53 היתרים לשאת צרה ב-5 השנים האחרונות

ועדת החוקה, חוק ומשפט דנה (יום ג', 28.2.17) ב"חשש להיתר פוליגמיה בחסות הרבנות הראשית" - ביוזמת חברות הכנסת עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) עליזה לביא (יש עתיד), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ומיכל רוזין (מרצ). הדיון התקיים בעקבות פרסום בערוץ 10 לפיו הרבנות מתירה לגברים נשואים לשאת אישה נוספת בניגוד לחוק.

הרב שמעון יעקבי, מנהל בתי הדין הרבניים בפועל: "במהלך חמש השנים האחרונות מ-2012 עד סוף 2016, ניתנו 53 פסקי דין סופיים - היתרי נישואין של נשיא בית הדין הגדול. בבתי הדין האזוריים יש 201 בקשות ובבית הדין הגדול מחכים 202 תיקים והמערכת עובדת כך שגם אם ניתן היתר בערכאה הראשונה חייבים אישור נשיא ביה"ד הגדול. מערכת המידע נותנת לנו מענה על כמה תיקים וכמה החלטות התקבלו וייתכן שהדברים החלו בשנים שלפני אבל זה סדר הגודל, כ-10 עד 15 מקרים בשנה".

היתר נדיר לחשוכי ילדים

הרב יעקבי הוסיף כי שתי העילות הרווחות הן חוסר יכולת של אישה לקבל גט בגלל מצב מנטלי או מצב רפואי וכן בשל סרבנות קשה של אישה לקבל את הגט למרות שביה"ד הפעיל סנקציות וקבע שחובה עליה לקבל את הגט. "יש עוד סיטואציה יוצאת מן הכלל לאורך שנים רבות, כשזוג מוכן שהבעל יישא אישה נוספת כי הם חשוכי ילדים. בית המשפט מחוזי בירושלים אישר בעבר למאהבת להרות מבן זוגה הנשוי - זה בסדר, אבל אנשים המצייתים להלכה ולא חושבים שיוכלו להביא ילדים, אלא אם הם נשואים כדת משה וישראל - זה לא? אתם תכתיבו בפטרנליזם לאדם שלא מוצא הצדקה אישית והלכתית לעשות הליך פונדקאות?".

בסוף דבריו, הקריא ממכתבו של הראשון לציון, הרב הראשי לישראל יצחק יוסף לפיו העמדה ההלכתית שוללת לחלוטין את פעולת העמותה שאנשיה "מבטיחים למי שילך בדרכם 'היתר' שקרי מבית דין".

סעיף 179 לחוק העונשין קובע כי אם היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה - לא יורשע אם הנישואין החדשים הותרו בפסק דין דתי רבני, באישור בית הדין הרבני הגדול.

ח"כ תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "לא מתקבל על הדעת שבי"ד תחת אחריות המדינה ומשרד הדתות נותן היתרים לנישואים שניים כשידוע שזו עבירה. המחוקק אמר אמירה ברורה שמה שקובע הוא החוק האזרחי מ-1957 ואם ניתן חריגים וסייגים לקבוצה מסוימת, איפה יעבור הקו? האם נתיר סוג כזה של עבירות עם חותמת רשמית של לוגו המדינה?".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "אסור שיהיו נישואים פוליגמיים בישראל בכל מגזר. זה מרסק את המשפחה. במגזר הבדואי מצאו את הדרך לעקוף את זה ואני מצפה שגם זה יהיה על השולחן. סוחרים בנשים וכל זה תחת עינינו הפקוחה כשיושב בכנסת ביגמיסט שזה כתוב בקורות חייו".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "סוגיית הנשים הבדואיות זו מציאות קשה שצריך לראות איך לטפל בה כמדינה דמוקרטית, אך הטיפול שונה. יש הבדלים בין קבוצות בחברה ואנחנו מדברים היום על המרחב היהודי. כאן הדברים נעשים בהיתר - 70-50 היתרים ניתנים לשאת אישה נוספת בשנה. חוק העונשין אוסר על נישואים כאלו. עומד כאן קו אידאולוגי מכוון לכך שבתהליך ה'התרווקות' שמתארך גם בחברה הדתית, יש יוזמה של 'הבית היהודי השלם' לעודד את הנושא. לא כל דבר אפשר לעשות בשם ההלכה".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "הזדעזעתי מכך שהרבנות מתירה ביגמיה בישראל. אם החוק מאפשר זאת נצטרך לשנותו. פוליגמיה מכל סוג שהוא אינה ראויה. ראוי לדון גם בחברה הערבית וזה נושא שהוזנח".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) פנה לחברות הכנסת: "למה אתן לא מגישות הצעה לסדר, ואיפה היוזמה שלכן כשזה נוגע לחברה הערבית".

בתיה כהנא מארגון מבוי סתום: "זה הופך לכלי במאבקי גירושין. אני באה ממקום הנשים העגונות ומוסרית אני לא יכולה לאסור על פתרון לגברים אבל ההיתר הזה מנוצל. זו חרב שמונפת מעל הליך הגירושין כי לאישה אין פתרון. לנשים יש רק את הלחץ שבתי הדין יכולים להפעיל באיום המאסר. במהלך חמש השנים האחרונות הנתונים מראים על 120 היתרים שזו כמות עצומה. כי ניתנו אישורים ל-72 בביה"ד האזורי. ההיתרים ניתנים ברוחב לב וההמלצה היא לצמצם את שיקול הדעת לנשיא ביה"ד הגדול ולהשאיר רק בנסיבות של מחלת נפש או מניעות".

סיוון יעקובסון, דוברת 'קולך': "הקלות בה הרבנות נותנת היתר לאישה שנייה מדאיג ביותר. נעשה ניצול ציני של רווקות. האיסור לשאת אישה שנייה בא להגן על נשים ולכבד אותן וההיתר הוא ביזוי. בשבוע הבא חל יום העגונה ודרך ההיתר הזה משאירים נשים אלו באזיקים לנצח".

ח"כ גרמן סיכמה את הדיון: "מהדיון עולה שיש בעיה בחוק כי יש בו פתח הקורא לפעמים לגנב ולפעמים לאחר. זהו מדרון חלקלק. אבקש מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי הנתונים ונבחן מה קורה כשאישה מבקשת גט. אבקש שנדון בסגירת הפרצה בחוק, שיהיה כתוב במפורש באיזה מקרים מותר ובאיזה מקרים אסור".