הסיפור הוא כיצד למנוע שטאזי

"זה היה כמו שטאזי", הטיח בנימין נתניהו בזעם בעדותו (21.4.25), כחלק מטענותיו כלפי חוקרי המשטרה ואנשי הפרקליטות. זה היה פחות או יותר בשעה בה הגיש רונן בר את תצהירו לבג"ץ, ובו תיאר למעשה את נתניהו כמי שניסה להשתמש בשב"כ לצרכים פוליטיים. בר כמובן לא השתמש באותה מילה, אבל התחושה הייתה: שטאזי.

תועמלנים של נתניהו מרבים להשתמש בשבועות האחרונים בשמה של המשטרה החשאית המזרח-גרמנית הידועה לשמצה כתיאור לשב"כ. כמובן, לא על מה שהוא עושה למחבלים ולערבים, אלא רק על מה שהוא עושה ליהודים ובעיקר למקורביהם ואנשיהם. אם תרצו, זוהי ההוכחה הגלויה ביותר לשאיפתם לפוליטיזציה של הארגון: מבחינתם הוא לא יגע בהם, הוא ועוד איך יטפל במי שנמצאים מן הצד השני.

בשמונת עמודי תצהירו הגלוי של בר יש שורה ארוכה של האשמות חסרות תקדים מצד גורם ביטחוני כה בכיר כלפי גורם מדיני כה בכיר. בעשרות עמודי תצהירו החסוי, הוא אומר בזה הגלוי, יש פירוט נרחב של האירועים בליווי מסמכים ותיעוד מזמן אמת. אם רק מחצית מטענותיו של בר נכונות וניתנות להוכחה - אזי בישראל יש כיום ראש ממשלה המוכן לרמוס את הנורמות היסודיות ביותר כדי להישאר בשלטון; אזי ישראל מצויה בסכנה מיידית וברורה של גלישה לסמכותנות.

נזכיר מה טוען בר בהקשר הזה: נתניהו ציפה ממנו לנאמנות אישית; נתניהו דרש ממנו לפעול נגד מפגינים ועשה זאת כך שהדרישה לא תתועד; הובהר לו שבמקרה של משבר חוקתי הציפייה היא שיציית לנתניהו ולא לבג"ץ; נתניהו לחץ עליו לספק חוות דעת כוזבת שתאפשר לו לחמוק מעדות במשפטו ואף לכפות עליו את הנוסח שלה. צירוף כל אלו יחדיו יוצר תמונה מפחידה מאין כמותה.

נתניהו טוען שהתצהיר מלא שקרים, אם כי לשכתו לא הכחישה את שתי הטענות החמורות ביותר - בנוגע לנאמנות אישית ובנוגע למשבר החוקתי. חוץ מזה, דומה שלא קשה במיוחד להחליט למי להאמין. מצד אחד: נתניהו, השקרן הכרוני שהפר אין ספור הסכמים והתחייבויות, ומתחמק בכל כוחו מאחריות ל-7 באוקטובר. מצד שני: בר, המכהן בתפקיד המחייב אמינות מוחלטת ואשר נטל על עצמו אחריות לאסון ואמר שישלם את המחיר.

לדברי בר, הוא הגיש את התצהיר מתוך חשש כבד ליכולתם של ראשי השירות הבאים "לשמור על ממלכתיות הארגון, מקצועיותו ופעילותו בהתאם לייעודיו החוקיים בלבד, חרף לחצים שמופעלים, ומבלי לחשוש שחרב הפיטורין, בתהליך חפוז ולא תקין, תאיים עליו". בהמשך מדבר בר על הסכנה לפגיעה בחקירות חיוניות לביטחון המדינה, מאותה סיבה.

במילים אחרות: בר מבקש משופטי בג"ץ למנוע מצב בו מתישהו - אולי כבר בעוד חודש-חודשיים - ראש השב"כ יצטרך לחשוש שיפוטר אם יסרב להפוך את הארגון למשטרה חשאית פוליטית, או אם "יעז" לחקור את מי שהשלטון חפץ ביקרו. בר למעשה אומר: זה בעצם מה שקרה לי; אני עמדתי בלחץ ולכן פוטרתי; מישהו אחר עלול להיכנע - ואזי אכן יש לנו שטאזי.