במהלך מבצע צוק איתן הפסיקו 38 חברות תעופה זרות את טיסותיהן לישראל, ובעקבות כך החליטה רשות שדות התעופה (רש"ת) לאפשר פעילות בשדה התעופה עובדה עבור טיסות בינלאומיות.

השירות בהפעלת שדה עובדה היה ברמה ירודה, וכלל: מחסור בדיילי קרקע; אי-הפעלת כל עמדות הכרטוס; נוסעים הופנו ללא מיון על-פי לוח טיסות; טיסות הגיעו שלא בהתאם לתכנון; איחור של יותר מ-15 שעות שגרם לזמן המתנה ממושך של נוסעים; שני מטוסים המריאו ללא נוסעיהם והם הוחזרו לאחר המתנה ארוכה לנתב"ג ועוד. בסך הכול עברו בשדה עובדה 3,115 נוסעים בלבד.

לרש"ת שני נהלים המתייחסים להפעלת שדה עובדה בהשבתת נתב"ג מושבת. אף אחד מהם לא הופעל, ובפרט לא הנוהל שעל פיו היה אפשר לתגבר את שדה עובדה במשאבים ולאפשר טיפול טוב יותר בנוסעים.

רשות התעופה האזרחית (רת"א) משמשת גוף מאסדר של רש"ת. בדצמבר 2014 ביקר ברת"א ראש חטיבת תשתיות לאומיות ברשות החרום הלאומית (רח"ל), ומנה את הפערים במוכנות לחרום: (א) ברת"א אין בעל תפקיד המרכז את נושא החרום; (ב) רת"א אינה מקיימת באופן שוטף פעילות מוכנות לחרום; (ג) ישנם נהלים חלקיים לחרום; (ד) אין הגדרה רשמית לפעילות רת"א בחרום; (ה) אין מרכז הפעלה, ומרחב מוגן לקיום הפעילות בחרום אינו מוגדר; (ו) בהסכמים עם ספקים ששירותיהם ומוצריהם נדרשים בשגרה ובחרום אספקתם אינה מעוגנת גם בשעת חרום; (ז) ישנו ערוץ תקשורת אחד בלבד שבאמצעותו מועבר המידע על שינויים תעופתיים לגורמים בחו"ל ולגורמים בארץ או מתקבל מהם.

עוד עולה מהמסמך כי בעקבות הפקת הלקחים ממבצע צוק איתן תפעל רח"ל להכרזה על רת"א כעל רשות ייעודית במשרד התחבורה בהיותה גוף ייחודי מאסדר של רש"ת ושל חברות התעופה.

על-פי משרד התחבורה, הפערים שפורטו במסמך של רח"ל צומצמו בדגש על כך שבמרס 2015 כוננה רת"א כרשות ייעודית, ובימים אלה היא סוגרת את הפערים שנותרו.

בעקבות הקשיים בהפעלת שדה עובדה מינה מנכ"ל רש"ת יעקב גנות ב-25.7.14 צוות פנימי, שיתחקר וינתח את האירועים בשדה עובדה. במקביל, מינה באותו יום מנכ"ל משרד התחבורה צוות בדיקה בראשותו. צוות הבדיקה התבסס בעבודתו בין היתר על תחקיר הצוות הפנימי, על מסמכים ותזכירים ועל סיור בשדה עובדה. כמו-כן נפגש הצוות עם מנהל השדה ועם מנהלי חברות השינוע.

מדוח צוות הבדיקה עלו מספר כשלים. בסיכומו ציין צוות הבדיקה כי שדה עובדה לא היה יכול לשמש בתנאים שנוצרו באותו היום שדה משלים או שדה חלופי להיקף הפעילות שתוכננה. גם נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע לא יוכל לשמש בעתיד תחליף לנתב"ג, ולשם כך יש להאיץ את הקמתו של שדה בינלאומי נוסף.

עוד ציין צוות הבדיקה בסיכום כי אירוע זה הבליט את חשיבותו של נמל תעופה חלופי לנתב"ג. לדברי הצוות, הנחת העבודה צריכה להיות שאיסורי טיסות לנתב"ג עלולים להתרחש ללא התרעה מוקדמת, זאת לנוכח העובדה כי לאויבי ישראל יכולת שיגור טילים לנתב"ג, לנוכח העובדה שאי-אפשר להבטיח הצלחה מלאה ליירוטי הטילים, ולנוכח מצבה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית .

רש"ת ענתה למשרד מבקר המדינה כי אימצה את המלצות צוות הבדיקה וכי עד הקמת נמל התעופה רמון בתמנע יוגבל מאוד מספר המטוסים שיופנו בשעת חרום מנתב"ג לשדה עובדה, עקב עמדות חנייה מוגבלות וגודל הטרמינל. בתשובת משרד התחבורה צוין כי המשרד בוחן עם רת"א ועם גורמים נוספים את ההיתכנות של שדה התעופה רמת דוד כשדה תעופה בינלאומי נוסף שיוכל להוות שדה חלופי לנתב"ג.

משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התחבורה ועל רת"א להיערך לשעת חרום ולהשלים בהקדם את כל הפערים שהועלו בהתאם להמלצות צוות הבדיקה. כמו-כן עליהם להחיש את בדיקות ההיתכנות והכדאיות של הקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף על נתב"ג כדי להקטין את הסיכון לסגירת השמיים בשעת חרום.