לאחר ליל דיונים ארוך, אישרה (יום ה', 30.7.15) מליאת הכנסת בסביבות השעה שש בבוקר, בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48), התשע"ה-2015 - הזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב.

בקריאה השנייה, לאחר הסרת כול ההסתייגויות התקבל החוק כנוסח הוועדה. בקריאה השלישית תמכו בחוק 46 חברי כנסת והתנגדו לו 40.

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם: "החוק יוצר איזון נכון בין האינטרס של המדינה להגן על חייו של האסיר לבין זכויותיו וריבונותו על גופו. גם היום החוק מאפשר טיפול בכפייה בחולה, אלא שהחוק הקיים כללי מדי ולא מתאים למצבו של שובת הרעב. החוק יופעל רק אם חוות דעת של רופא תקבע שהמשך שביתת הרעב תביא לכך שבתוך זמן קצר תהיה סכנה לחייו של האסיר או סכנה לנזק בלתי הפיך לבריאותו, רק אז ניתן יהיה לכפות עליו לקבל את הטיפול הרפואי. מי שיוכל להחליט בעניין יהיו פרקליט המדינה או המשנים שלו, לאחר שנשמעה עמדתו של האסיר".

יושב-ראש האופוזיציה יצחק הרצוג היה אחרון הנואמים ואמר: "התחלנו את היום בהתבטאות נוראה של חבר בקואליציה שצריך להעלות טרקטור די-9 על בית המשפט העליון. יש לי רעיון: את הדי-9 צריך להרים על הממשלה הזאת. שנה שלמה שאין תקציב, שנה שלמה. ומה עושה ראש הממשלה? מנסה להפוך את קול ישראל ל"קול ישראל היום". זו ממשלת כלום שכבר הפכה לפארסה שלטונית. נמשיך להיאבק בממשלה בכל דרך ובכל צורה".

יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין נעל את הישיבה שנמשכה כל הלילה, בדברי תודה לחברי הכנסת ועובדי הכנסת על העבודה לאורך המושב כולו. אדלשטיין השמיע הערכה שהמליאה וועדות הכנסת יידרשו לעבודה מאומצת גם בפגרת הקיץ על-מנת להעביר את תקציב המדינה במועד.

להלן דבריהם של כמה מחברי כנסת שהביעו הסתייגות מהחוק:

ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "שביתת הרעב היא הכלי האחרון שנותר בידי האסיר, לאחר שנשללו ממנו כל זכויותיו - לפגוע בגוף שלו ואת זה רוצים לשלול ממנו".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "החוק אכזרי ומסוכן ואף מיותר. לא רוצים להגן על חיי האסירים. במדינת ישראל לא מת אף אסיר ששבת רעב אלא כן מתו חמישה אסירים שהוזנו בכפייה. זה חוק הורג ושמתיר לעשות דברים אסורים לפי הנורמות הבינלאומיות. אם החוק הזה יאושר, בעתיד, החוק הבינלאומי שהולך ומתפתח בכיוון של לאסור חוקים מסוג זה, יוביל לכך שרבים יועמדו על-ידו לדין, לרבות השופטים שאישרו את ההזנה בכפייה, מי שיבצעו את החוק בפועל וייתכן אף שמחוקקים שאישרו את הדבר. בחוק הזה לא רוצים להציל חיי אדם אלא להרוג!".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "שביתת רעב היא כלי לא אלים של אדם שהחליט להשיג הישג פוליטי או משפטי באמצעות גופו. זה הדבר היחיד שהוא מרגיש שביכולתו לעשות בין כותלי הכלא, בוודאי כשמדובר באסיר מנהלי. השיטה של הזנה בכפייה - הכנסת זונדה, דבר קשה מאוד לגבי חולה. כאן המערכת רוצה להרדים את האסירים על-מנת להזין אותם. זה ניצול חולשתו של אדם שנמצא בכלא. טוב עשתה ההסתדרות הרפואית שהודיעה שכל רופא שישתף פעולה עם החוק הזה ייענש וטוב יעשו הרופאים אם יישמעו לאזהרה הזו. אני קורא לכל הרופאים במדינת ישראל שלא לשתף פעולה עם החוק הנורא הזה, שנועד לאפשר התעללות באסירים".

ח"כ אורן חזן (הליכוד) הוצא מהאולם לאחר שהפריע לנאומו של טיבי. חזן קרא לעברו של טיבי: "טיבי מנצל את מעמדו כחבר כנסת לתמיכה ולעידוד הטרור נגד המדינה" ולאחר שלוש אזהרות של סגן יו"ר הכנסת, יואל חסון, שניהל את הישיבה. ח"כ חזן הרבה להתעמת בדיון עם חברי הרשימה המשותפת.

על-פי החוק למניעת נזקי שביתת רעב, יוסמך נציב שירות בתי הסוהר לפנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לנשיא בית המשפט המחוזי בבקשה לקבל היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, אם ראה, על סמך חוות דעת של רופא, כי בשל שביתת הרעב קיימת אפשרות ממשית שתיגרם בתוך זמן קצר סכנה חמורה לבריאותו של האסיר או נכות בלתי הפיכה. הבקשה תוגש רק לאחר שנעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמת האסיר לטיפול. בית המשפט ישמע את האסיר, ככל שהדבר אפשרי בהתחשב במצבו הרפואי, או את בא-כוחו, ויביא בחשבון את חוות דעתה של ועדת האתיקה. בקבלת החלטתו, בית המשפט יחויב לשקול את מצבו הרפואי והנפשי של האסיר, הסיכויים והסיכונים של הטיפול המבוקש לאסיר ושל טיפולים חלופיים, מידת פולשנותו של הטיפול המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר, עמדת האסיר ונימוקיו, תוצאות טיפולים דומים שניתנו לאסיר אם נתנו, וכן שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שיובאו בפניו ראיות לעניין זה.

לפי ההצעה, אם ייתן בית המשפט את ההיתר, ניתן יהיה להעניק את הטיפול הרפואי המינימלי ההכרחי לשמירה על חייו של האסיר או למניעת נכות חמורה בלתי הפיכה גם אם האסיר מתנגד לכך. לפני מתן הטיפול ייעשה מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול. הטיפול יינתן בנוכחות רופא ויתבצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של האסיר. במקרה של סירוב מצד האסיר לקבל את הטיפול, יוכל סוהר, לבקשת מטפל, להפעיל כלפיו כוח סביר, במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול בלבד. כמו-כן, מטפל לא יהיה חייב לתת לאסיר שובת רעב טיפול לפי הסדר זה.