במלחמה כוללת יוזנחו נפגעי חרדה

במלחמה כוללת נגד ישראל, אין טיפול בנפגעי החרדה, כך הודו (יום ב', 28.3.16) נציגי משרד הבריאות בדיון בוועדה לביקורת המדינה. יושב-ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, אמרה כי "במהלך מבצע צוק איתן הטיפול הנפשי בנפגעי החרדה בעוטף עזה - לא עבד טוב. נעשית אומנם בינתיים עבודה רבה, אך עובדה היא שבמלחמה כוללת המערך איננו מוכן עדיין. על משרד הבריאות להזדרז, לסכם על כל הרשויות ולגבש נוהל הפעלה בחרום לטיפול בנפגעי חרדה".

יוזם הדיון, ח"כ חיים ילין (יש עתיד), הדגיש את הצורך בטיפול זה, בעיקר לנפגעי פוסט-טראומה כולל למשפחותיהם, הזהיר כי אלו שלא טופלו בזמן התמכרו לטיפול בכדורים, וקרא להכירם כנפגעי פעולות איבה. לדבריו, הוא יזם חוק בעניין - אך התבקש להסירו תמורת החלטה פנימית בנושא של רשות החרום הלאומית. לדבריו, "מרכזי החוסן מבוססים על החלטות ממשלה ועל טוב ליבם של פקידים במשרד הבריאות והרווחה. הם אינם נמצאים בבסיס התקציב ולא מוכרים באופן רשמי כחלק מהרשויות והמועצות, האמורים למנוע פוסט טראומה. הגיע העת לפתוח מרכזי חוסן בכל הערים, כי בהיעדרם אנשים יגיעו לבתי חולים".

אלי שליין, מתנדב במרפאה בשדרות, האשים בבכי כי "הרפורמה בבריאות הנפש פוגעת בנפגעים, העברת האחריות לקופות-החולים שסובלות מהעדר תקציב, תחמיר את המצב בעת חרום". אלי שלי, מתנדב נוסף, הזהיר כי טיפול שאיננו ניתן בעשר הדקות הראשונות מהפגיעה, יגרום להחמרה.

בלה בן גרשון, אחראית ההיערכות לחרום לבריאות הנפש במשרד הבריאות, השיבה כי המשרד אחראי לנפגעי החרדה, אך אם חלילה תפרוץ מלחמה כוללת - המשרד עדיין אינו ערוך לטיפול נפשי בנפגעי חרדה. לדבריה, בתיאום הרשויות המקומיות ומשרדי החינוך, הרווחה ורשות החרום הלאומית, נלמדו הלקחים מהשיבוש בהפעלה במבצע צוק איתן, וסוכם כי קופות החולים יטפלו גם בנפגעי החרדה, וכי כל מרפאה תטפל בכל מבוטח - ותעשה חישוב מול הקופה שלו לאחר מצב החרום. כל המרפאות או מרכזי חוסן בעוטף-עזה נבדקו כי הם נגישים לאמבולנסים, אך נפגע-חרדה המתלונן על כאב פיזי - יופנה לחדר מיון. היא ציינה כי נוהל ההפעלה של מערך הטיפול בנפגעי חרדה, עדיין מתעכב, כיוון שטרם סוכמה פעילות כל הרשויות ומשרדי הממשלה, והדגישה את המחסור בתקציב להדרכה ארצית למטפלים.

אילן לילי, נציגת 'רופאים לזכויות אדם', האשימה כי לא נבדק הטיפול בנפגעי חרדה לאורך זמן, וכי במהלך 'צוק איתן' לא נפתחו בכל הישובים הבדואים מרכזי טיפול נפשיים, ואילו לדברי אילנה שלמה-ללום, מנהלת מחלקת הבריאות בעיריית אשדוד, במבצע האחרון האזרחים העדיפו מענה טלפוני, כי חששו לצאת מבתיהם.

לדברי הד"ר חוה פרידמן, מנהלת אגף הפסיכולוגיה במשרד החינוך, ילדים מתגלים כנפגעי-חרדה גם זמן רב לאחר מצב החרום, ויש עדיין ילדים המטופלים כיום - מאז היו נפגעי-חרדה במבצע 'צוק איתן' לפני כשנה וחצי.