"מערכת משפט המבוססת על השתייכות גזעית"

דיון סוער התקיים בוועדת הכנסת (יום ד', 3.1.18) בסוגיית הזכויות והחובות האזרחיות שלא חלות על אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון וכפופים לחוק שנקבע בידי הממשל הצבאי.

יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (הליכוד) ביקש לתקן את תקנון הכנסת, כך שבעת הכנת כל הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, ידונו ועדות הכנסת באופן ולוחות הזמנים בהם תוחל ההצעה גם על אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון, בחקיקה ישירה או באמצעות התחיקה הצבאית. עוד נכתב בהצעה כי במקרים חריגים בהם השתכנעו חברי הכנסת שהשוואת זכויות מלאה אינה אפשרית, תוכל הוועדה לאשר את החוק גם בלא פתרון מתאים לסוגיה זו. "ברור לכולם שנושא ההתיישבות ביו"ש הוא מדיני- פוליטי, אבל אני רוצה שהדיון היום יתמקד בהיבט האזרחי", אמר ח"כ קיש. "יש עובדה שאי-אפשר להתעלם ממנה והיא היא חצי מיליון אזרחים שחיים באזור טריטוריאלי שלא הוגדר עליו החוק הישראלי והשאלה היא מה אנחנו עושים בנושא".

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, הביע את הסתייגותו מהטמעת השינוי המבוקש בתקנון הכנסת שכן לדבריו: "על אף שברור שיש לתת מענה לסוגיה האזרחית, אני סבור שתקנון הכנסת הוא אינו הפלטפורמה המתאימה לכך שכן הוא איננו זירת הכרעות אידיאולוגיות פוליטיות". ינון חשף הסכמה אליה הגיע עם ח"כ קיש כחלופה לשינוי התקנון, לפיה היועצים המשפטיים של ועדות הכנסת יונחו על ידו כי בעת הכנת הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדה, עליהם להסב את תשומת לבם של חברי הוועדה לאופן יישום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין החלת החקיקה על אזרחי המדינה בשטחי יהודה ושומרון.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מחתה על אמירתו של ח"כ קיש, לפיה הדיון עוסק באזרחי ישראל המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון ולא בפלשתינים ואמרה: "מה שאתם מבקשים לעשות כאן זה לבסס שתי מערכות משפט שונות על אותו שטח כאשר הכפיפות לזה תהיה על-פי השתייכות גזעית ואתנית, איך מדינת ישראל יכול לעשות דבר כזה"?

סגן שר הביטחון אלי בן דהן התייחס לפער בין החקיקה האזרחית לתחיקה הצבאית ואמר: "לפני הסכמי אוסלו היו במנהל האזרחי למעלה מ-400 עובדים אזרחיים, היום יש פחות מ-200. גודל ההתיישבות גדל מאז פי חמש (100 אלף אל מול 500 אלף). בשנה האחרונה אני מנהל דו שיח מול משרד האוצר בבקשה להגדיל את מצבת כוח האדם, כל תקן נוסף מצריך הסכמה שלהם".

שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי), אמרה: "אנחנו רק בתחילת הדרך. התפיסה העקרונית היא שאנחנו מיישמים את מדיניות הממשלה. זה לוקח לעיתים זמן, אבל צריך להבין שאנחנו מתכוונים לנרמל את החיים ביו"ש. אנחנו לא שם כדי להיעלם, זה ברור".

שר התיירות, יריב לוין, (הליכוד), הוסיף: "המצב הטבעי היה צריך להיות שכל חוק שיתקבל יוחל אוטומטית ביו"ש אלא אם יש סיבה טובה לנהוג אחרת. אבל מכיוון שההסדר החוקי הקיים איננו מיושם הלכה למעשה, התוצאה היא שהחקיקה אינה מוחלת לא כי מישהו החליט שאין מקום להחיל אותה, אלא פשוט משום שגוררים רגליים. הדבר הנכון הוא להחיל את ריבונותנו על כל חלקי ארץ ישראל ואני בטוח שכך אכן יקרה ובקרוב. אבל עד שזה יוסדר צריך לעשות את המקסימום לצמצמם את הפער שקיים עכשיו. שוויון וזכויות אזרח זה לא נושא פוליטי".

יועמ"ש יו"ש אל"ם טולדנו, הגיב: "אני מקבל בחוסר נוחות את הערת שר התיירות על גרירת רגליים. הליך השוואת החקיקה הוא מורכב ודורש תיאום ועבודה מול גורמים אזרחיים שונים בהם משרדי הממשלה ומי שיגיע אלינו יראה שאנחנו רצים. במשאבים הנתונים לנו כיום אנחנו מצליחים בעמל רב להגיע לכ-40-50 דברי חקיקה בשנה. מנתונים שקיבלנו מיועמ"ש הכנסת יש כיום 330 דברי חקיקה שמונחים על שולחנות ועדות הכנסת, בהם מעל 130 שממתינים לדיון בקריאה שנייה ושלישית. אלה לא היקפים שאנחנו יודעים לתת להם מענה".

לקראת תום הדיון ולבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (הליכוד) הוצא בכוח מהאולם ח"כ מוסי רז (מרצ) לאחר שצעק לעברו: "בריון, טרוריסט ומחבל". רז ושותפתו לסיעה - מיכל רוזין זעמו על החלטת קיש לסכם את הדיון ולקיים הצבעה לפני שניתנה להם זכות דיבור. בתום הדיון כתב ח"כ קיש בעמוד הפייסבוק שלו: "מוסי רז, חבר כנסת ממרצ, מגינם וחברם של המחבלים, מכנה אותי "טרוריסט ומחבל". האופוזיציה התנהלה באלימות ולא נתנה לאף דובר לדבר בלי הפרעות".