אזרחי ישראל חייבים לרשויות המקומיות 27.5 מיליארד שקל בגין ארנונה שלא שולמה - מגלה (יום ב', 29.12.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח הביקורת על השלטון המקומי. מדובר ב-9 מיליארד שקל יותר מכלל חובותיהן של כל הרשויות המקומיות. עוד מגלה הדוח, כי בשנת 2012 גבו הרשויות - באופן מצרפי - רק 42% מסכומי הארנונה שהטילו.
"אילו הרשויות המקומיות היו גובות את הארנונה ביעילות, מעלות את אחוזי הגבייה ונמנעות מיצירת חובות חדשים בכל שנה, היה החוב המצרפי שלהן פוחת בצורה משמעותית. במצב רצוי כזה, ייתכן מאוד שבחלק מהמקרים היו נוצרים עודפים ואלה היו מסייעים להרחיב ולשפר את השירותים שהרשויות המקומיות מספקות לתושביהן", אומר שפירא.
עם זאת, 62% מסך חובות הארנונה כלפי הרשויות המקומיות בסוף 2012 - דהיינו 17 מיליארד שקל - הוגדרו כמסופקים. משרד הפנים הציג את חובות הארנונה בדוחות השנתיים שלו ללא החובות המסופקים, וכך ייפה את התמונה האמיתית של היקף החובות, ונתן לגיטימציה לרשויות המקומיות להתייחס לחובות המסופקים כאל חובות אבודים שאין כל יכולת לגבותם.
משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשרד הפנים, כי חוסר האחידות בקרב הרשויות המקומיות בהגדרת החובות המסופקים עלול לגרום לעיוות בנתוני הגבייה שלהן. על משרד הפנים לקבוע הגדרה אחידה של חובות מסופקים, כדי לאפשר השוואה של הנתונים וסיכומם לצורך הצגת תמונה מלאה שתכלול את כלל הרשויות המקומיות.
הנחות בניגוד לתקנות
עוד נמצא, כי רשויות מקומיות העניקו הנחות מסוגים שונים בניגוד לתקנות שקבע המחוקק, וללא בדיקה מספקת של זכאות המבקשים; הן לא קבעו מבחני משנה למתן ההנחות ולא ביטלו הנחות לזכאים שלא הסדירו את יתרת חובם עד לתום שנת המס.
הבדיקה העלתה ליקויים רבים בהליכי הרישום, המעקב והגבייה של חובות הארנונה על-ידי הרשויות המקומיות; חובות כלפי כמה מהרשויות המקומיות התיישנו בשל אי-נקיטת הליכים לגבייתם; רשויות מקומיות הפסיקו או עיכבו הליכי גבייה של חייבי ארנונה בתחומיהן, בלי שנמצאו מסמכים המעידים על הסיבות לכך, והן הורו לעשות כן אף על-פי שהתקשרו עם חברות גבייה לטיפול בחייבים.
משרד המבקר הגיע למסקנה, כי אין מערכת מסודרת של נימוקים, סיבות והצדקות הגיוניות לשיעורי הארנונה. כל רשות מטילה ארנונה על בסיס השנים הקודמות, מבלי שנבחן סרגל הצרכים הדרוש לה למימון פעילותה. על-אף החלטת הממשלה לפני שמונה שנים להקים ועדה ציבורית לרפורמה בארנונה, המלצותיה טרם הועברו לשרי הפנים והאוצר.
משרדי הפנים והאוצר היו ערים לחוסר האחידות, לסרבול ולעיוותים המאפיינים את מערך הארנונה ברשויות המקומיות, ובמשך השנים הקימו ועדות רבות לטיפול בנושא. "אחרי שנים רבות שבהן לא זכה הנושא לטיפול יסודי, הגיעה העת שמשרדי הפנים והאוצר, בשיתוף משרד המשפטים, יבצעו רפורמה עמוקה להסדרה מקיפה וקוהרנטית של סוגיית הארנונה ברשויות המקומיות, בין היתר באמצעות התקנת תקנות וייזום תיקון של סעיפי חוק", קובע שפירא.
רשויות מקומיות קבעו תעריפים החורגים מההוראות בתקנות הארנונה; הן חייבו את הנכסים בתחומן לפי שיטות מדידה שונות, התייחסו באופן שונה להצמדות ולשטחים המשותפים, וחלקן אף חייבו לפי שיטת מדידה השונה מזו שנקבעה בצו הארנונה שלהן. מצב זה גורם להבדלים גדולים בשטחים המחויבים בארנונה על-ידי רשויות מקומיות שונות, ויוצר אי-שוויון בחלוקת נטל המס בין המחזיקים בנכסים.
במשך שנים רבות לא ביצעו חלק מהרשויות המקומיות סקר נכסים, וקיים חשש שהדבר גורם להן להפסד הכנסות ויוצר אי-שוויון בנטל המס המוטל על המחזיקים בנכסים השונים בתחומן. לצד זאת, אישר משרד הפנים מדי שנה עשרות בקשות להעלאות חריגות של הארנונה, בניגוד למטרת החקיקה, ובכך ולמעשה הפך את החריג לכלל.
התעלמו מהערות ביהמ"ש
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את העובדה שבמשך שנים רבות, וחרף הערות נשנות של בית המשפט העליון ומבקר המדינה, לא צומצם השימוש באישורים חריגים להטלת ארנונה, ומשרדי הפנים והאוצר לא פעלו לשינוי השיטה לקביעת תעריפי הארנונה. המשרד מעיר למשרדי הפנים והאוצר, כי מתן אישור אוטומטי לבקשות להעלאה חריגה של תעריף הארנונה אך ורק לנכסים שאינם מבני מגורים, מייצר פגיעה בשוויון והכבדה בנטל המס על המגזר העסקי.
בפרק המסקנות אומר שפירא: "על משרדי הפנים והאוצר לבחון מחדש את נושא הטלת הארנונה ושיעוריה, ולפעול לקביעת רשימה מוסכמת, תמציתית ו"סגורה" של סיווגים ותתי-סיווגים ולהגבלת מספר איזורי החיוב. כן עליהם לפעול להנהגת שיטה אחידה לחישוב שטח נכס ולצמצום השימוש באישורים חריגים. עליהם לפעול לתיקון כולל, שיטתי ופרוגרסיבי של שיטת חיוב הארנונה שיכלול את כל הרשויות המקומיות.
"על משרדי הפנים והאוצר והרשויות המקומיות לבחון מחדש את נושא ההנחות בארנונה, שיעוריהן והמבחנים לקבלתן במטרה ליצור אחידות ושוויוניות בתחום זה. על משרד הפנים לשקול לרכז את העילות למתן הנחה תחת מספר מוגדר ואחיד של קבוצות שבהן שיעור ההנחה ושטח הנכס הזכאי לה זהים, ולפעול למתן הנחות בארנונה באופן הוגן ושוויוני יותר.
"בשל היקף חובות הארנונה העצום, על הרשויות המקומיות לפעול לגבותם בצורה יעילה ואפקטיבית. מצב שבו הרשויות המקומיות מגדילות את הנטל על הציבור באמצעות העלאות חריגות של תעריפי הארנונה, במקום לרכז מאמצים ומשאבים כדי לתבוע את כספיהן ולגבותם מהגורמים החייבים להן, הוא מצב לא תקין. גביית החובות כלפיהן לא זו בלבד שתאפשר להן לאסוף מיליארדי שקלים הנחוצים להן לצורך מתן שירות טוב יותר לתושביהן, אלא שהיא גם תתרום להקטנת גירעונותיהן, למינהל תקין ולכיבוד החוק.
"על משרדי הפנים והאוצר לפעול להעמיד לרשותן של הרשויות המקומיות כלים נוספים שיסייעו להן בהתמודדות עם גביית חובות הארנונה. מן הראוי שפעולות אלה יגובו בחוק ובנהלים ויסדירו גם את תחומי הסמכות והאחריות".
