מתקפה חסרת תקדים מצד שר מכהן נגד בית המשפט העליון. בשלושה נאומים רצופים במליאת הכנסת, תקף (יום ב', 28.3.16) השר המקשר בין הממשלה לכנסת, יריב לוין, את האקטיביזם השיפוטי תוך שהוא מתנצח בחברי הכנסת של האופוזיציה.

מקבלים החלטות במקום הממשלה

"אני חושב שאפשר ללכת", פתח לוין את נאומו. "אני אומר לכם את האמת. אנחנו ממילא לא קובעים כלום. אנחנו ממילא לא נחשבים. ממילא יש אחרים שמחליטים במקומנו. אנחנו הרי כאחד האדם, הולכים ומגישים עתירות בפני, איך נקרא, אותם עליונים, והם קובעים. הם מכתיבים מדיניות, הם מחליטים אם חוק נאה בעיניהם אם לאו, אם החלטה נאה בעיניהם אם לאו. אם מינוי כזה או אחר יפה בעיניהם, אם לאו. הפעם הם אפילו לא הגבילו את עצמם, כביכול, לעניינים פרוצדוראליים. הם פשוט ישבו במקום הממשלה וקיבלו החלטות.

"אולי הגיע הזמן שבאמת נעשה מעשה ופשוט נקום ונצא מפה. ואז יהיה ברור באיזו מציאות אנחנו חיים ונבהיר באיזו מציאות אנחנו חיים. כי למה שמתרחש במדינת ישראל בימים אלה יש הרבה מאוד שמות, אבל דמוקרטיה הוא לא אחד מהם. והמציאות הבלתי נסבלת הזו, שבה קומץ שופטים שבוחרים את עצמם בחדרי חדרים, ללא שום שקיפות, בהליך אנטי-דמוקרטי בעליל, מכתיבים את השקפת עולמם ואת אמונותיהם וכופים אותן על כלל החברה הישראלית, בניגוד מפורש להחלטות שנמצאות בליבת הסמכות הן של הממשלה והן של הכנסת - אלה דברים שמקומם לא יכירם. זה הדבר האנטי-דמוקרטי האמיתי, שקומץ שופטים מבטל החלטה של ממשלה נבחרת רק כי זה לא נראה לו מספיק".

לוין העיר בתגובה לקריאת ביניים כי קודם להיותו שר, לא רק שלא הציע לבטל את בית המשפט העליון, אלא הציע לחזק אותו ולהשיב אותו למקום הראוי לו, כלשונו, על-ידי כך ששיטת הבחירה תשתנה וייושמו כללים, כפי שקיימים בכל מקום, לעניין שפיטות ולעניין זכות המידה ועוד רשימה ארוכה של דברים.

דת נסתרת

עוד ציין השר לוין כי "כל הדבר הזה גם מתנהל תחת מן מסך עשן כזה של כל מיני מילים גבוהות. למשל, באים ואומרים לנו לא פעם שההחלטה או החוק או המינוי, או כל פעם משהו אחר, הוא לא חוקתי. טוב. תשמעו, יש לי הרבה מאוד ידידות והערכה לאחינו בני העדה הדרוזית, אבל אני לא ידעתי שמדינת ישראל אימצה לעצמה את עקרונות הדת הדרוזית. כי בדת הדרוזית, כפי שבוודאי לא מעט כאן יודעים, ההלכה היא נסתרת. יש חכמי הלכה מעטים שיודעים את התורה, ורוב בני העדה אינם מכירים אותה. והנה גם פה, אני העני והדל פעם אחר פעם בא ומבקש שמא יואיל בטובו מישהו מאותם חכמי דת שיושבים בבית המשפט העליון להציג בפני את אותה חוקה. ניסיתי. תאמינו לי, התאמצתי. הלכתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, סיימתי את התואר, את החוקה לא מצאתי. ישבתי בספרייה, באמת חיפשתי, לא הלך. הלכתי אחר כך, עבדתי כעורך-דין פרטי שנים ארוכות, גם זה לא עזר. נכנסתי לפעילות בלשכת עורכי-הדין, אפילו ממלא-מקום ראש הלשכה הייתי, את החוקה לא מצאתי. חשבתי שכשאבחר לכנסת, ואכנס בשעריה של ועדת החוקה, חוק ומשפט משהו יועיל. גם זה לא קרה. תאמינו או לא, אפילו בוועדת שרים לחקיקה טרם מצאו את החוקה המדוברת.

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) ציינה שכאשר היא פונה לבית המשפט העליון, היא אינה יודעת מראש מה יחליט ומכבדת כל החלטה של בית המשפט. לוין אמר: "איפה נשמע כדבר הזה שיישבו קומץ אנשים בבניין מכובד ככל שיהיה... בוודאי שאת מכבדת בגלל שיושבים שם אנשים שחושבים כמוך, שבאים מאותו רקע שלך, ולכן נוח לך. לוקחים את העמדות שלך שאין להן רוב בציבור, ולכן את יושבת בצד הזה של האולם (באופוזיציה, ע.י.) ועושים סוויץ', עושים קפיצה. הופכים את הקערה, ולוקחים את הדעות שבאופוזיציה ושמים אותם במקום הממשלה.

"בימי בגין לא היה שופט שחלם לפסול חוקים"

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) שאל: "בית המשפט העליון זה מפלגה?" ולוין השיב: "אמרתי לך כבר, חבר הכנסת חסון, אני למדתי שיעור אתמול. אני שר בממשלה, אבל מי זאת הממשלה בכלל, לשיטתם?". חסון קטע אותו ואמר: "האם מנחם בגין היה אומר את מה שאתה אומר? האם ז'בוטינסקי היה אומר מה שאתה אומר? לא מתאים לך". לוין לא ויתר: "בימי מנחם בגין, שאתה האחרון שיכול לשאת את שמו, לא היה שופט שהעז, שחלם לפסול חוקים, שחלם והעז לקבל החלטות מהסוג הזה. לא היה. אז אי-אפשר לבוא היום כשמתרחש כל מה שמתרחש, ולהגיד, מה היה אומר מנחם בגין. הוא לא העלה על דעתו שמצב כזה יכול בכלל לקרות".

השר לוין המשיך בנאומו והתייחס לעקרונות השיפוטיים: "את כל הדבר הזה הם גם עוטפים ברטוריקה מדהימה, בעיני. אחרי שלא מצאנו את החוקה ולא ראינו מהי תורת הנסתר שבה הם קוראים ומכוחה הם מסיקים מה מותר לנו לעשות, ומה אסור לנו לעשות, אחר כך הם מוסיפים עוד שלב; הם גם קובעים אם זה סביר או לא סביר. האם סביר שהמסתננים יהיו במתקן עשרים וארבעה חודש או שישה עשר חודש או שנים עשר חודש? איך קובעים סבירות? מישהו מכיר בית ספר לסבירות? מישהו מכיר איזו פקולטה שמלמדים בה את מדעי הסבירות? יש איזה ספר שמישהו אולי יוכל להשאיל לי שאני אוכל לקרוא וגם לדעת להיות אחד מהיצורים הנעלים האלה שיודעים מה סביר? הלא אלה דברי הבל, הלוא סבירות היא בעיני המתבונן. לא מה שסביר בעינייך סביר בעיני. לא מה שסביר בעיני חבר הכנסת אלאלוף סביר בעיני חבר הכנסת טיבי". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) מחה על השימוש במילה "יצורים" לתיאור שופטי העליון, ולוין לא ויתר: "אתה לא תאמר לי מה אני יכול להגיד ומה אני לא יכול להגיד".

מבחן הסבירות נקבע בקלפיות

לוין: "אם בתי המשפט יעשו מה שהם עושים בכל מדינה אחרת, את תפקידם – הם ישפטו על-פי החוק, הם לא יבואו במקום הכנסת, הם לא ייכנסו בנעליה של הממשלה, הם לא יחליטו מה סביר ולא סביר, כי הקביעה מה סביר, מהו סדר העדיפויות הסביר, מהי ההחלטה הסבירה זאת בדיוק הדבר שעליו הולכים אזרחי ישראל לקלפיות, זאת בדיוק הסיבה שהם משלמים לנו משכורת – כדי שנשב כאן ונקבל את ההחלטות האלה. לא כדי שמישהו אחר יחליט במקומנו, לא כדי שמישהו אחר יכפה את השקפת עולמו עלינו. בעניין של הסבירות אין שום אלמנט לא של ידע ולא של משפט. כל כולו בא מעולם של השקפת עולם ומעולם של מה שאדם רואה ומאמין בו בעיני עצמו. והדברים האלה, בכל הכבוד, הם לא מעניינו של בית משפט, הם מעניינם של הממשלה ושל הכנסת. בשביל זה הן קיימות.

"עכשיו אני אגיד לכם עוד דבר. אתם יודעים, הם גם יודעים להגיד לנו מה מידתי, ומה לא מידתי. שוב הרטוריקה הזאת. לך תתווכח עם מישהו שאומר לך, זה לא מידתי. איך קובעים מידתיות, חבר הכנסת חסון? אנה תשלח אותי. אתה למדת בבית ספר למידתיות? אתה מכיר מקום כזה שלומדים לדעת מה מידתי? יש בעולם כולו מקום כזה? זה בכלל עניין משפטי. הדברים האלה הם דברים שבהשקפת עולם. המציאות שבה בא קומץ שופטים וכופה את עמדתו על כלל אזרחי ישראל על-פי השקפת עולמו ללא שום בסיס משפטי היא דבר פסול מיסודו, היא דבר פסול. היא הרבה מאוד דברים, אבל היא לא דמוקרטיה, כי בדמוקרטיה יש שלטון חוק, לא שלטון השופט.

חוק ההשעיה - בגלל בג"ץ

לוין פנה לחברי הרשימה המשותפת ואמר להם שחוק ההשעיה עליו הצביעה הכנסת אינו פתרון טוב. "אני אומר שחבל שהגענו למצב כזה וחבל שצריך להביא בפני הכנסת חוקים מהסוג הזה. אני חושב שקודם כל יש לנו היום בחקיקה חוק מאוד ברור שלפיו היה צריך למנוע מחלק מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת בכלל להתמודד לכנסת, מכיוון שהם לא עומדים בתנאי הסף שנקבעו בחוק היסוד כדי להתמודד, משום שחלקם לצערי הרב תומכים בטרור ומסייעים לאויב במקום לייצג את אזרחי ישראל. אבל בית המשפט העליון, פעם אחר פעם, למרות שוועדת הבחירות המרכזית פעלה בדיוק על-פי החוק ופסלה אותם... ישבו בבית המשפט העליון, שוב, לצערי הרב שופטים, כתבו פסק-דין, פעם אחר, פעם שאישר את ההתמודדות של חברי כנסת כאלה למרות שהם נפסלו, בניגוד מוחלט להוראות החוק והביאו עלינו את המציאות הזאת שאנחנו צריכים להתמודד איתה עכשיו, מציאות בלתי סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת. מתוך מציאות כזאת גם נולדים צעדים שהם צעדים לא פשוטים וחבל שצריך לנקוט בהם".

מקבלים החלטות במקום הממשלה

לוין קשר בין החלטת הממשלה על מתווה "רחבת הרפורמים" הכותל המערבי לחוק המקוואות, והאשים את בית המשפט העליון בכך שבהחלטתו בעניין המקוואות לרפורמים גרם לסערה סביב מתווה הכותל: "בשעה שהתקבלה ההחלטה על הכותל, הנה פתאום הופיע לו פסק הדין בעניין המקוואות. אני אומר דברים ברורים. כאילו במקרה, בעיתוי הזה. הכול פה מקרי לגמרי. יש עתירות שיושבות שנים ומחכות, אבל זה מייד היה צריך באותו זמן. לגמרי במקרה".

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, העיר תוך שהוא עוקץ את השר לוין על כך שבג"ץ העיר לממשלה ולא לכנסת: "בלי להביע שום עמדה בנושא פסיקות בג"ץ אני רוצה רק לומר שבניגוד להערות שנשמעו כאן, לבג"ץ לא הייתה שום טענה לגבי התהליך בכנסת. לא שום הערה של אף אחד מן השופטים לגבי מה שהכנסת עשתה בנושא".

מדוברות יש עתיד נמסר בתגובה כי מדובר בחוסר אחריות, בחוסר הבנה מוחלט של מהי דמוקרטיה ובפגיעה קשה באמון הציבור ובמעמדו של בית המשפט העליון. יריב לוין אמר דברים איומים וחמורים ביותר אך הוא לא לבד. הוא חלק מחבורה מסוכנת שמבקשת לפגוע בשומר הסף החשוב ביותר בדמוקרטיה הישראלית. עליבותה של הקואליציה הזאת היא גם בכך שלא נמצא ולו פוליטיקאי אחד שיקום ויגיד לחבריו: עד כאן! מדובר במופע התקרנפות ופחדנות מביש. אלו לא ערכי הליכוד. אלו לא ערכי הימין. זה סתם פופוליסטיות זולה ונמוכה במטרה להשיג רווח פוליטי בזוי. מנחם בגין מתהפך היום בקברו. מתהפך ומתבייש".