ועדת הפנים אישרה (יום ג', 6.3.18) את הצעת חוק המאבק בטרור, תיקון מס' 3, המעניק סמכות למפקד מחוז במשטרה, להורות על תנאים לעריכת לווית מחבל וכן להורות בצו על עיכוב מסירת גופה אם היה לו חשש סביר שבשל הסתה לטרור או הזדהות עם ארגון או מעשה טרור במהלך הלוויה, תהיה פגיעה בביטחון הנפש, והעיכוב דרוש לצורך מניעתם. הוועדה מיזגה הצעת חוק ממשלתית ושתי הצעות חוק פרטיות, של ח"כ ענת ברקו ואחרים ושל ח"כ בצלאל סמוטריץ.

יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש: "יש זכות יסוד להלוויה. אין זכות להסתה ולאירוע טרור המוני, גם אם לא הצליחו להוכיח קשר ישיר בין ההסתה למעשה טרור. אין דין פוסט מסית בפייסבוק כדין הלוויה שהופכת להפגנה אלימה ומסיתה. איך אני מונע את זה? באמצעות כלי הגופה. אם הגופה נמסרת למשפחה, הכל נגמר. הגופה היא הכלי היחיד, אחרת החוק לא שווה כלום. פרשנות המשטרה לחוק המאבק בטרור אפשרה לה עד פסיקת בג"ץ להחזיק גופות מחבלים".

גבריאלה פיסמן, משרד המשפטים: "בעקבות פסק בג"ץ ג'ברין בעניין לווית מחבלים מפיגוע הר-הבית, בג"ץ פסל את סעיף 4א כמקור סמכות. התיקון לחוק נועד לתת מענה למשטרה, לא לצבא. ביקשנו לקבע מצב קיים, להבטיח שהמשטרה תוכל לעשות מה שעשתה עד היום. המבחן הוא חשש ממשי, כקבוע בסעיף 4א לפקודת המשטרה. כשיש חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש, רשאי מפקד המחוז להורות על פעולות למניעת הפגיעה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ: "עצם ההסתה היא הפעולה שאני רוצה למנוע. אם הצעת החוק לא כוללת הסתה, איש לא יוכל להוכיח שההסתה הזו היא חשש ממשי לפגיעה בנפש". פיסמן: "לזה יש מענה בחוק העונשין ובחוק המאבק בטרור". יו"ר הוועדה, יואב קיש: "אנו לא בעולם האינטרנט. מחבל בקבורתו משמש כלי להסתה. זה לא פוסט ברשת חברתית. אתם לא מתכוונים למנוע את ההסתה ההמונית בלוויות?" פיסמן: "בכלים שפועלים באירועי הסתה אחרים. ביקשנו לראות קשר עובדתי בין הסתה לטרור. הייתי שמחה לקבל מחקרים. אנו לא הצלחנו לבסס קשר כזה".

ח"כ יעל גרמן: "בג"ץ קבע שמותר לעכב גופות. אבל צריך לקבוע שמדובר בהסתה ברורה. מה זה 'הזדהות עם ארגון טרור'?" עדו בן יצחק, היועץ המשפטי של הוועדה: "זה נקבע בחוק במאבק בטרור. יש שם פירוט מדויק מה זו הזדהות, כולל פרסום תמיכה, הנפת דגל ועוד". יו"ר הוועדה יואב קיש: "אני לא רוצה הלוויות חמאס בישראל".

ח"כ ענת ברקו: "יש לנסח 'מצא מפקד המחוז יסוד 'סביר' ולא 'ממשי', להניח שתהיה פגיעה בשלום הציבור ולא 'פגיעה חמורה'. ח"כ גרמן: "אני לא שלמה עם 'חשש סביר'. צריך להיות משהו שבא לידי ביטוי בפעולות אלימות". היועץ המשפטי עדו בן יצחק: "מדובר בחשש סביר לביטחון הנפש או הסתה לטרור או הזדהות עם ארגון טרור".

נצ"מ אלעזר כהנא, משנה ליועץ המשפטי של המשטרה: "עד היום המדינה הגנה על עמדתנו, שניתן לעכב גופה כדי למנוע הסתה שיש לה קשר ישיר לטרור. איננו יודעים להצביע על קשר כזה מכאן להבא. ברמה הפרקטית זה בלתי אפשרי. צריך שיהיה לנו כלי מעשי. ערובה כספית לא תמנע הסתה. כסף לא בהכרח מרתיע. ברמה הפרקטית הגופה שימשה לצורך מניעת מופעים שרוצים למנוע".

ח"כ איתן ברושי: "צריך שכל ישר ושיקול דעת. הצבא החזיר גופות והתנצל, כי הממשלה שמדברת בקול נכשלת בביצוע. נותנים סמכויות רחבות, ואני בעד. אני רוצה לדעת מי זה 'האחראי על הלוויה'. זה עמום. בית הקברות הוא לא של המשפחה. זה מחייב לפנות להנהגת הציבור, להנהגה דתית".