בעקבות דוחות של מבקר מערכת הביטחון ושל נציב קבילות החיילים, ובדגש על פניות נציב קבילות החיילים היוצא, יצחק בריק, לוועדת הביטחון. הגישה (יום ד', 19.12.18) ועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף, בראשות ח"כ עמר בר לב, דוח בנושא מוכנות הצבא למלחמה, לאחר בדיקה עליה הורה יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר.

בדיקה זו כללה 18 מפגשים וסיורים (כולל בימ"חים), במסגרתם נפגשו חברי ועדת המשנה, בין היתר, עם קבוצות נגדים (ללא מפקדיהם), מג"דים במילואים ועד מאו"גים, אשר העלו בפניה באופן גלוי וכן את דבריהם, הן בתחומי המוכנות, והן בתחומי כוח האדם. בנוסף לכך, פגשה הוועדה את נציב קבילות חיילים, מבקר מערכת הביטחון, מבקר צה"ל, קציני מילואים וקצינים בכירים בקבע, כולל אלופי צה"ל והרמטכ"ל.

ממצאי הבדיקה, מסקנות הוועדה והמלצותיה, גובשו לכדי דוח מסווג אשר נמסר היום ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, לראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, לחברי הקבינט המדיני-ביטחוני, הרמטכ"ל, לראש המטה לביטחון לאומי, למבקר מערכת הביטחון, למבקר צה"ל, לנציב קבילות החיילים ולבכירים נוספים.

בהתייחס למרבית הפערים הקיימים היום בצה"ל, קיימת הסכמה בין המבקרים השונים, בינם לבין עצמם וגם לבין צה"ל, אך במקרים מסוימים קיימת מחלוקת לגבי משמעותם של אותם פערים.

גרסתו הבלתי מסווגת של הדוח מצורפת לידיעה זו, ולהלן עיקרי המסקנות וההמלצות בה:

רמת המוכנות של צה"ל למלחמה השתפרה באופן משמעותי מאז מבצע צוק איתן. כמעט בכל מדד כמותי הייתה עלייה דרמתית ברמת המוכנות - אם זה במספר האימונים, אם במצב מלאי החימוש, אם במלאי חלקי החילוף ועוד.

החלטת הרמטכ"ל שהובילה את התוכנית הרב-שנתית "גדעון", שלדעת חברי ועדת המשנה למוכנות הייתה נכונה, ו-

קבעה דיפרנציאציה בין האוגדות הלוחמות - החלטה שקבעה את סדר העדיפות במוכנותן של האוגדות ובגמישות הפעלתן. החקיקה אשר עיגנה את "הסכם כחלון-יעלון" לצמצם את מערך הקבע של צה"ל בקרוב ל-12%, הובילה את צה"ל לבצע מספר רב של שינויים ורפורמות במטרה לשפר ולייעל את יכולותיו תחת ההחלטות האמורות. שינויים ורפורמות אלו, חלקם אורך שנים, ורובם יושלם עם השלמת התוכנית הרב-שנתית "גדעון".

המלצות הוועדה חולקו לשלוש רמות: עדיפות עליונה, עדיפות גבוהה והמלצות מתמשכות - לאחר שלקחה בחשבון מגבלות תקציב, משך זמן המימוש וסדר העדיפות שקבע צה"ל.

בעדיפות עליונה:

• תוספת דחופה לשכר הבסיס של נגדים בקבע ראשוני, הדרושה על-מנת להשאיר את הטובים ביותר לשירות בקבע, ולצמצם את התחלופה הגבוהה של נגדים בקבע ראשוני, כדי לשפר את רמת כשירותו ומוכנותו של צה"ל למחמה.

• לחייב בפקודות ביצוע מעקב אחר תיקון הליקויים הנחשפים בדוחות המבקרים השונים, ולקבוע כי סגן הרמטכ"ל יהיה אחראי לכך באופן ישיר.

• לוודא שהתוכניות המבצעיות, ובפרט לוח הזמנים להתייצבות ללחימה, תואמות את ההערכה שיבוצעו תחת אש אויב מסיבית על מרבית צירי התנועה ועל מחסני החרום - ולתרגל תרחישים אלו.

מבין ההמלצות בעדיפות גבוהה:

• לבחון תוספת של תעסוקה מבצעית לגדודי המילואים במטרה לשפר את רמת הלכידות והתפקוד המבצעי.

• על צה"ל לעמוד בתוכנית הרכש של משאיות חדשות שתחלפנה את משאיות הריאו. רוב חברי ועדת המשנה מצפים שיוקצה לשם כך תקציב נוסף על חשבון מיזמי התעצמות אחרים.

• יש לשפר ולהתאים את מערכת הצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) לחי"ר.

• יש להמשיך ולפזר את המיקום הפיזי של גיוס המילואים בחרום ולהרחיקו מבסיסי הקבע.

מבין ההמלצות המתמשכות:

• יש לשמור ולשמר את עקרון האימונים בסדיר של 17:17, ובמידת האפשר להגדיל את ימי האמון במילואים מעבר לממוצע של חמישה ימים בשנה.

• המשך הטמעת מערכת הצי"ד באימונים מזה, ופיתוח גרסאות פשוטות וקלות להפעלה מזה.

• המשך תוכנית הגדלת מלאי החימוש והחלפים.

• השלמת תוכנית "אחזקה אחרת" והפקת לקחים מרכזיים ממנה לקראת תום 2019.

• המשך תוכנית ההצטיידות ברק"ם (רכב קרבי משוריין) מתקדם, כולל במערכות להגנה אקטיבית.

"האויב מולנו דינמי, משתנה ולא פעם מהר יותר מאיתנו"

היו"ר עמר בר-לב מסר: "לנוכח הטענה שצה"ל איננו מוכן למלחמה, אני קובע בשם הוועדה כי רמת המוכנות של צה"ל למלחמה היא לאין ערוך גבוהה יותר היום מאשר הייתה לאחר צוק איתן, ואפילו ערב צוק איתן. העיקרון בבסיס תר"ש גדעון – מוכנות על חשבון התעצמות, שיפר והעלה את רמת המוכנות של צה"ל. צה"ל מוכן. על-אף שיש נקודות תורפה, רובן מזוהות, ועל חלקן עמדנו בבדיקה זו".

עוד הוסיף ח"כ בר-לב: "שדות הקרב הנוכחיים השתנו וימשיכו להשתנות בקצב מהיר עוד יותר בעתיד, אם זה בדרום מול החמאס, אם זה בצפון אל מול החיזבאללה או אם אל מול אירן ואויבים נוספים. האויב מולנו דינמי, משתנה ולא פעם מהר יותר מאיתנו".

בהתחשב בכך, הוסיף ח"כ בר-לב והתריע: "לכן אני מביע את דעתי האישית ואולי גם של כמה חברים נוספים, כאשר מסתכלים קדימה, לצה"ל 2030 - תפיסת התמרון היבשתי הנוכחית, לא תהיה רלוונטית בעוד מספר שנים. ראש הממשלה מוביל תפישת תקצוב לצה"ל 2030 שלהבנתי תנוון את יכולת התמרון היבשתי של צה"ל, אלא אם כן, היא תכלול תפישה חדשה שונה, שתתאים למלחמה הבאה ולא למלחמה הקודמת".

בניגוד לעמדת משרד הביטחון, אחת מהמלצות עליה הרחיב ח"כ בר-לב היא הדרישה להעלאת שכר הבסיס לנגדים, והודיע: "הנגדים, שעושים עבודת קודש בימ"חים, הם אחת מאבני היסוד לתמרון היבשתי. הם עומדים במשימה, שמענו את זה מהם, ושמענו את זה גם מתשעה מג"די מילואים שהנגדים אחראים למחסני החרום שלהם. אך שמענו גם מהנגדים וממפקדיהם שהם נשחקים. הנגדים, ובפרט נגדים בקבע ראשוני נשחקים, ואם המצב ימשך - המערך כולו עלול לקרוס. לכן אנחנו ממליצים, ואף דורשים, להעלות את שכר הבסיס של הנגדים בקבע ראשוני. אבל הוועדה אומרת יותר מכך למערכת הביטחון. מתוך ההבנה שתקציב הביטחון קבוע, הדרישה שלנו מופנית למשרד הביטחון ולא למשרד האוצר - אנחנו ממליצים להעלות את שכר הנגדים על חשבון ההתעצמות, על-פי המוטו של תר"ש גדעון - מוכנות על חשבון התעצמות. באופן מוחשי יותר אומר, יש להעלות את שכר הנגדים בקבע ראשוני, גם אם זה על חשבון טייסת נוספת של אף-35. המצב קריטי".