בג"ץ פסל את מתווה עמונה (יום ד', 1.2.17), שעות אחדות לאחר שהחל פינוי המאחז ויום לאחר שקיים דיון בעתירה שהגישו בעלי הקרקעות עליהן אמור היה להיות מוקם היישוב החלופי.

השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר החליטו ברוב דעות לקבל את העתירה, וביטלו את הצו "בדבר אישור הקמה ופטור מרישיון לאתרי מגורים ארעיים בעלי חשיבות אזורית" עליו חתם מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון בנובמבר שעבר. כמו-כן, בוטלו הצעדים שביצעו צה"ל והמינהל האזרחי בקרקעות אלו: נטילת חזקה, פירוק שיתוף כפוי והקצאתן לתושבי עמונה.

השופט ניל הנדל סבר בדעת מיעוט שיש לדחות את העתירה. בשל דחיפות העניין, פורסם פסק הדין בלא הנימוקים שיפורסמו בהמשך. את העותרים ייצגו עוה"ד שלומי זכריה ומיכל זיו; את המדינה ייצגו עוה"ד ענר הלמן, אבינעם סגל-אלעד ורן רוזנברג; ואת מועצת מטה בנימין ותושבי עמונה - עוה"ד הראל ארנון וצפנת נורדמן.

בתגובה להחלטה אמר ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), כי יפעל לריסון "דיקטטורת בג"ץ" אותו כינה "בית המשפט הגבוה לעוול". הוא טען, כי הנשיאה מרים נאור קובעת "הרכב פוליטי" של בית המשפט העליון. בעבר טען יוגב, כי צריך לעלות עם דחפור על בית המשפט.

עמותת רגבים טוענת, כי "בית המשפט העליון הוריד שוב את כף הבולדוזר על הדמוקרטיה". לדבריה, "התנהלות בג"ץ בפרשת עמונה לאורך השנים האחרונות, מקוממת ומעוררת השתאות בהשוואה להתנהלותו בעתירות כנגד כפרים בדואים שהוקמו שלא כדין בנגב, תוך השתלטות על אדמות פרטיות בבעלות יהודיות.

"בפרשת עמונה, לא נחה דעתם של השופטים - עד להריסת בתי היישוב, ואילו בעתירות שהגישה רגבים בשם בעלי קרקע שאין מחלוקת על בעלותם, סירב בג"ץ, משום מה, לעמוד על זכותם של בעלי הקרקע, ואף לא הציב לוחות זמנים הדורשים מהמדינה להשיב את הקרקעות לבעליהן", טענו בעמותה. עוד טענו כי "היום הזה ייזכר כיום בו גרם בג"ץ במו ידיו לכרסום נוסף באמון הציבור במערכת המשפט".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר, התייחס לדבריו של ראש מועצת הכפר סילוואד, סלואד אבו-צאלח, שהיה בין העותרים שהובילו לפינוי עמונה, ולפיהם עליהם לשוב לאירופה. דיכטר אמר, כי ניתן לאחד את אבו-צאלח עם בן כפרו, חאלד משעל מהחמאס. דיכטר הוסיף את הפתגם הערבי "שים אבן על זנבך שלא תעוף משמחה", שמשמעותו: שמחתך מוקדמת מדי.