ועדת הכספים אישרה (יום ג', 1.5.18) את תקנות הרפורמה בתעודות הסל, לאחר שהחוק עצמו אושר בחודש אוגוסט. הרפורמה תיכנס לתוקף באופן מדורג החל מחודש אוקטובר.
תקנות החוק שאושרו היום קודמו בידי רשות ניירות ערך בליווי ועדת הכספים בראשות ח"כ
משה גפני, וכעת יכנס לתוקפו החוק בהתאם למועדים שנקבעו במסגרתו יהפכו 'תעודות הסל' ל'קרנות סל". מטרת הרפורמה הינה להכניס תחת משטר הפיקוח של רשות ניירות ערך את המוצר הפיננסי שתפס תאוצה ניכרת בשנים האחרונות; תעודות הסל ששווי השוק שלהן עומד כל כ-100 מיליארד ₪ ובכך לבסס את יציבות השקעות הציבור והשוק כולו.
האומר הוא במוצר פיננסי מסוג תעודת התחייבות שמנפיקים גופים מנהלים באופן הדומה להנפקת אגרות חוב. מדובר בגופים פיננסיים שמנפיקים את תעודת הסל שנסחרת בבורסה ושבמסגרתה ניתן לעקוב אחר נכסיי בסיס, כגון מדדי מניות ואף קבוצה של מניות של מספר חברות במקביל, מדדי אגרות חוב, שערי מט"ח, סחורות שונות ועוד. הגוף המנפיק מוכר למשקיע (הציבור), התחייבות שבגינה המשקיע עשוי לקבל תשואה שמחושבת על-פי נוסחה בהתאם לשינויים במדדים שאחריהם עוקבים. בשונה מקרן נאמנות, שבה המוצר הפיננסי מבוסס על ניהול כספי אחרים באופן שנועד להשיג תשואה בהתאם למדיניות ההשקעות של החברה המנפיקה, במקרה הזה המטרה של הגוף המנפיק היא להשיג עבור המשקיע תשואה שהיא נגזרת (באמצעות נוסחה) משיעורי השינוי במחירי המדדים שאחריהם עוקבים, קרי מדדי מניות, סחורות וכד'. בניגוד לקרנות הנאמנות ואגרות החוב, שהינן מוצרים פיננסיים שבפיקוח הדוק, בין השאר של רשות ניירות ערך, תעודות הסל נמצאות עד היום תחת 'משטר גילוי' בלבד, קרי שרשות ניירות ערך יכולה לדרוש מהמנהלים לחשוף מידע לרבות סיכונים וכד', אך לא להורות על פעולות.
לאחר השינוי שם המוצר שיחול עליו פיקוח מלא של רשות ניירות ערך כאמור, ישונה מ'תעודת סל' ל-'קרנות סל' וייכנס תחת משטר פיקוח של רשות ניירות ערך. התכלית היא מחד-גיסא, להגביר את הביטחון של השקעות הציבור ובכך גם את יציבות שוק ההון הישראלי, שתעודות הסל מהוות נתח משמעותי בו, כ-100 מיליארד ₪ של הציבור.
המבנה המשפטי של המוצר ישתנה ואליו תתלווה ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת, במהלך שיביא לנטרול הסיכון היציבותי לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל.
הרפורמה תיכנס לתוקף באופן מדורג החל מחודש אוקטובר הקרוב ותסתיים לקראת סוף השנה. במהלך תקופה זו יוסבו כ-700 מוצרים - תעודות סל וקרנות מחקות - לקרנות סל, וזאת בעשר פעימות, שכל אחת מהן כוללת מוצרים המשתייכים לקבוצות סיווג דומות.
במסגרת התיקון ניתן מענה לצרכים ייחודים של ציבור המשקיעים שומרי ההלכה באמצעות הסדרת קרן ייחודית - קרן כשרה, שדפוס פעילותה ומאפייני ההשקעות שלה מאפשר לציבורים אלה להמשיך וליהנות מחשיפה להשקעה במדדי ניירות ערך בישראל.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ציין בתום הדיון כי הוא "מברך על הרפורמה שתביא למצב בו הגופים השונים יפעלו באופן מחושב יותר כאשר מופקדים בידיהם כספי ציבור ותפחית דרמטית את ניגוד העניינים, במיוחד כשמדובר באפיקים בהם מדובר בסכומים גדולים מאוד העלולים להשפיע על השוק כולו. אני מבקש גם לשבח גם את שיתוף הפעולה בנוגע לקרנות הכשרות, כאשר הרשות ישבה עם גופי ההלכה המתמחים בסוגיות הללו, ויחד הגיעו למסלול שיאפשר לכלל הציבור להשקיע באפיקים אלה".
דוד לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך ציין כי: "לב הרפורמה הייתה העיקרון של ניהול כספי אחרים תוך שיקול דעת, כאשר אנחנו מנהלים 100 מיליארד שקלים של אחרים הסדרת המוצר צריכה להיות כפי שמקובל בעולם באמצעות קרן נאמנות שנתונה לפיקוח הרשות באופן מלא ולא חלקי. במקום שמדובר בנכס מתחייב שכולל תוכו גם צורך בתהליכים של קבלת תעודות השקעה, יש
ניגוד עניינים ופוטנציאל לאי עמידה בהתחייבות שגלומה במוצר. בפועל המנפיק מגייס כסף מהציבור ומעמיד התחייבות, ובסוף כל תוצאה נכנסת לכיס שלו מה שמייצר מוטיבציה לקחת סיכונים. במצב החדש הכספים הופכים להיות קניין המחזיק וכך אנחנו מפחיתים את ניגוד העניינים".
