שייוולדו לנו ילדים, אסור שהם יקראו לנו בשם הפרטי - רק דודה!
וכך היה. ליה, אלון וארז זכו בדודה שאין כמוה בעולם, דואגת, אוהבת ושומרת.

אני ושירי גדלנו בבית של אהבה, חמלה והבנה. אבא ואמא גידלנו אותנו להיות נשים חזקות, לאהוב את האחר ולכבד את השונה. שהיינו ילדות, אני הייתי האחות המעצבנת, שירי תמיד הייתה התמימה והמתוקה. שירי רצתה לנקות את השולחן - אני נשכבתי עליו. שירי רצתה לראות טלוויזיה- אני בדיוק הייתי חייבת לפצוח בריקוד מולה.

אני מודה שקצת התעללתי בה ותמיד חיכיתי לתגובה שתבוא: למה את לא מחזירה לי?? שאלתי אותה. ושירי הייתה אומרת: "חכי חכי, כשאני אהיה יותר גדולה אני אחזיר לך" לפני כמה שנים הזכרתי לה שאני עדיין מחכה... שהגיעו הילדים סיפרתי לה על מה שהם עושים לי והיא אמרה: "רואה? עכשיו הם מחזירים לך על כל מה שאת עשית לי".

כשאני ושירי היינו אוספות את הילדים מהגנים, היינו ישר באות לבית של אימא ואבא, פותחות את הדלת, והם רצו מיד לחבק ולנשק את הנכדים והולכים איתם. אני ושירי היינו מסתכלות אחת על השנייה ואומרות: "טוב, אז נראה לנו שאנחנו מיותרות פה". ככה הם אהבו את הנכדים שלהם. אהבה מיוחדת שכזאת. עכשיו, בז, את פה לידם, איתם, אז אני לא דואגת.


לולו שלי, ג'ינג'י קטן עם צחוק של שובב, קונדסון ועדין, קטן וחכם. רק ארבע שנים זכיתי להיות דודה שלך, אבל אלו היו ארבע שנים של דודה גאה! אתגעגע אליך כל כך, אתגעגע לארוחות ערב המשותפות עם ליה, אלון וארז בבית של סבא וסבתא, אוכלים פיצה ממתכון שסבא המציא. אתגעגע להליכה שלך, של גברבר קטן, לצחוק, לעיניים הטובות ולחיבוק המתוק שלך.

פורפור, איתך הספקתי לצערי ליהנות רק תשעה חודשים. לא היה קשה להתאהב בך מיד, חייכני וטהור, וגם ג'ינג'י. לא אכזבת. הייתם לי אחיינים אהובים מיוחדים ויחידים! תהיו בליבנו לנצח נצחים ולנצח נוכחים.

אני רוצה לבקש מכם סליחה בשם ההנהגה והצבא שלנו, שלא היו שם בשבילכם באותו יום. ושלקח להם כל כך הרבה זמן להחזיר אתכם לאדמה שלכם. בבקשה תשמרו עלינו מלמעלה, חמישה מלאכים שהם רק שלי. בז, תחבקי את אבא ואמא חזק בשבילי ותשמרי לי עליהם. בבקשה תשלחו לפה אנרגיות שיוציאו את כל הרוע מהעולם ושיישאר פה רק טוב.

אני מבטיחה לך, כמו שהבטחתי לאבא ואמא, שהמפלצות מעבר לגדר לא יצליחו במשימה שלהם. הם לא יכניעו אותנו, הם לא ישברו אותנו. להפך, המשימה שלהם נכשלה, כי התאחדנו, כי התחזקנו, כי נהיינו בלתי מנוצחים. הם הפסידו.

הלוואי שאתם שם למעלה מחובקים עם אימא ואבא, משחקים ורצים בשדות ירוקים של אושר ואהבה. מבטיחה לך בז ולכם לולו ופורפור, שאיש לא ישכח אתכם. ליה, אלון וארז יגדלו להיות גאים בכם, תהיו צרורים בלבבות ובנפש שלנו לעולם. בטוחה שעוד ניפגש.