"היינו רוצים לראות יותר עורכי דין מהמגזר הפרטי מתמנים לשופטים. יש רגליים לסברה לכך שעורכי דין לא רוצים להתמנות לשופטים בשל פערי השכר, בעוד בשירות הציבורי המינוי לשפיטה נחשב לקידום". כך מסבירה (יום ב', 4.4.16) נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, את הריבוי היחסי של פרקליטים-לשעבר בשורות השופטים. היא דיברה בפתח כנס לשכת עורכי הדין.
נאור הוסיפה, כי היא מצפה מהלשכה וחבריה להתנגד לכל ניסיון לפגוע במבנה הדמוקרטי של המדינה, בעצמאות מערכת המשפט, בסמכויות בית המשפט העליון ובוועדה לבחירת שופטים. דבריה התקבלו בתשואות.
לבסוף התייחסה נאור לנסיונות ליצור מה שכינתה "מערכת משפט אלטרנטיבית". לדבריה, "יש מי שסבור שהוא יודע את האמת טוב יותר מבית המשפט, ויודע מה באמת אירע וכך אנו עדים לפרסומים סנסציוניים המתיימרים לדעת את האמת כולה, גם כשאין להשערות המועלות בהם יסוד עובדתי של ממש", אמרה, ברומזה לסערה הציבורית סביב משפט רומן זדורוב.
נאור הדגישה, כי מערכת המשפט אינה חסינה מטעויות, ולכן קיים מוסד המשפט החוזר.
"לגיטימי לחלוטין לערוך תחקירים ולגלות גילויים שבעובדה. העיתונות החוקרת חשפה פרשיות חשובות במדינה, שאולי לא היו נחשפות אלמלא התחקירים. לעיתים תחקירים עיתונאיים מניעים את גלגלי החקירה המשטרתית ומביאים לידי חשיפת מעשי שחיתות והענשת העבריינים. ואכן, גם חשיפה בדיעבד, לאחר שהסתיים המשפט היא לגיטימית ותורמת לשלטון החוק ולעשיית משפט צדק.
"ואולם יש הבדל בין תקשורת חוקרת אמיתית לבין יצירת כותרות דרמטיות שנותרות בגדר כותרות בלבד בלי גיבוי עובדתי. כותרות המציירות 'צבע' במקום תשתית ראייתית. על-ידי הפרחת השערות נטולות בסיס עובדתי אין תורמים לגילוי האמת, אלא רק יוצרים
רושם מעוות הפוגע באמון הציבור".
עוד התייחסה נאור למה שכינתה "שפיטה אלטרנטיבית של הפרקליטות". לדבריה, "גם פרקליטים עשויים, כמובן, לטעות וטעויות שלהם עשויות כמובן להשליך על פסק הדין. אך מכאן ועד הצגה של הפרקליטות כאוסף אנשים חורשי רע ותופרי תיקים, שנקבצו יחד כדי להרשיע חפים מפשע ויהי מה – רב המרחק".
