אצטדיון סמי עופר בחיפה עלה 600 מיליון שקל - 50% יותר מהתקציב המקורי. עופר המנוח תרם 20 מיליון דולר, דהיינו פחות מ-15% מהתקציב בפועל. כך מגלה (יום ב', 29.12.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, המצביע על שורה של ליקויים חמורים בפרויקט שזכה לתשבחות רבות עם הקמתו.
הזינוק במחיר הפרויקט חל למרות שהיקפו הלך וצומצם לאורך שנות הקמתו, ולצד זאת - האצטדיון נפתח באיחור של 11 חודשים לעומת התכנון המקורי. חלק מהתקציבים שהוקצו לפרויקט סומנו בעירייה ככאלו שאינם חלק ממנו, ועל כן התקציב הכולל של הפרויקט לא שיקף את מלוא הוצאות העירייה בגין הקמתו. העירייה קיבלה את אישור ועדת הכספים שלה להגדיל בפועל את תקציב ההקמה של הפרויקט, לאחר שהציגה לפניה מידע חלקי על אודות העלויות שלו. מועצת העירייה גם לא בחנה לעומק את מקורות המימון של האצטדיון ולא וידאה שהם מובטחים.
שפירא אומר: "על-פי עקרונות השקיפות והמינהל התקין, כאשר מתחוור לגוף ציבורי שפרויקט שלו שאושר ותוקצב בעבר שוּנה בצורה משמעותית, מוטל עליו לפנות לגורם המאשר על-מנת שיבחן את מכלול השינויים ויאשר את הפרויקט במתכונתו החדשה. לאור השינויים המהותיים שחלו בפרויקט, הן מבחינת תכולתו והן מבחינת עלותו, היה על העירייה להציג את השינויים באופן מלא ומפורט למועצת העירייה, ולא להסתפק בקבלת אישורים עתיים של ועדת הכספים להגדלות חוזרות ונשנות בתקציב הפרויקט ושליחת הפרוטוקולים של הוועדה למועצת העיר - פעולות שאינן מהוות תחליף ראוי להצגת הפרויקט המעודכן בכללותו במועצת העירייה".
עלויות מימון כבדות
העירייה לא עמדה בתנאים המחייבים שקבעה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה בהחלטותיה הנוגעות לתוכנית הפרויקט: עשתה שינויים בתוכנית המערכת לשימור מים בלי שהדבר אושר מראש, ולא הקימה מעבר להולכי הרגל מעל כביש 4. גם הסדרי התנועה והחניה לא תוכננו בצורה מיטבית - למרות שהדחיות הרבות בסיום הפרויקט נתנו די והותר זמן לתכנון כזה.
עד למועד סיום הביקורת (מרס 2014) לא נחתמו חוזי ההתקשרות עם כל הגורמים המממנים את הפרויקט, כגון מפעל הפיס. עקב ליקויים בפעילות העירייה בנוגע לשילוב דרישות המיתוג של הטוטו ושל הפיס, חלו עיכובים בהזרמת הכספים למימון הפרויקט, ועל כן העמידה העירייה לו מימון ביניים מתקציבה השוטף שהיקפו היה גדול מהמתוכנן במידה ניכרת - מה שגרר עלויות מימון משמעותיות, שבאו על חשבון פעולות אחרות של העירייה.
חברת האצטדיון, שהוקמה במיוחד בידי עיריית חיפה לביצוע הפרויקט, קיימה בקרה רופפת על חברת הפיקוח ששכרה ונסמכה באופן כמעט מוחלט על נתונים שסיפקה לה חברה זו. חברת האצטדיון לא העבירה לעירייה במועד דרישות להגדלת תקציב ההקמה של הפרויקט, והעירייה מצידה לא קיימה בקרה מספקת ולא תחקרה כנדרש את החברה גם כשחלו עיכובים בלוחות הזמנים של הפרויקט והתגלו חריגות ניכרות בתקציבו.
יועצים בניגוד עניינים
חברת האצטדיון שכרה מפקחים לתחומים שונים בפרויקט בלי שנערך דיון ביחס לאפשרות להשית את ההוצאה הכספית עבור העסקתם על חברת הפיקוח. היא אפשרה למפקח על עבודות ההקמה מעורבות יתר בוועדת המכרזים שלה, גם כשהוועדה דנה והחליטה ביחס לזהות הקבלנים שעל עבודתם אמור היה לפקח. החברה לא קיימה בקרה אפקטיבית על דיווחים שהעביר לה המפקח, גם במקרים שבהם דיווח לה על שינויים בעלות כספית ניכרת ביחס לתוכנית הפרויקט.
החברה גם העסיקה יועצים שהיו בניגודי עניינים: יועץ הקונסטרוקציה עבד בשירות הקבלן שביצע עבודות אלו, וליועץ הדשא היו קשרים אישיים ועסקיים עם החברה שהקימה את כר הדשא. החברה אף העסיקה יועצים כמפקחים צמודים על עבודות שהם עצמם תכננו.
מועד פתיחת האצטדיון נדחה כמה פעמים. בעת אישור הקמת הפרויקט במועצת העיר נקבע, כי מועד פתיחתו המשוער יהיה אוקטובר 2013. בספטמבר 2012 הוצג למועצת העיר, כי האצטדיון ייפתח חגיגית כבר ביולי 2013, וכי מועד פתיחתו יתוזמן כך שטקס נעילת המכבייה ייערך בו. באוקטובר 2013 דיווחה חברת האצטדיון לעירייה, כי המועד הצפוי לפתיחתו של האצטדיון הוא ינואר 2014.
משרד מבקר המדינה מעיר לחברת האצטדיון על שלא דרשה הסברים מפורטים גם כשסופקה לה תחזית לוחות זמנים שלא תאמה את המצב האמיתי והידוע של הפרויקט, לרבות השינויים שאושרו והוכנסו במהלך ביצועו, גם כאשר הלו"ז המדובר התייחס למועד הסמוך מאוד להצגתו. כתוצאה מכך, הנתונים שהוצגו להנהלת החברה, לדירקטוריון שלה ולעירייה לא תוקנו ולא שיקפו נכונה את מצב התקדמות הפרויקט. החברה גם לא תיעדה את הסיבות לעיכוב ולשינוי לוח הזמנים של הפרויקט, אשר לטענתה נגרם בשל פעילות הקבלנים ששכרה. זאת, ולו רק על-מנת שאסמכתאות אלה יוכלו להוות ראיה בהליך משפטי עתידי מול הקבלנים המבצעים או גורמי הפיקוח של הפרויקט.
