פרצת מס נוספת עומדת להיסגר. אחרי דיונים ממושכים, סיימה (יום ד', 7.12.16) בסופו של דבר ועדת הכספים את העבודה על הפרק העוסק במיסוי חברות ארנק בחוק ההסדרים. האישור הסופי יהיה בהצבעה הכוללת על חוק ההסדרים לשנים 2018-2017 בשבועות הקרובים טרם אישור תקציב המדינה.

על-פי הצעת החוק, ימוסו רווחים של חברה שיש לה בעל שליטה יחיד או בעלי שליטה מועטים שהכנסותיה מופקים מעבודתו או פעילותו של יחיד או קבוצת מעטים ורואים בהכנסתה כאילו הייתה הכנסת יחיד מיגיעה אישית. כמו-כן, ימוסו נכסים - בין נדל"ן, בין יצירות אומנות, כלי טיס, כלי שיט וכד' - של אותה חברה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר ש"מדובר בחוק חשוב שיסייע למדינה להתמודד טוב יותר ובאפקטיביות עם תופעות פסולות של תכנוני מס והתחמקות מתשלום מלוא החבות במס".

על-פי הנוסח המעודכן של הצעת החוק, שהושג לאחר שעות רבות של דיונים בוועדה ומו"מ שקיימו נציגי רשות המיסים עם נציגי הלשכות המקצועיות, לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס, לשכת עורכי הדין, איגוד מנהלי הכספים ואחרים, נקבעו הכללים למיסוי חברות בבעלות יחידים, על-פי רוב אדם אחד, שנותנים את שירותיהם באמצעות אותן חברות, כעובדי החברות ושבחרו להיות מועסקים באופן זה מתוך בחירה במשטר מס מקל יותר. במקרים רבים מדובר בחברות שדוחות חלוקת דיבידנדים על-מנת לדחות תשלומי מס.

מנהל רשות המיסים, משה אשר, הסביר בתחילת הדיונים על הצעת החוק, כי "מדובר בתופעה שהחלה ב-2002 של אנשים שכירים וחלק עצמאיים, שראו שכדאי להם להפוך לחברה בע"מ, והחלו לאגד את פעילותם באמצעות חברה ואז המדינה הפסידה את המס השולי ואת תשלומי הביטוח הלאומי. גם כשהם עושים הרבה כסף הם דוחים את חלוקת הדיבידנדים לתקופה ארוכה וככה המדינה מפסידה הרבה כסף. מדובר באנשים שמשתכרים הרבה, מנכ"לים בכירים, מנהלי כספים, מקבלי שכר גבוה במיוחד. זוהי אוכלוסייה של עשרות אלפים, האנשים שמרוויחים הכי הרבה, שכירים ועצמאיים". את הפרצה הזו במס ביקשה רשות המיסים לסגור בחוק הזה. חברי ועדת הכספים הביעו הסכמה עקרונית לחוק וטענו כי אכן מדובר באחת מהתופעות החמורות של מפלט מס, עם זאת פעלו על-מנת לרסן את ההצעה על-מנת למנוע פגיעה קשה מדי ובריחת עסקים מישראל. לאור זאת, הוועדה כולה עמדה על דרישתה מרשות המיסים להגיע להסכמות עם הלשכות המקצועיות טרם אישור הנוסח המוסכם על הצדדים, כפי שאירע בסופו של דבר.

על-פי הנוסח שהוסכם כאמור, המקרים שיוגדרו מבחינת דיני המס 'חברת ארנק' על כל המשתמע מכך, הם המקרים בהם נעשית משיכת כספים מהחברה ע"י היחיד שהוא בעלי החברה, כשיש משיכת דיבידנדים וכשנעשה שימוש בנכסים, דירה, חפצי אומנות או תכשיטים, כלי טיס או כלי שיט, אשר עיקר השימוש בהם הוא של בעל המניות המהותי, קרי בעל המניות העיקרי או אף היחיד. במקרה של דירה שיש בה עירוב שימושים, ייראו בשימוש בנכס כ'חברת ארנק' לפי רוב השימוש בה, או לפי עיקר השטח המשמש לצרכיו הפרטיים של בעל המניות העיקרי או היחידי. לעניין זה ניתנה דוגמה ע"י אנשי רשות המיסים לגבי מקרים בהם בדירה שיש בה מספר חדרים, חדר אחד או יותר משמשים לצורך קליניקה מקצועית וכד', ועיקר השימוש בדירה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל החברה. במקרה כזה ייראו בה חברת ארנק והיא תמוסה בהתאם.

נושא שטרם נסגר הינו בקשת הלשכות המקצועיות לקבוע, כי לגבי מס הדיבידנד, מכיוון שמדובר בבעלי מניות מהותיים, שישלמו מס מופחת ולא 30% אלא לכל היותר 25%. דרישה זו צריכה להידון עוד אצל שר האוצר בטרם תתקבל או תידחה לקראת אישור החוק.

בעקבות עיכובים רבים מצד נציגי הלשכות המקצועיות במהלך הדיונים על החוק, הביעה ח"כ רחל עזריה (כולנו) בשעות הבוקר, כשעוד נראה היה שהפערים בין הצדדים גדולים, מחאה על מה שלדבריה נראה היה כניסיון לדחות את אישור החוק או אף למנוע את אישורו לחלוטין: "חברות ארנק זו בעיה ולא ייתכן שאנשים מייצרים מסלול כדי לא לשלם מס". לנציגי הלשכות אמרה: "תפנימו שהחוק הזה צריך לעבור, כך שאם יש לכם התנגדות עקרונית אז זה לא יעזור לכם. אם דברים כבר נסגרו ביניכם לבין רשות המיסים, שלא ייפתחו שוב כאן בוועדה, כי אתם מייצרים חוסר אמינות בעינינו כחברי ועדה". בכך רמזה עזריה, ש"אם הלשכות לא יתכנסו להסכמות עם רשות המיסים, הוועדה צפויה לאשר את החוק בנוסחו המקורי אליו הן התנגדו. זאת בהתבסס על העובדה שחברי הוועדה כולם הביעו תמיכה עקרונית בכוונת החוק לסגור את פרצת המס הזו.

היו"ר גפני סיכם את הדיון והודה לנציגי רשות המיסים והלשכות המקצועיות. "תרמנו היום לחיזוק מערכת המס של ישראל ובכך חיזקנו גם את הצדק החברתי, שבו אלו שמשתכרים ברמות השכר הגבוהות ביותר במשק, ישלמו מס אמת כפי שחל על כל שאר השכירים והעצמאיים במשק".