עיריית ירושלים והמשרד להגנת הסביבה התעלמו במשך שנים מזיהום האוויר החמור בתחנה המרכזית בעיר, ופעולותיהם היו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. גם כיום שני הגופים אינם עושים את כל הדרוש ואינם משתמשים בכל הסמכויות שבידיהם כדי להפחית את הסיכון הבריאותי הרב למשתמשים בתחנה ולעובדיה. כך קובע (יום ב', 29.12.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

העירייה והמשרד לא בדקו, לפני שניתן רישיון עסק קבוע לתחנה המרכזית (בשנת 2002) ואף אחרי כן, את מידת קיומן של הדרישות הסביבתיות שצוינו בהיתר הבנייה משנת 1997 וברישיון העסק הזמני משנת 2001 ושנועדו לצמצם את זיהום האוויר בתחנה ובסביבתה.

בשנת 2005 התברר למשרד ולעירייה שהתחנה המרכזית לא בדקה כלל את ריכוזי המזהמים במפלס הרציפים ושלא קוימו דרישות נוספות בעלות השפעה ישירה על בריאות הציבור המפורטות ברישיון העסק. אף על-פי כן, שניהם לא נקטו לפני 2010 צעדים של ממש בגין הפרת הדרישות הסביבתיות.


כשלים בתחנת הניטור


מאז פתיחת התחנה בספטמבר 2001 לא תפקדה כנדרש תחנת הניטור הקבועה בה, שנועדה לבדוק את איכות האוויר באזור הסובב אותה: זמן מה היא תפקדה באופן חלקי בלבד, ובשאר הזמן היא לא תפקדה כלל. רק במרס 2012 הוקמה מחדש תחנת הניטור הקבועה והחלה לפעול שוב בעקבות דרישות המשרד להגנת הסביבה, אך גם אז היא לא תפקדה כראויהמשרד ועיריית ירושלים, שהיו אמורים לאכוף את יישום הדרישה להפעלת תחנת הניטור הקבועה, לא נקטו פעולות בעניין זה. שתי הרשויות הטילו את האחריות זו על זו, ובסופו של דבר שתיהן לא פעלו.

רק בשנת 2008, שלוש שנים מאז התחיל המשרד להגנת הסביבה לקבל מנוסעים תלונות על אוויר מזוהם ברציפי העלייה לאוטובוסים, הוא נדרש לנושא והורה לאגד ולתחנה המרכזית כיצד לפעול. רק בשנת 2011 החל המשרד בהליך שנועד למצות את הדין עם מפרי רישיון העסק. רק בשנת 2010, תשע שנים לאחר פתיחת התחנה, הוסיפו המשרד ועיריית ירושלים על התנאים שברישיון העסק לתחנה את הדרישה החשובה לבצע בדיקות סביבתיות תקופתיות של המזהמים בתחנה.

רק ביולי ובאוגוסט 2011, כעשר שנים לאחר פתיחת התחנה, הציב המשרד להגנת הסביבה לראשונה תחנת ניטור ניידת שלו ברציפי עליית הנוסעים לאוטובוסים ובאזור הירידה מהם. כיוון שמתוצאות המדידות של תחנת הניטור עלה שיש חריגות גבוהות ביותר מן הערכים המותרים של תחמוצות חנקן, ובייחוד של חנקן דו-חמצני, הוציא המשרד בספטמבר 2011 הוראות לתחנה המרכזית לנקיטת פעולות לצמצום זיהום האוויר, וכן הודעה לתקשורת שבה התריע לפני הציבור על זיהום אוויר חריג בתחנה ופירט את ההשפעות הבריאותיות החמורות על מי שנחשף לו.


ליקויי עבר לא תוקנו


אף שהמשרד להגנת הסביבה הטיל בנובמבר 2012 עיצום כספי על התחנה המרכזית, על-פי הסמכות שניתנה לו בחוק אוויר נקי, בסיוריו בתחנה הוא נוכח לדעת שהפרת כמה מההוראות נמשכת וליקויים שהעלה בעבר עדיין לא תוקנו. למרות זאת, עד פברואר 2014, מועד סיום הביקורת, הוא לא נקט פעולות נוספות.

רק ביוני 2012 ביקש המשרד להגנת הסביבה מחברות האוטובוסים המשתמשות בתחנה נתונים, ומהם למד, כי אגד הכניסה למתחם התחנה אוטובוסים רבים מתקנים ישנים, הגורמים לזיהום רב יותר מאלו העומדים בתקנים חדשים. המשרד לא ניתח נתונים מהותיים אלה סמוך לקבלתם ולא בחן אם הם עולים בקנה אחד עם הדרישות בהיתר הבנייה ואם נדרשת פעולה בנושא זה. גם עיריית ירושלים, שהייתה מודעת לזיהום האוויר החריג בתחנה, לא בדקה כלל את מידת יישום הדרישות, ומכאן שגם לא נקטה שום צעדים בנושא.

עד שנת 2012 לא ליבן המשרד להגנת הסביבה עם אגד את הסוגיות השונות בעניין זיהום אוויר בתחנה ולא הוציא לה הוראות לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר זה, שמקורו בעיקר באוטובוסים שלה. העיכוב הניכר בנקיטת צעד זה ובפעולות שהיו אמורות להתבצע בעקבותיו, הביא לידי המשך הפגיעה בציבור המשתמשים בתחנה.


מעט מדי ומאוחר מדי

בסיור שהתקיים באוגוסט 2013 בהשתתפות נציגים של המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, התחנה המרכזית ואגד הוחלט על ביצוען של כמה פעולות. אולם פעולות אלו לא בוצעו בפרק הזמן שנקבע, ורובן גם לא בוצעו עד פברואר 2014, מועד סיום הביקורת. המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה לא נקטו כל צעד כלפי הגורמים שהופקדו על ביצוען של הפעולות.

נתוני הזיהום החריגים והבלתי-תקינים שנמצאו במדידות שנעשו בתחנה בספטמבר 2013 ובינואר 2014, שנתיים ויותר לאחר שנודע למשרד להגנת הסביבה על זיהום האוויר החריג בתחנה, במקום שהוערך שאיכות האוויר בו עשויה להיות טובה יחסית למקומות אחרים באזור הרציפים, מעידים שבעיית זיהום האוויר בתחנה, שעלולה לגרום נזק בריאותי קשה לנוסעים הרבים הנזקקים לשירותיה, ואולי אף למבקרים במרכז הקניות ולעובדים במבנה, עמדה בעינה ולא נפתרה כלל וכלל.

האכיפה שמבצעים בתחנה פקחים, על-פי צווים שהוציא בית משפט השלום בירושלים באוקטובר 2013 ובאפריל 2014, היא חלקית בלבד, ונוסעים ועובדים עדיין שוהים באזור רציפי העלייה לאוטובוסים שלא לצורך, תוך סיכון בריאותם.

שפירא מסכם: "בשנים האחרונות, ובכלל זה במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה, נקט המשרד להגנת הסביבה כמה פעולות להתמודדות עם בעיית זיהום האוויר החריג בתחנה, בהן מתן התרעות לציבור, אך הן היו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. למרות פעולות אלה, בפברואר 2014, מועד סיום הביקורת, היה עדיין זיהום אוויר חריג במתחם התחנה, ומי שנפגע מכך הוא ציבור המשתמשים בתחנה".