1.3 מיליון ישראלים חסרי אוריינות דיגיטלית

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה (יום ג', 21.2.17) בצמצום הפער הדיגיטלי לקידום אוכלוסיות מוחלשות, במסגרת ציון יום המאבק בעוני. ח"כ יעקב פרי, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר הוועדה בחרה להתמקד בצמצום הפער הדיגיטלי וקידום השימוש באמצעים דיגיטליים בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

סוג חדש של עניים

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי המעבר לסניפי בנק דיגיטליים וטפסים דיגיטליים פוגע בעיקר באוכלוסייה המבוגרת ובאוכלוסייה הערבית. לדבריו, המצב בקרב האוכלוסייה הערבית קשה יותר, שכן יש הרבה מבוגרים אנאלפביתיים. הוא הוסיף כי מהפכת המידע יצרה סוג חדש של עניים. ח"כ חסון אמר כי אי-אפשר להנגיש מידע ללא תקציבים וצריך להפסיק רק לדבר על צמצום פערים ולהגיד דברים למראית אין. לדבריו, "לא יכול להיות שנשאיר אוכלוסייה שלמה מאחור ונשאל למה הם עניים. פרויקט מחשב לכל ילד מותנה בהשתתפות הרשויות וההורים, ולכן המוחלשים כלל אינם חלק ממנו. צריך לתת לכולם נקודת זינוק שווה, אחרת לא נצליח לצמצם את הפערים".

ח"כ יעל כהן פארן הוסיפה כי היום הרבה יותר זול לסגור את הפער, בעיקר בשל ההתקדמות הטכנולוגית והוזלת הטלפונים החכמים. עם זאת היא הוסיפה: "המבוגרים הם החלשים יותר בחברה והמלאכה עוד רבה".

מנהלת קשרי הממשל בעמותת תפוח, ענבר אדמון גולדשטיין, אמרה כי לפי נתוני הלמ"ס 1.3 מיליון אזרחים ישראלים, שהם 20% מהאוכלוסייה הבוגרת, חסרי אוריינות דיגיטלית. לדבריה, יש קשר ישיר בין עוני לפער דיגיטלי. היא הציגה בדיקה שעשתה העמותה ממנה עלו פערים משמעותיים בנגישות לעולם הדיגיטלי, לשימוש בתשתיות והשפעתם על המשתמשים. הבדיקה העלתה כי קיים פער של 50% בזמן השימוש במחשב בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה, פער של 40% בשימוש בדוא"ל ופער של 57% בחיבור לאינטרנט, זאת בעוד מבחינת השימוש בסלולרי הצטמצם הפער מאוד. "אם פעם הכי חשוב היה ללמוד קרא וכתוב, היום הכי חשוב ללמוד כישורי מחשב", אמרה.

ראש מועצת כפר שמריהו, דרור אלוני, אמר כי המסקנות תואמות את מה שקורה בעולם השלישי בכל הנוגע לפערים בין עשירים לעניים. לדבריו, "לא פלא שהמגזר השלישי עשה את המחקר ולא הממשלה. אין מחלוקת באשר ליתרונות אוטוסטרדת המידע, אבל אחריות המדינה הופרה כשהיא ויתרה לחברת הכבלים ולבזק על החובה להגיע לכל בית בישראל ומנעה בכך העברת מידע בקצב מהיר לפריפריה. אנחנו חושבים אנלוגית בתחומים דיגיטליים ודורות שלמים יגדלו לבערות כי אנחנו לא מספקים להם את המידע".
מנהל מיזם סטראטר דיגיטלי בעמותת עתידים, מיכאל משען, סיפר כי העמותה יחד עם גוגל ו-וויקס מסייעים לבעלי עסקים בפריפריה להגיע לנוכחות באינטרנט וברשתות חברתיות. לדבריו, תוצאות הפיילות מעידות על כך ש-30% מהעסקים שהשתתפו בו דיווחו עלייה במספר הלקוחות.

נציגת איגוד האינטרנט הישראלי, מיטל גרייבר שוורץ, אמרה כי סקר שערך הארגון מעלה שהפערים בשימוש באינטרנט בין יהודים לערבים לא מאוד גדולים (89% מהיהודים לעומת 78% מהערבים), אך הפער הגדול הוא בסוג השימוש. לדבריה, הערבים נוכחים בעוצמה רבה יותר ברשתות החברתיות ומשתמשים פחות ברשת לטובת תשלומים, מילוי טפסים, קיצור תורים או קניות.

מרכזי עוצמה ב-95 רשויות

נציגת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מיכל יתמנו, אמרה כי המשרד מקדם שימוש בשירותי רווחה מרחוק לצמצום פערים והנגשת השירות. ח"כ כהן פארן שאלה האם יש אזרחים שלא יכולים למצות זכויות בגלל פער דיגיטלי, ויתמנו השיבה: "התופעה קיימת וכדי לטפל בזה המשרד הקים מרכזי עוצמה ב-95 רשויות כדי לבצע מיצוי זכויות אקטיבי. אנחנו גם עובדים על תוכנה שאליה יוזנו נתוני המשפחה והיא תציג את כל המידע וכל הטפסים הנדרשים למיצוי הזכויות, ומרכזי העוצמה יורחבו לכל הרשויות".

ח"כ פרי סיכם ואמר כי ישראל, שנחשבת מובילה בעולם מבחינה טכנולוגית, לא יכולה להרשות לעצמה פערים כל-כך משמעותיים בתחום הזה. "כמו בהרבה נושאים, המדינה לא משכילה להרים תוכנית לאומית אחת, אין ספק שכל אחד עושה כמיטב יכולתו אבל היעדר השילוב בין הפעולות גורם להתרחבות פערים שהיינו רוצים לצמצם ולסגור. אם היה תיאום יותר הדוק בין משרדי הממשלה זה היה מועיל", אמר.