"ה-1 באוקטובר כבר לא יהיה"

יו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, אמר: "ישבנו פה לפני שבועיים-שלושה, ואמרתי שאנחנו עם כל הקושי נערכים ואנחנו בעיצומה של עשייה אינטנסיבית לקראת הקמת כלי תקשורת עצמאי ואיכותי ששלחתם אותנו להקים. לא אנחנו החלטנו לפטר אנשים. אתם כמחוקקים שלחתם אותנו להקים את הגוף הזה. קובלנץ והצוות פועלים כמו סטרטאפ ועושים עבודה מדהימה. אותם אנשים שאנחנו מגייסים חלקם עזבו מקום עבודה כשהם יודעים שמאחורי הגוף עומד חוק וכנסת ישראל, ויש לנו חובה מוסרית כלפיהם. יש לי הערכה גדולה מאוד לאנשים המקצועיים ברשות השידור, והם ימצאו את מקומם בתאגיד. מצד שני, אני אומר בכנות לא נסכים לצרף אנשים מטעמים לא ענייניים ולא מקצועיים את הניסיונות האלה נדחה. אנחנו נהיה ערוכים ביום התחילה לשדר את שידורי הרדיו מירושלים. התאגיד יפעל במועד שאתם תקבעו, העמדה המקצועית שלי היא כזו שאנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שתטילו עלינו. מצד שני, אני אומר לכם כי לוחות הזמנים האלה חייבים להיות קצרים. לכן אמרתי שנעמוד ב-30 בספטמבר. אנחנו נדאג שבתאריך שייקבע וחושבים שהוא צריך להיות מוקדם ככל האפשר, מאחר שהדבר הכי גרוע לכלי תקשורת זה חוסר ודאות רגולטורית".

ח"כ דוד ביטן (ליכוד) העיר: "אז למה אמרתם שלא תהיו מוכנים. יש גבול כמה אפשר להפוך את הטיעונים", וח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) השיב לו: "הם רוצים מהר כדי שלא תוכלו להמית אותם". ח"כ יגאל גואטה (ש"ס), שפנה לראש הממשלה בעניין בשעת השאלות במליאה, הוסיף: "הם לא מבינים איך הם בקואליציה וגנבתם להם את רשות השידור".

"קקפוניה תקשורתית"

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר כי "כבר 4-3 ימים אנחנו שומעים בליץ תקשורתי שרק מסביר מה ראש הממשלה רוצה לעשות, אז אני רוצה להבהיר, איש לא רוצה לסגור את התאגיד ואיש לא מטיל ספק בכישרונם, במוטיבציה וביכולות של אנשי התאגיד. בסוף הם יקימו תאגיד לתפארת. השאלה היחידה היא המוכנות, ויש יותר מדי עמימות. אני באתי לראש הממשלה, בהכנה לשאלות ותשובות במליאה, ואמרתי לו כשיעלה נושא התאגיד תדע שהוא בעייתי, אתה מחשיך את המסך ושולח 800 איש הביתה ואני כמנכ"ל לא יודע אם יש אלטרנטיבה שלמה ומוכנה". הוא הוסיף כי כאשר נלחם להקמת התאגיד אמרו שהוא הורס את השידור הציבורי ועכשיו הוא מקבל ביקורת מהצד השני. "בסוף ראש הממשלה, שהוא שר התקשורת, צריך לקבל החלטה ואני לא יכול להגיד שהתאגיד מוכן ואם הוא מכבה טלוויזיה יש אלטרנטיבה. לכן הוא ביקש ליזום את תזכיר החוק המאריך. ועכשיו השאלה מה כותבים בתאריך. כרגע יש מגעים לקבוע תאריך אמיתי שבו תהיה מוכנות, ברגע שתהיה שביעות רצון של כולם נביא את זה", אמר פילבר.

כבל שאל את פילבר: איך עושים את זה בלי להתייעץ עם ראשי התאגיד והאוצר? אם הייתם מביאים לנו הסכמה לא הייתה ממחלוקת. למה לא באתם בדברים עם התאגיד והאוצר וכל המהומה הייתה נחסכת". פילבר השיב: "דיברתי עם קובלנץ לא פעם אחת. הדברים לא נאמרו בצורה חדה, אבל החשש ממה יהיה ב-1 באוקטובר נדון בשיחות ביני לבין מנכ"ל התאגיד. ראש הממשלה אמר שהדברים לא מתכנסים וצריך לבדוק את הנושא, מרגע זה התחילה קקפוניה תקשורתית שאני לא אחראי עליה. אנחנו באים בדברים עם המשרדים כדי להכין תזכיר חוק".

הארכה ב-550 מיליון שקל

ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, אמר: "שאנחנו רוצים שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר, מבחינתנו ב-1 באוקטובר כמו שסיכמנו והוועדה אישרה. התאגיד קיבל תקציב משמעותי להיערך וכל דחייה תעלה הרבה מאוד כסף. ב-27 במרס חתמנו לתיקון על ההסכם עליו חתום גם מנכ"ל משרד התקשורת, יו"ר ההסתדרות ואני. עשינו תיקונים כדי לשמור על העובדים. קבענו העלאת מכסה ופיצויי פיטורים, דחינו את המועד ל-1 באוקטובר, שלא היה מושלם, אבל בחיים צריך לחתוך אחרת זה לא היה קורה בחיים. לגבי עלויות, עשינו אומדן של דחייה ובצורה יחסית שמרנית, כולל אפשרות שרשות השידור תוכל לקחת כסף מהתאגיד, העלות הזו כולל עמידה במחויבויות הפקות מקור ל-15 חודשים היא כ-550 מיליון שקלים. המטרה שלנו שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר ואם לא באחד באוקטובר שיקרה מאוד מהר בשיתוף התאגיד. אנחנו נחזור לראש הממשלה ושר התקשורת ולשר האוצר וליו"ר ועדת הכלכלה עם התשובה".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הוסיף: "כל מה שקורה בתאגיד וברשות השידור זה מורה נבוכים איך לא עושים רפורמה. מי שהפר את הרפורמה המוסכמת ברשות שכבר חתמנו עליה, ברגל גסה, הייתה המדינה. הם הקימו ועדת מיוחדת לעקוף את ועדת הכלכלה ועשו דיונים מזורזים שהעובדים היו אחרונים בתור. החוק בוועדה של ח"כ אלהרר נדון בזמן לוחמה, כשאני אמרתי שלא יהיו עיצומים בגלל המלחמה, והתאגיד הוקם בצורה לא רצינית. אותה ועדה (של ח"כ אלהרר) שקבעה מועדים ידעה שהם לא ריאליים. בא מנכ"ל התאגיד לפני 4 חודשים ואמר שהוא צריך עד ינואר 2018 להיערך כראוי. האילוצים ששמו עליו לא להסכים לתאריך לא היו עניינים ומקצועיים. לפני שבועיים מנכ"ל התאגיד אמר 'חוץ מלקעקע 2018 על הזרוע עשיתי הכל שיהיה 2018'. אם הוא אמר את זה לפני שבועיים בשיחה סגורה זאת לא אמת לאמיתה? אנחנו בסיטואציה קשה שמי שילד אותה זה מי שעשה את הוועדה המיוחדת. התאגיד יקום, אנחנו בסיטואציה של אל חזור, וצריך להגן על היוצרים ואני לא מבין איך סופרים פעמיים את ה-220 מיליון ליוצרים שיוצאים כך או כך. יש פה סיטואציה שיש 1,200 עובדים ואני את העבודה שלי אעשה גם אם ילכו נגדי כל אמצעי התקשורת וחברי הכנסת, אבל אי-אפשר למחוק אמירה מלפני שבועיים שאין מוכנות. יש 1,200 משפחות שאני חושב שמותר להסתכל להן בעיניים ומותר לכבד אותן. הכאב זה לא רק בגלל שמאבדים מקום עבודה זה בגלל שמאבדים כבוד אנושי. צריך לדאוג לעיתונאים שנקלטו בתאגיד, אבל יש 1,200 עובדים וצריך איזונים. יש פה אנשים שנגדע עולמם, מילא אם זה היה למטרה טובה שבאוקטובר יהיה תאגיד מושלם. אני הראשון שמקיים הסכמים, מי שהפר ראשון את הסיכומים זה האוצר באותה חקיקה. אני לא הפרתי הסכם המדינה פנתה אלי לכן הסכמתי לדחייה. אין קודש לינואר 2018, כל עוד יודעים שהתאגיד מוכן".

"שידורים סבירים פלוס"

מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר כי "לגופו של 2018 - לא הסתרתי את עמדתי המקצועית שרצוי היה לפתוח את התאגיד ב-2018. גם עכשיו אני אומר שעשיתי הכל חוץ מקעקוע וגם לח"כ דוד ביטן אמרתי שהייתי שמח שזה היה קורה ב-2018. אבל מה לעשות שלא קיבלתי את מבוקשי וגם קיבלתי תגובות ממשרדי האוצר והתקשורת שיש נקודה בזמן שצריך לרוץ לתוך האש ולהתחיל את זה. אנחנו יכולים להתחיל שידור ב-30 בספטמבר עם חדשות ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל. ברדיו יהיו אותם שידורים פחות או יותר, בטלוויזיה פחות ובדיגיטל הרבה-הרבה יותר טובים. אם היינו מחכים עד 2018 באמת היו שידורים יותר טובים, אבל אנחנו יכולים להתחיל עם שידורים סבירים פלוס". עומר הוסיף: "עם כל הכבוד לפילבר ההחלטה לא הייתה בהתייעצות אתנו ואין שולחן עגול שמנסים להגיע לפשרה. אנחנו נוכל לעלות בסוף ספטמבר לא תהייה החשכת מסך נקודה. אם זה לא ייסגר מידית לא נוכל לגייס עובדים".

ח"כ ביטן אמר כי "התקשורת לא עושה יותר מאשר לתקוף כל היום את נתניהו והליכוד, היא כל היום מול הליכוד אז בוא ניקח את הדברים בפרופורציה. היא חופשית מדי. הזיכרון שלכם קצר, זאת לא דחייה ראשונה. לכן ההחלטה הזו היא נכונה ומחויבת המציאות, אני לא יודע אם זה יהיה ינואר 2018 או פחות אבל זה יהיה. אתם צריכים לבוא בטענות רק לאנשים שיושבים בצד הזה (המנהלים של התאגיד) שהתאגיד לא מוכן. אולי בגלל שלא התערבנו הם לא מוכנים. את התאגיד הקימו לא בגלל שרצו תאגיד ציבורי חדש, אלא בגלל שאת רשות השידור לא ניתן היה להכניס לשנות ה-2000 ויו"ר ההסתדרות לא נתן יד לזה. מה שיצא שתאגיד ציבורי 3 שנים לא קם. מצד שני דווקא רשות השידור התחילה להתייעל, לכן אני חושב שאולי עשינו טעות וצריך לשקול את כל המהלך מחדש, ואני לא אומר את דעתו של ראש הממשלה. יו"ר ההסתדרות חתם על הסכם והשתנו נסיבות, גם האוצר לא מכבד כל הסכמים וגם יו"ר ההסתדרות לא חייב לכבד. היו צריכים לדבר עם התאגיד, אני לא אומר שלא, אבל בהרבה מאוד הליכי חקיקה לא מדברים עם אף אחד כמו חוק ההסדרים והרפורמות של האוצר".

ח"כ יגאל גואטה אמר: "בעין אני בוכה ובלב אני שמח. אני שמח שלא הייתי שותף לחוק הזה, כי אני ח"כ חדש. יש פה כל-כך הרבה בעיות שלא ברור איך לא חשבו על זה קודם. אין דאגה ליוצרים ולעובדים, אתה לא יכול ללכת לשירותים בלי שיתפסו אותך 5 עובדים ויספרו לך סיפורים קשים. בעסק שלי היה לוקח לי חודשים ושנים לזרוק עובד שגנב אותי. אין סיפור של מוכנות התאגיד, הסיפור הוא פשוט התקשורת הזו. בעבר היא הייתה שמאלנית אליטיסטית, מישהו אמר שלא יכול להיות שיהיה ככה וצריך תקשורת ימנית אליטיסטית. עשו תהליך וזה לא הצליח, זה שרצה להפוך את זה אמר 'לא לילד הזה התפללתי' והתברר שזה עדיין שמאלני אליטיסטי. יש פה תחרות בין שמאל אליטיסטי לימני קיצוני אליטיסטי והמזרחיים ומסעודה משדרות בכלל לא מיוצגים פה". הגיב לדברים ואמר כי הוא "דוחה על הסף חלק מהדברים שגואטה אמר. חייבים לסיים את הסאגה הזו כמה שיותר מהר, אי-אפשר למשוך את זה כי הכאב גדול מכל כיוון".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) פנה ליו"ר ההסתדרות ואמר לו כי "מעבר לדיון על דאגה לעובדים, שאין ספק שזה תפקידך, אתה צריך לחשוב על המהות של השידור הציבורי ומה המשמעות של אי-הוודאות. יזמת להחיות עיתון מיתולוגי וחשוב שתראה את התמונה הכללית". הוא הוסיף כי צריך להפסיק לשדר לעובדים בלבול. "זה מקשה על התאגיד לקום. הם רוצים לקלוט והוועדים אומרים להם לא לגשת למכרזים", אמר. לדבריו, אין היגיון בלדחות את השידור הזה.

דף מסרים

יו"ר התאגיד עומר הגיב לדברי גואטה בדבר גיוס עובדי רשות השידור ואמר: "את הדברים שח"כ גואטה ציין אני ראיתי בבוקר בדף המסרים של טעם אגודת העיתונאים בירושלים ושם יש מעט מאוד דברי אמת. אני מקווה שהעיתונאים באגודה עושים עבודתם העיתונאית טוב יותר. דבר שני, אני מבקש שככל שיתנהל מו"מ, אנחנו רוצים לעלות ב-30 בספטמבר אבל מבקשים לקצר תקופת אי-ודאות. זה לא בריא לתאגיד, זה הרסני. אנחנו מבקשים להיות חלק אמיתי בהחלטה. אנחנו נעשה מה שקבעתם בחוק ושלחתם אותנו לעשות".

היו"ר כבל סיכם: אני מבין את כאבם של העובדים ועשיתי כל אשר נדרש להגדיל את מספרם בתאגיד וגם היום אני מנסה לתת את כל כולי לעובדים. מי שהניח את החוק זאת הממשלה, אני התנגדתי והייתה לי הזכות להגיע להבנות כדי שהעסק לא יתפוצץ לפני חצי שנה. מה שנכתב גם גרזן לא יוריד, אפשר לספר סיפורים אבל כל הדיונים שלנו שודרו בערוץ הכנסת ובאתר של הוועדה, יש קבלות על כל מה שאני אומר. מרגע שהתקבלה החלטה, גם אם בניגוד לדעתי, כיבדתי את העניין הזה כי הבנתי שאם לא נעשה מעשה המשמעות היא מותו של השידור הציבורי, לא רק של התאגיד גם של רשות השידור. החלוקה סביב לדחות או לא היא לא פוליטית, היא חותכת מפלגות. דיברתי עם ניסנקורן, שר האוצר, ראש אגף תקציבים והמנכ"ל פילבר - ברור שהראשון לאוקטובר כבר לא יהיה. אבל לא יהיה מהלך שבו התאגיד לא יהיה חלק מהעניין. השאלות כאן הן מקצועיות, אם נאפשר את ההתערבות הבוטה הזו, עדיף שהתאגיד לא יצא לדרך ונהרוג אותו עכשיו". היו"ר כבל הוסיף כי "הדיונים חייבים להתקיים בוועדת הכלכלה. זו האכסניה ואמרתי את זה ליו"ר הכנסת ואני אומר את זה למנכ"ל פילבר בצורה הכי ברורה. זה יהיה כאן ונעשה את זה בהסכמה. אני סומך על היושרה המקצועית של קובלנץ ועומר, אבל אני מזהיר אתכם שאם יהיו מצבים שיושפלו אנשים אני אצא למלחמת עולם נגדכם. אני תובע שהכל יעשה בצורה מסודרת וכל פגש יהיה מכובד. כל העולם מחכה להפיל אתכם אל תעזרו להם. בואו ביחד נעשה את המעשה הגדול הזה ונקים שידור ציבורי ענק, פתוח שכולם יגידו וואלה הייתי שותף לזה".